חיל הרגלים

חיל הרגלים והצנחנים

סמל הכומתה, תג ודגל חיל הרגלים.
פרטים
מדינה
שיוך	צה"ל
סוג	חיל
אירועים ותאריכים
תקופת הפעילות	1948–הווה (כ־78 שנים)
נתוני היחידה
ציוד עיקרי	נשק קל של צה"ל, נגמ"שים, רכבי שטח טקטיים
פיקוד
יחידת אם	זרוע היבשה
דרגת המפקד	תת-אלוף
מפקד נוכחי	תא"ל עומר כהן
מפקדים	ראו בהמשך

חיל הרגלים (נקרא גם חיל הרגלים והצנחנים) הישראלי הוא חיל מתמרן בזרוע היבשה של צה"ל ועיקר כוחו מושתת על חיילים אשר נלחמים בצורה רגלית. ידוע בכינויו בראשי תיבות: חי"ר.

לחיל הרגלים כפופים מקצועית מספר חטיבות, גדודים ויחידות חי"ר בסדיר ובמילואים אשר פועלים תחת פיקוד מבצעי של פיקודיו המרחביים של צה"ל.

מפקד החיל הוא קצין חי"ר וצנחנים ראשי (קחצ"ר). כיום משמש בתפקיד תא"ל עומר כהן.

היסטוריה

ב־1953 הוקם ענף חי"ר במחלקת הדרכה, שעסק גם בקידום הקמת מפקדת חי"ר וקידום מצב החי"ר בצה"ל. ראש הענף הראשון היה אל"ם יהודה ואלך, שדרגתו הבכירה אפשרה לו לשמש כעין קצין חי"ר ראשי בפועל.

באוקטובר 1956 הוקמה מפקדת "קצין הצנחנים הראשי" תחת פיקודו של אהרן דוידי, שהייתה אחראית להכוונת אימוני הצנחנים ביחידותיהם ובבית הספר לצניחה. ב-1 בינואר 1969 הורחבה אחריות התפקיד לאימוני כל חיילי חיל הרגלים, כאחד מלקחי מלחמת ששת הימים, ושם התפקיד שונה ל"קצין חיל רגלים וצנחנים ראשי" (קחצ"ר). באותו זמן, זמן קצר לאחר הנהגת דרגת תת-אלוף בצה"ל, היה קצין חי"ר וצנחנים ראשי מפקד החיל היחיד שהוענקה לו דרגת תת-אלוף.

במהלך מלחמת יום הכיפורים עמד קצין חי"ר וצנחנים ראשי תא"ל עמנואל שקד בראש כוח למבצעים מיוחדים אשר כונה "כוח סלע". לאחר המלחמה, במסגרת ההרחבה של צה"ל, הוקמה עוצבת האש שבראשה עמד הקחצ"ר, ועל כן היא כונתה גם אוגדת הקחצ"ר. האוגדה הופרדה ממפקדת קחצ"ר ב־1983.

בשנת 1979, בתכנונים להקמת מפקדת חילות השדה, תוכנן לבטל את תפקידי מפקדי החילות ובהם קצין החי"ר והצנחנים הראשי, אולם הדבר לא יצא אל הפועל.

תולדות התג

תג היחידה של מקחצ"ר (מפקדת קצין חי"ר וצנחנים ראשי) השתנה במהלך השנים. ב-1983 עם הקמת חטיבת גבעתי נוסף פס בצבע סגול לתג. ב-2005 עם הקמת חטיבת כפיר נוסף פס בצבע הסוואה לתג.

• 
  תג מקחצ"ר לפני הקמת חטיבת גבעתי
• 
  תג מקחצ"ר לפני הקמת חטיבת כפיר
• 
  תג מקחצ"ר היום

קצין חי"ר וצנחנים ראשי

מהות התפקיד

אחרי מלחמת יום הכיפורים, לאור הודעתו של אריאל שרון שהוא מוכן לשוב לצה"ל לכל תפקיד פיקודי, הציע הרמטכ"ל, מוטה גור, לשרון להיות קצין הצנחנים הראשי. בהצעה נאמר שהתפקיד אינו תפקיד מנהלי אלא "תפקיד שיש בו כר נרחב לפיתוח בתכנון מבצעים ובאימון כוחות והנחלת תורות לחימה". שרון דחה את ההצעה. לעומת זאת, כאשר ועדת כהן קבעה שעמוס ירון מנוע מלכהן בתפקיד פיקודי, הוא המשיך לכהן כקחצ"ר, תפקיד שנחשב לתפקיד מטה.

