משתמש:Ewan2/ארגז חול/בזיל סכרוף

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Ewan2/ארגז חול/בזיל סכרוף
Basil Zaharoff
לידה 6 באוקטובר 1849 כנראה
מוגלה, טורקיה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 27 בנובמבר 1936
מונטה קרלו, מונקו עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה צרפת, יוון, האימפריה העות'מאנית עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג Maria del Pilar de Muguiro y Beruete, Duquesa de Villa-Franca עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • צלב גדול של לגיון הכבוד
  • אביר בלגיון הכבוד
  • אביר הצלב הגדול של מסדר האימפריה הבריטית
  • אביר הצלב הגדול של מסדר האמבט
  • מסדר המושיע עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

בזיל זכרוף (Sir Basil Zaharoff , שמו בלידה "וסיליוס זכריוּ" ביווניתΒασίλειος Ζαχαρίου 6 באוקטובר 1849 וגלה (מולה), האימפריה העות'מנית - 27 בנובמבר 1936, מונטה קרלו, מונקו[1]) הוא איש עסקים צרפתי יליד טורקיה, ממוצא יווני, סוחר נשק, בנקאי, יושב ראש החברה ליצור תחמושת "ויקרס" בימי מלחמת העולם הראשונה. התפרסם בסחר נשק חסר עקרונות, תוך אספקה של סחורה, לעיתים פגומה או מזויפת, לכל הצדדים המעורבים בסכסוכים צבאיים. היה מעורב בהפצתם של כלי נשק חדשים כמו מכונות היריה האוטומטיות מסוג מקסים ושל הצוללות הראשונות.


תחילת דרכו באיסטנבול[עריכת קוד מקור | עריכה]

וסיליו זכריאס היה בן למשפחה יוונית מקושטא,(איסטנבול של היום), שנאלצה לברוח לגלות רוסיה בעקבות פרעות הפסחא נגד היוונים בקושטא בשנת 1821. בעת שהייתה ברוסיה שמה שונה לשם משפחה בעל צליל רוסי - זכרוב, בהיגוי צרפתי "זכרוף". בשנות ה1840 המשפחה חזרה לטורקיה והתיישבה בעיר מוגלה באנטוליה. שם נולד וסיליוס זכרוף בשנת 1849. כעבור 6 שנים, ב1855 המשפחה חזרה לגור בקונסטנטינופול בשכונה הענייה טטבלה.

בתחילת דרכו, וסיליוס הצעיר עבד כמדריך תיירים ברובע גלאטה באיסטנבול. עמד להיות כבאי, מקצוע שבאותה תקופה באיסטנבול היה מזוהה לעיתים עם שחיתויות וגניבות לא מעטות. לבסוף בחר להיות חלפן כספים.

על הציר לונדון-אתונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעקבות מריבה בנוגע לכמה פעולות מסחריות בלתי חוקיות שביצע ביבוא כמה סחורות מקונסטנטינופול ללונדון, זכרוף נאלץ להופיע בפני בית משפט בבירת בריטניה. הקהילה היוונית המקומית העדיפה שסיכסוכים ביו חבריה לא יוסדרו על ידי הערכאות האנגליות. תמורת תשלום ערבות של 100 לירות סטרלינג זכרוף שוחרר בתנאי שישלם את חובו ללקוח ושיישאר זמין לבית המשפט. עם שחרורו זכרוף נסע מיד לאתונה. שם הכיר עיתונאי פוליטי בשם סטפנוס סקוּלוּדיס אותו הצליח לשכנע בחפותו בנוגע למשפטו בלונדון.

בדרך מזל, באמצעותו של סקולודיס, הכיר זכרוף קפטן שבדי שעמד לסיים את תפקידו כנציג של הממציא וסוחר הנשק השבדי תורסטן נורדנפלדט ולהתמנות למשרה בכירה יותר. סקולודיס הצליח בינתיים בדרכו הפוליטית ובנסיבות אלה הפך לבעל השפעה בזירה הפוליטית. על סמך המלצתו של סקולודיס, זכרוף התקבל לעבודה בחברה השבדית של נורדפלדט ב14 באוקטובר 1877 ופרץ בקריירה מטאורית. באותן השנים, אפילו אחרי קונגרס ברלין ב1878 , המצב הפוליטי - צבאי בארצות הבלקן היה דליק וסיפק הזדמנויות מצויינות לסוכן המכירות הצעיר. כל מדינה הייתה מוכנה להוציא כספים רבים על אמצעי הגנה מפני מתקפות אפשריות של שכניה.