קצין הצנחנים הראשי היה אחראי גם למבצעים מיוחדים ובהם פעילות סיירת מטכ"ל, שייטת 13 ולעיתים גם יחידות נבחרות מהצנחנים בשנות ה-70, עת ביצעו פשיטות בעזרת מסוקים. במסגרת זאת פיקד רפאל איתן על מבצע תשורה, עמנואל שקד פיקד על מבצע אביב נעורים ודן שומרון פיקד על מבצע אנטבה.

כיום התפקיד מהווה סמכות על חיל הרגלים בהקשרי בניין הכוח, ומקביל לקציני חיל ראשיים כגון קצין שריון ראשי וקצין הנדסה ראשי.

תחת פיקוד הקחצ"ר נמצא גם מערך הכושר הקרבי.

קציני חי"ר וצנחנים ראשיים

שם	תקופת כהונה	הערות
אל"ם אהרן דוידי	אוקטובר 1965 – יוני 1968	מקים המפקדה החילית
אל"ם רפאל איתן	יוני 1968 – 1972	בינואר 1969 קודם לתא"ל, לימים ראש המטה הכללי ה-11
תא"ל עמנואל שקד	1972 – 1974
תא"ל דן שומרון	1974 – 1976	בזמן כהונתו פיקד על מבצע יונתן, לימים הרמטכ"ל ה-13
תא"ל אורי שמחוני	אוגוסט 1976 – 1978	לימים נספח צה"ל בארצות הברית
תא"ל מתן וילנאי	1978 – 1981	לימים סגן הרמטכ"ל
תא"ל עמוס ירון	1981 – 1983	לימים ראש אכ"א
תא"ל יצחק מרדכי	1983 – 1985	לימים מפקד שלושת הפיקודים המרחביים ושר הביטחון
תא"ל שמואל ארד	1985 – 1988	לימים מפקד פיקוד העורף
תא"ל דוד אגמון	1988 – 1991
תא"ל דורון אלמוג	1991 – 1993	לימים מפקד פיקוד הדרום
תא"ל גיורא איילנד	1993 – 1996	לימים ראש אג"ת
תא"ל יאיר נוה	1996 – 1999	לימים סגן הרמטכ"ל
תא"ל ישראל זיו	1999 – 2001	לימים ראש אמ"ץ
תא"ל גדי שמני	2001 – 2003	לימים מפקד פיקוד המרכז ונספח צה"ל בארצות הברית
תא"ל יוסי היימן	2003 – 2006
תא"ל נעם תיבון	2006 – 2007	לימים מפקד הגיס הצפוני
תא"ל יוסי בכר	2007 – 2010	לימים מפקד הגיס המטכ"לי
תא"ל מיקי אדלשטיין	2010 – 2012	לימים נספח צה"ל בארצות הברית
תא"ל איתי וירוב	2012 – 2014	לימים מפקד המכללות הצבאיות ומפקדת העומק
תא"ל יהודה פוקס	2014 – 2016	לימים מפקד פיקוד המרכז ונספח צה"ל בארצות הברית
תא"ל רסאן עליאן	2016 – 2018	לימים מתאם פעולות הממשלה בשטחים
תא"ל נמרוד אלוני	ספטמבר 2018 – ספטמבר 2019	ממלא מקום ולימים מפקד מפקדת העומק המכללות הצבאיות
תא"ל דן גולדפוס	ספטמבר 2019 – יולי 2021	לימים מפקד הגיס הצפוני ומפקד מפקדת העומק
תא"ל גיא לוי	יולי 2021 – ספטמבר 2023	לימים מפקד עוצבת האש
תא"ל ערן אוליאל	ספטמבר 2023 – ספטמבר 2025	הקחצ"ר במלחמת חרבות ברזל
תא"ל עומר כהן	ספטמבר 2025 – הווה	הקחצ"ר במלחמת חרבות ברזל

מבנה חטיבת חי"ר סדירה בצה"ל

חטיבות החי"ר בצה"ל בנויות כולן באופן דומה. תחת מפקדת החטיבה (ה"מפח"ט" מכונה גם ה"מח"ט"), קיימים ארבעה גדודים - שלושה גדודי חי"ר וכן גדוד סיור. החל משנת 2002, גדוד חי"ר מורכב משתי פלוגות רובאיות, הכוללות מחלקות של לוחמי חי"ר, פלוגה צעירה ופלוגה מסייעת (המורכבת ממחלקת מרגמות, מחלקת סיור, ומחלקת נ"ט המפעילה בין היתר טילי "גיל"). כמו כן, קיימת בגדוד פלוגת סיוע מנהלתי, בה נמצאים כל תומכי הלחימה, בתחומי הלוגיסטיקה, הטנ"א, השלישות, הרכב, הקשר, האוכל, אג"מ, מודיעין ועוד. בנוסף, תחת מטה החטיבה, קיים בא"ח - בסיס אימונים חטיבתי, האחראי להכשרת הטירונים ואימון כלל הלוחמים והמפקדים בחטיבה. מבנה חטיבת כפיר יוצא דופן: היא מורכבת מארבעה גדודים וסיירת.

פיקוד על חטיבת חי"ר נחשב לתפקיד בעל יוקרה רבה בצה"ל. ביטוי לחשיבותו של התפקיד ניתן למצוא בעובדה ש-12 רמטכ"לים, 3 ראשי מוסד ורבים מאלופי צה"ל פיקדו במהלך שירותם על אחת מחטיבות החי"ר. עדות נוספת לחשיבות התפקיד היא הקידום של המפקדים: מאז שנות ה-90 של המאה ה-20, למעלה מ-90% ממפקדי החטיבות הסדירות קודמו לדרגת תת-אלוף בסיום תפקידם.^{[דרוש מקור]} בנוסף לחטיבות קיימים גם גדודי חי"ר עצמאיים. יחידות מובחרות ומיוחדות מופעלות לעיתים, כגון בזמן מלחמה וחירום, כגדודי חי"ר. גם לוחמי חיל ההנדסה הקרבית מוכשרים כלוחמי חי"ר ופועלים באופן דומה בלחימה ובשגרה בנוסף למשימות ההנדסיות שהם מבצעים (כגון הריסת תשתיות טרור, חבלה ופריצת צירים).

הכשרה

לוחמי חטיבת גולני בסיום הכשרה

זמן קצר לאחר גיוסם, חיילי החי"ר משובצים באחת מפלוגות ההכשרה בבסיס אימונים החטיבתי, כאשר כל פלוגה משויכת לאחד מגדודי החטיבה. במסגרת ההכשרה הם עוברים טירונות של כ-4 חודשים הכוללת בעיקר אימונים בנשק קל, בשדאות ובכושר גופני. לאחריה עוברים חיילי החי"ר לאימון המתקדם שאורכו כארבעה חודשים נוספים, בו הם עוברים אימונים מורכבים יותר, המכשירים אותם ללחימת שטח פתוח ובנוי. בסיום ההכשרה, כלל החיילים שעמדו במבחנים הדרושים מוסמכים לרובאי 07. לאחר סיום ההכשרה, חיילי הפלוגה מצטרפים לגדודם, ומבצעים אימון או ביטחון שוטף, בהתאם לפעילות הגדוד הנוכחית.

לאחר 10–14 חודשי שירות מסיימת הפלוגה את מסלולה כיחידה אורגנית, ומתפצלת לפלוגות ה־"ותיקות" של הגדודים: הפלוגה הרובאית (הנקראת גם פלחו"ד), הפלוגה המבצעית (או רובאית ב'), והפלוגה המסייעת. חיילים המתאימים לתפקיד פיקודי נשלחים לקורס מפקדים בבית הספר למכ"ים וחלקם ממשיכים לאחר מכן לקורס קצינים בבה"ד 1.

לוחמי החי"ר יכולים לצאת לקורסים ייעודיים ולהתמקצע על מספר פק"לים. בין הקורסים: קורס צלפים, חובש קרבי, נהג האמר, נהג נגמ"ש ונמ"ר, מפעיל קטלנית, קורס צניחה וקורס לוט"ר. על הכשרת חיילי חיל הרגלים בצה"ל אחראי קצין חי"ר וצנחנים ראשי.

יחידות חיל הרגלים

בצה"ל קיימות 7 חטיבות חי"ר סדירות ו-13 חטיבות חי"ר במילואים.