סוחר נשק[עריכת קוד מקור | עריכה]

כסוכן מכירות של נורדנפלדט בלט זכרוף בתחבולותיו ובשיטותיו התוקפניות והמושחתות. נהג למכור תחמושת להרבה ארצות - לבריטניה, רוסיה, גרמניה, האימפריה העות'מנית, יוון, ספרד וארה"ב, לא פעם מכר נשק לאומות שנמצאו ביריבות או סכסוך צבאי זו עם זו. לעיתים מכר ללקוחותיו ציוד מזויף או פגום וחיבל במבחני הבדיקה של כלי נשק של חברות מתחרות. למרות שיצא לו שם כאדם מושחת, הצליח לפרסם כמה כלי נשק וכלי רכב שהפכו לשם דבר כמו הרובים "מקסים" והצוללת האמיתית הראשונה. אחת מעסקותיו הידועות ביותר של זכרוף הייתה מכירת הצוללת נורדנפלדט I , שהיו המונעות כוח אדים ומבוססת על המצאה של הכומר האנגלי ג'ורג' גארט. נורדנפלדט עצמו הציג את יכולותיה בתערוכה צבאית יוקרתית ובמיוחד ארצות קטנות צמאות לחידושים מרעישים התעניינו ברכישתה. בנסיבות אלה זכרוף הצליח, למכור את הדגם הראשון של צוללת זו לממשלת יוון, תוך הבטחת תנאי תשלום נוחים. אחר כך שיכנע את הטורקים שהצוללת בידי יוון עלולה לסכנם ולמכור גם להם שתיים. בהמשך שיכנע גם את הרוסים לקנות שתי צוללות כאלה בטענה שהיא נמצאת כבר ברשות הצבא של טורקיה. אף אחת מצוללות אלה לא הופעלו בסופו של דבר בקרב כלשהו. בניסוי אחד של חיל הים הטורקי, נסיון של צוללת אחת לירות טורפדו גרם לאיבוד שיווי משקלה ולשקיעתה המהירה למצולות.

רובי "מקסים"[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרובה האוטומטי של מקסים היה המצאה של אדם בשם חיירם מקסים והיווה שידרוג משמעותי לעומת הרובים בשימוש עד אז. נשק זה הסתבר סחורה המוצלחת יותר מכל מה שנמצא באותו זמן במחסניו של נורדנפלדט. יש חושבים כי לזכרוף הייתה יד בחבלה בשיווק של הנשק הזה ובהכשלת בחינתו בתערוכות בין השנים 1886-1888. בשנת 1888 בלה ספציה התקיימה הדגמה של רובים של מקסים בנוכחות אורחים מכובדים, כולל הדוכס של ג'נובה. מישהו אירגן לנוכחים סיור באתרי הלילה של המקום עד כדי כך שנבצר מהם מלהשתתף במבחני הנשק. הסיבוב השני התקיים בווינה. המשתתפים בתערוכה נתבקשו להתאים את נשקם לתחמושת הסטנדרט של חיל הרגלים האוסטרי. אחרי כמה מטווחים הנשק של מקסים התקלקל והפך לבלתי שמיש. באיחור מקסים גילה שמישהו חיבל ברובים שהציג. פעם שלישית במחבנים נוספים בווינה הרובה תיפקד מצויין. אבל מישהו הצליח לשכנע את המארגנים שזה רובה תוצרת ידנית ושמקסים לא יוכל לייצר אותו ביצור תעשייתי בכמויות מספיקות הנדרשות לבצבא מודרני. נורדנפלדט וזכרוף ניצחו ומקסים, שהיה משוכנע שנשקו הוא מוצר טוב, נאלץ לחפש את שיתוף הפעולה איתם. הוא הסכים למזג את חברתו עם זו של נורדנפםלדט ולשם לזכרום דמי תיווך שמנים. {דרוש מקור}

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

‏בזיל סכרוף‏ (Q283026)