חטיבות

חטיבות חיל הרגלים
תג	שם	מספור	יחידת אם	פיקוד	בסיס האם	גדודים	מפקד מכהן	הערות
חטיבות סדירות
	חטיבת גולני	1	עוצבת געש	פיקוד הצפון	מחנה שרגא	12 (ברק) 13 (גדעון) 51 (הבוקעים הראשון) 631 (גדס"ר)	עדי גנון
	חטיבת הצנחנים	35	עוצבת האש	פיקוד המרכז	מחנה גור	101 (פתן) 202 (צפע) 890 (אפעה) 5135 (שרף) (גדס"ר)	רועי צוויג-לביא	חטיבת צנחנים
	חטיבת גבעתי	84	עוצבת הפלדה	פיקוד הדרום	מחנה שדה תימן	424 (שקד) 432 (צבר) 435 (רותם) 846 (שועלי שמשון) (גדס"ר)	לירון בטיטו
	חטיבת עוז	89	עוצבת האש	פיקוד המרכז	מחנה גור	212 (מגלן) 217 (דובדבן) 621 (אגוז)	מורדכי וייס	חטיבת קומנדו מובחרת
	חטיבת כפיר	900	עוצבת הבזק	פיקוד המרכז	מעבר מכבים	90 (נחשון) 92 (שמשון) 93 (חרוב) (גדס"ר) 94 (דוכיפת) 97 (גדוד נצח יהודה)	יניב בארוט
	חטיבת הנח"ל	933	עוצבת הפלדה	פיקוד הדרום	מחנה גור	50 (בזלת) 931 (שחם) 932 (גרניט) 934 (טופז) (גדס"ר)	יאיר צוקרמן
	חטיבת חשמונאים	613	פיקוד ההכשרות והאימונים		מחנה תבץ		אבינועם אמונה	חטיבת חי"ר חרדית בהקמה
חטיבות הכשרה
	חטיבה 261 (בה"ד 1)	261	אוגדת עזה	פיקוד הדרום	בה"ד 1	גדודים 6261 (גדס"ר), 8208, ו-8717 "אלון"	אליאב אלבז	חטיבת חי"ר הכוללת שלושה גדודי מילואים וצוערי גדוד "גפן" מתוגברים בפלוגת מסייעת במילואים
	חטיבת ביסלמ"ח	828	עוצבת געש	פיקוד הצפון	מחנה צור	17 (אריות הגולן) 450 (האריה המעופף) 906 (שועלי הנגב) גדס"ר 6828	ישראל פרידלר	חטיבה המבוססת על חניכי קורס מ"כים
חטיבות מילואים
	חטיבת כרמלי	2	עוצבת המפץ	פיקוד הצפון		221 222 223 גדס"ר 224	דביר דיאמונד	מבוססת בעיקר על יוצאי גדוד 13 של חטיבת גולני
	חטיבת אלכסנדרוני	3	עוצבת הגליל	פיקוד הצפון		7012 8101 9203 גדס"ר 6609 גדחה"ן 5280	משה פסל	מבוססת בעיקר על יוצאי גדוד 51 של חטיבת גולני
	עוצבת השרון	5	עוצבת הפלדה	פיקוד הדרום		7020 8110 8111 גדס"ר 6555	טל קוריצקי	מבוססת בעיקר על יוצאי חטיבת גבעתי
	חטיבת עציוני	6	עוצבת געש	פיקוד הצפון		8103 9219 9220 גדס"ר 6408 גדחה"ן 8173	שראל סבג	מבוססת בעיקר על יוצאי גדוד 932 של חטיבת הנח"ל
	חטיבת עודד	9	אוגדת הבשן	פיקוד הצפון		7006 9204 9211 גדס"ר 6724	רועי מניס	מבוססת בעיקר על יוצאי גדוד 12 של חטיבת גולני
	חטיבת יפתח	11	עוצבת הבזק	פיקוד המרכז		5037 7220 8226 גדס"ר 7810	נדב מייסלס	חטיבת חי"ר מובחרת במילואים, המבוססת בעיקר על יוצאי יחידת אגוז
	חטיבת הנגב	12	עוצבת סיני	פיקוד הדרום		8114 9208 9217 גדס"ר 6863	עברי אלבז	מבוססת בעיקר על יוצאי גדוד רותם של חטיבת גבעתי
	חטיבת ירושלים	16	עוצבת סיני	פיקוד הדרום		7007 8119 9207 גדס"ר 6310	ניר איפרגן	מבוססת בעיקר על יוצאי גדוד 50 של חטיבת הנח"ל
	עוצבת חוד החנית	55	עוצבת האש	פיקוד המרכז		2855 6655 7155 גדס"ר 6623	עודד זימן	מבוססת בעיקר על יוצאי גדוד 101 של חטיבת הצנחנים, נודעה בעבר בשם "חטיבת הצחנים המרכזית" בשל כפיפותה לפיקוד מרכז
	עוצבת נשר	226	עוצבת המפץ	פיקוד הצפון		7056 9255 9263 גדס"ר 6226	אביאל בלחסן	מבוססת בעיקר על יוצאי גדוד 202 של חטיבת הצנחנים, נודעה בעבר בשם "חטיבת הצנחנים הצפונית" בשל כפיפותה לפיקוד צפון
	חטיבת אלון	228	עוצבת המפץ	פיקוד הצפון		5030 8207 9308 גדס"ר 6228	יניב מלכה	מבוססת בעיקר על יוצאי גדוד 931 של חטיבת הנח"ל
	עוצבת חצי האש	551	עוצבת האש	פיקוד המרכז		697 699 7008 גדס"ר 6551 גדחה"ן 8219	עידו קס	חטיבת צנחנים מובחרת במילואים, המבוססת בעיקר על יוצאי גדס"ר צנחנים וחטיבת עוז
	עוצבת שועלי מרום	646	עוצבת הבזק	פיקוד המרכז		420 466 8105 גדס"ר 6646	אלעד שושן	מבוססת בעיקר על יוצאי גדוד 890 של חטיבת הצנחנים, נודעה בעבר בשם "חטיבת הצנחנים הדרומית" בשל כפיפותה לפיקוד דרום
	חטיבת האר"י	5692	אוגדת יערה	פיקוד העורף		982 9214 9239 9311	גור רוזנבלט
	חטיבת דניאל	6050	אוגדת יערה	פיקוד העורף		419 5032 5704 7109	ארז הדרי

גדודים

בנוסף לחטיבות החי"ר, קיימים גם מספר גדודים סדירים ייעודיים:

• יחידת הסיור המדברי - יחידת סיור בה משרתים בעיקר חיילים בדואים (הוקם בשנת 1992, עבר הסבה מגדוד ליחידה בשנת 2017), כפוף לחטיבה הדרומית ברצועת עזה.

בעבר כלל חיל הרגלים גם גדודי חי"ר קל, אך במסגרת הקמת מערך חי"ר גבולות הוכפפו גדודים אלו אליו.

יחידות מובחרות

יחידות שהגיוס אליהן על בסיס התנדבות ומלווה במיונים נפרדים והכשרות מיוחדות.

יחידות מובחרות של חיל הרגלים
סמל	שם	יחידת אם	פיקוד	הערות
	יחידת אגוז	חטיבת הקומנדו, עוצבת האש	פיקוד המרכז	היחידה מתמחה בפעילות יבשתית מורכבת הכוללת לחימה בשטח סבוך, כאשר עיקר ייעודה הוא התמודדות מול ארגון החזבאללה בתוואי השטח של דרום לבנון.
	יחידת דובדבן	חטיבת הקומנדו, עוצבת האש	פיקוד המרכז	היחידה מתמחה בפעילות של ביצוע מעצרים מורכבים או סיכול ממוקד של מבוקשים בשטחים עוינים בין השאר תוך שימוש בהסתערבות.
	יחידת מגלן	חטיבת הקומנדו, עוצבת האש	פיקוד המרכז	היחידה מתמחה בהשמדת מטרות איכות בעומק שדה הקרב וביצירת מודיעין.
	יחידת הלוט"ר	חטיבת המרום	ללא שיוך	יחידה האמונה על הכשרת כלל יחידות צה"ל בתחומי הלחימה בטרור, כאשר חברי היחידה המדריכים-לוחמים לעיתים רבות עוסקים בפעילות מבצעית של לוחמה בטרור.
	בית הספר לניוד מבצעי	חטיבת המרום	ללא שיוך	יחידה בצה"ל האחראית על הכשרה לתחום הניוד המבצעי.
	יחידת עוקץ	חטיבת המרום	ללא שיוך	יחידת כלבנים המתמחה בהפעלת כלבים במסגרת הצבא למשימות ייעודיות לרבות חיפוש והצלה, לוחמה בטרור, ואיתור חומרי נפץ ואמצעי לחימה.
	לוט"ר אילת	עוצבת אדום	פיקוד הדרום	יחידת מילואים המיועדת להתמודדות עם אירועי טרור במרחב העיר אילת ואזור הערבה.
	יחידת הניוד	עוצבת חצי האש	פיקוד המרכז	יחידה מיוחדת שייעודה הוא ביצוע משימות ניוד מבצעי מיוחד באמצעות כלי רכב גלגליים בעומק ובחזית.
	יחידת האלפיניסטים	חטיבת ההרים	פיקוד הצפון	יחידת מילואים המתמחה בלוחמה הררית.

בסיסי הכשרה

בסיסי הכשרה של חיל הרגלים
סמל	שם	מיקום	תפקיד
	בית הספר למ"כים ומקצועות החי"ר	מ"א רמת נגב	בית ספר להכשרת מקצועות החי"ר בצה"ל ובעיקר להכשרת מפקדי הכיתות של חטיבות החי"ר השונות
	מתקן אדם	מועצה אזורית חבל מודיעין	בית ספר להכשרת לוחמי יחידת הלוט"ר ויחידת הכלבנים עוקץ, בית הספר ללוט"ר, קליעה וצליפה (מכשיר את צלפי צה"ל ומדריכי הצליפה והקליעה)
	בית הספר ללוחמה נגד גרילה	מ"א מגידו	בית ספר להכשרת לוחמי יחידות חיל הרגלים ללוחמה נגד ארגוני גרילה, ובפרט להתמודדות מול ארגון חזבאללה
	בה"ד 8	מכון וינגייט	בית ספר לכושר קרבי המקיים ליחידות צה"ל אימוני כושר קרב, כמו גם גיבושים ליחידות מובחרות ותחרויות ספורט

בנוסף, לכל חטיבת חי"ר סדירה קיים בסיס אימונים חטיבתי (בא"ח) בו מוכשרים טירוני ולוחמי אותה חטיבה.

אמצעי לחימה

מאחר שחיל הרגלים מתבסס על חיילים שנלחמים רגלית, רוב הנשק של החי"ר הוא כלי ירייה אישיים (נק"ל) או צוותיים (crew-served). אל כלי נשק אלה מלווים מספר כלי נשק כבדים יותר - המשמשים לחיפוי ולהגברת כוח האש של החי"ר. החי"ר עצמו לא נע רק רגלית, אלא גם בצורה רכובה (על גבי רכבי שטח), וגם בצורה ממוכנת (על גבי נגמ"שים).

כלי נשק

הנשק האישי של רוב חיילי צה"ל הם רובים ממשפחת ה-M16: כיום בעיקר רובי M4A1 קרבין (פלאטופ). בקרב יחידות מילואים ניתן למצוא גם רובי M16A2 ארוך, M16 מנוסר ו"מקוצרים" מדגמי CAR-15. ב-2006 נכנס רובה תבור קומנדו CTAR לשירות בחטיבת הנח"ל, חטיבת גבעתי וחטיבת גולני, וב-2009 הוחלף במיקרו-תבור. נכון ל-2018 חטיבת הצנחנים וחטיבת כפיר הן חטיבות החי"ר הסדירות היחידות שנשקם האישי הוא רובה ה-M4A1 ולא התבור או המיקרו-תבור. בחטיבות גבעתי, גולני, וחטיבת הנח"ל הנשק האישי הוא רובי תבור X-95 פלאט-טופ עם קנה באורך 380 מ"מ. בסוף 2023 הוחלט להחזירן לרובי M4A1 קרבין.

על הרובים ניתן להתקין מסילות פיקטיני שמאפשרות לחבר לרובה מגוון רב של עזרים טקטים כגון כוונות אופטיות שונות, צייני לייזר ופנסים. בנוסף, אפשר להתקין מתחת לקנה מטול רימונים 40 מ"מ מדגמי M203 ו-GL40.

נשקי המחלקה והפלוגה של כוחות היבשה הם מגוונים. המקלעים העיקריים הם הנגב הישראלי (5.56 מ"מ) והמאג הבלגי הוותיק (7.62 מ"מ). ב-2014 החלו יחידות החי"ר לקלוט את הנגב NG7, גרסת 7.62 מ"מ למקלע הנגב הישראלי. הנשק הכבד כולל מקלע כבד M2 בראונינג 0.5 ומקלעי רימונים מדגמי סאקו דיפנס Mk19 וסטרייקר Mk-47.

יחידות זרוע היבשה השונות מפעילות גם קלעים וצלפים, שאמונים על פגיעות מדויקות מרחוק. קלעי הסער חמושים בכוונות טלסקופיות (כגון "טריג'יקון X4" או "נמרוד"), רובי קלעים M16A2E3, קרבין M4A1 קלעים, מיקרו-תבור קלעים ו-SR-25 Mk 11. צלפי החי"ר חמושים ברובי צלפים מדגמי M24 SWS עם מעצה מודרני משודרג (7.62 מ"מ בריחי), בארט REC10‏ (7.62 מ"מ חצי-אוטומטי), ברק (HTR 2000)‏ (0.338 אינץ', בריחי) ורוגר SR-22 ("טו-טו", חצי-אוטומטי). הבארט M82A1 (‏0.5 BMG, חצי-אוטומטי) יצא ממערך הצליפה של החי"ר ועבר לחיל ההנדסה הקרבית. בחטיבת הקומנדו ויחידות מיוחדים נמצא גם הבארט MRAD (רובה צלפים מודולרי בריחי, קליבר ניתן להחלפה).

בנוסף, כל חייל בשירות מבצעי מצויד ברימוני יד הגורמים לפיצוץ ולפיזור רסיסים. ישנם גם רימוני הלם וגז מדמיע.

במהלך 2012 נכנסו לשירות בזרוע ביבשה כלי נשק משודרגים: בהם M2HQCB (מקלע כבד M2 בראונינג עם קנה מעובה להחלפה מהירה ופשוטה), מקלע רימונים סטרייקר Mk-47. כמו כן נבדקו אמצעי הלחימה הבאים: מערכת הרפאים (רימון מתקדם הנורה מרובה) ורובי צלפים M24A2 משודרגים.

• 
  רובה סער M16 מנוסר
• 
  רובה סער M4 קרבין
• 
  תבור X-95 פלאט-טופ
• 
  מקלע נגב
• 
  מקלע מאג
• 
  מק"כ M2 בראונינג
• 
  רובה צלפים רמינגטון M24 עם מעצה משודרג
• 
  רובה צלפים חצי-אוטומטי בארט REC10
• 
  רובה צלפים ארוך טווח ברק 338

טילים, רקטות ומרגמות

כדי להתמודד עם מטרות משוריינות משתמשים בחי"ר במגוון רימונים, רקטות וטילים. יחידות החי"ר בצה"ל מצוידות ברקטות נגד טנקים מדגמי לאו M72. רקטות הנ"ט הן נשק זול יחסית וקל יחסית לתפעול ולכן מהוות נשק כבד זמין ביותר בשביל לפגוע במטרות כבדות כגון כלי רכב ובניינים. במבצע עופרת יצוקה נכנס לשירות גם המטאדור ("מפצח האגוזים") - רקטת נ"ט שהתגלתה כיעילה ביותר כנגד מבנים.

מאחר שטנקי המערכה המודרניים ממוגנים בכבדות, הנשק הייעודי נגדם הוא טילי נ"ט. הללו כבדים ויקרים יותר מרקטות הנ"ט (שכן הם כוללים רש"ק כפול ומנגנון הנחיה) ותפעולם מסובך יותר ודורש הכשרה ארוכה יותר. בצה"ל משרתים כיום טילי ה-טאו (עורב) והספייק.

בנוסף לרקטות וטילי נ"ט מפעיל חיל הרגלים גם מספר סוגי מרגמות כנשק מסייע ו"ארטילריית כיס של המג"ד". המרגמות שמפעיל חיל הרגלים כוללות את: מרגמה 52, מרגמה 60, מרגמה 81 (ליש/נמר"ש) וקשת, מרגמת 120 מ"מ המותקנת על נגמ"ש M113A3 ונשלטת על ידי מחשב.

• 
  "זרזיר מתכלה" M72 לאו - רקטה זולה נגד כלי רכב ומבנים
• 
  מטאדור "מפצח האגוזים" - רקטה ישראלית נגד מבנים וביצורים
• 
  ספייק - טיל נ"ט תוצרת ישראל, בשירות צה"ל במספר דגמים
• 
  מרגמת קשת 120 מ"מ - המרגמה הכבדה ביותר של החי"ר

כלי רכב

חיל הרגלים בצה"ל משתמש במגוון סוגי כלי רכב למטרות תובלה, סיור, ניוד כוחות, בט"ש, שליטה ופיקוד. רכבי הסיור וניוד החי"ר הקל הם רכבי שטח, כגון ההאמר, הזאב, הסופה, הדוד והאביר. כלי רכב אלה ממוגנים במידה סבירה אך לא נושאים שריון כבד מאחר שהדרישה העיקרית מהם היא מהירות ועבירות שטח. ההאמר, לעומת זאת, מצוי במגוון תצורות - חלקן ממוגנות בכבדות יחסית וחלקן "פתוחות" לחלוטין. על ההאמר ניתן להתקין מגוון רב של אמצעים: החל ממקלעים וטילי נ"ט, וכלה באמצעי קשר ואף מכולת תובלה קטנה. כדי להוביל מחלקות חי"ר בשטח עוין ישנו רכב ה"ספארי" - מדובר במשאית/אוטובוס בה התא האחורי הוסב לתא לוחמים ממוגן בשריון כבד הכולל חרכי ירי.

תחת אש כבדה, עיקר הובלת הלוחמים אל שדה הקרב וממנו נעשית בנגמ"שים. לעיתים קרובות, בגלל המיגון שמציע הנגמ"ש הלוחמה מתבצעת מתוך הנגמ"שים - שעקב כך נושאים כלי נשק כגון מקלעים, מרגמות ואף טילי נ"ט. הנגמ"ש העיקרי בצה"ל הוא ה"ברדלס" M-113 האמריקני שהגיע ארצה בשנות ה-70 של המאה ה-20, אף על פי שעבר סדרת השבחות ותוספות מיגון הוא נחשב לנגמ"ש מיושן ופגיע. כדי לענות על הצורך בנגמ"שים כבדים החליטו בצה"ל לנצל טנקים ישנים וטנקי שלל כדי לבנות מהם נגמ"שים כבדים. מטנקי T-55 שנלקחו כשלל מארצות ערב נבנתה האכזרית, נגמ"ש חי"ר כבד ששרת בחטיבת גולני ובשנים האחרונות עבר לשימוש חטיבת גבעתי וכוחות המילואים. מנגד, על תובת הצנטוריון בנה צה"ל סדרת נגמ"שים נוספת שכיום כוללת את הנגמחון (ממוגן גחון ומדוגם בתא לוחמים עילי) שמשרת בשטחים ואת הנקפדון (בעל שריון כבד ומיגון עילי) שמשרת בגבול הצפון. נגמ"שים אלו היו במקור רכבי הנדסה קרבית אך הוחלפו לטובת הפומ"ה - נגמ"ש הנדסה ייעודי ומתקדם הממוגן בכבדות ובעל יכולת לשאת כלים הנדסיים רבים. הפומ"ה נמצא בשימוש חיל ההנדסה הקרבית אך בגלל המיגון הכבד שלו משמש לעיתים להובלת לוחמי חי"ר אל לב שטח עוין ומסוכן. בשנת 2008 החל להיקלט בחיל הרגלים הנמ"ר - נגמ"ש כבד המבוסס על תובת טנק מרכבה, ובשנת 2014 במבצע צוק איתן הופעלה לראשונה באופן מבצעי (ב"עופרת יצוקה" הופעלו 2 נגמ"שי ניסוי), והוכיחה את עצמה מבחינת מיגון ושרידות.

• 
  "פנתר" רכב שטח ממוגן המשמש לתובלת לוחמי חי"ר.
• 
  סופה M-240 - רכב שטח ממוגן קל
• 
  "טיגריס" רכב שטח ממוגן ירי שנקלט בצה"ל ב-2023. וייעודו לשמש ככלי בט"ש ביהודה ושומרון
• 
  רכב שטח ממוגן מסוג "בארי"
• 
  נגמ"ש כבד מדגם "אכזרית", משרת בעיקר בחטיבת אלכסנדרוני.
• 
  נגמ"ש כבד נמ"ר המבוסס על תובת המרכבה, משרת בחטיבת גולני, חטיבת גבעתי וחטיבת כרמלי.
• 
  נגמ"ש "האיתן" החדש ביותר בזרוע היבשה ונכנס לפעילות מבצעית לראשונה במלחמת חרבות הברזל תחת חטיבת הנח"ל ובעתיד יסופק לשאר חטיבות החי"ר הסדירות.

אמצעים נוספים

ב-2016 החל צה"ל בקליטת הרונ"י, רובוט צבאי קטן למטרות סיור וסריקה מקדימה, שיתופעל על ידי לוחמי חיל הרגלים. ב-2018 נקלט הרונ"י גם בגדודי חיל ההנדסה הקרבית ומועבר כקורס צבאי כשבוע שנערך במתקן אדם.

ב-2019 החל צה"ל לצייד את היחידות המיוחדות ולוחמי חיל הרגלים בכוונת משולבת עם בקרת אש ומחשב ירי - "פגיון Smartshooter". בכוונת נעשה שימוש רב במלחמת חרבות ברזל והיא שיפרה את דיוק הפגיעות ב-350%.

ראו גם

• צה"ל
• חילות בצה"ל
• חיל פרשים

לקריאה נוספת

• עמוס הראל, "תדע כל אם עברייה", כנרת זמורה-ביתן דביר, 2013.
• מערכת אתר צה״ל, הבית של החי"ר, אתר צה"ל הרשמי, 2017

קישורים חיצוניים

• חיל הרגלים הישראלי - באתר צה"ל
• הצגת תכלית ואימונים באש חיה, סרט וידאו של ביתן החי"ר הישראלי 2001
• אמיר בוחבוט, נס הוותיקים, באתר nrg‏, 23 בנובמבר 2005
• גד מה-טוב, החייל כפלטפורמה (עבודת מחקר לתואר שני)
• סרט המראה נגמ"שים ולוחמי חי"ר חמושים ברובה תבור קומנדו במבצע עופרת יצוקה, ערוץ צה"ל ביוטיוב
• שי לוי, מיוחד: כך פועל חוד החנית של צה"ל, באתר מאקו, 14 במרץ 2013.
• עמוס הראל, פרופיל 2013 שנה שלמה עם פלוגת טירוני נח”ל חושפת צבא שונה לגמרי, באתר הארץ, 21 במרץ 2013.
• צה"ל אוהב אותך, מותק: לידתה של הטירונות המחבקת, באתר וואלה, 26 במרץ 2013.
• אימוני חי"ר של חטיבת גולני, סרט בערוץ YouTube של דובר צה"ל, נובמבר 2014
• אימוני חי"ר של חטיבת גבעתי, סרט בערוץ YouTube של דובר צה"ל, נובמבר 2014
• אימוני חי"ר של חטיבת הנח"ל, סרט בערוץ YouTube של דובר צה"ל, נובמבר 2014
• אימוני חי"ר של חטיבת כפיר, סרט בערוץ YouTube של דובר צה"ל, נובמבר 2014
• אריות הירדן בערוץ היוטיוב של צה"ל
• שי לוי, אלה כלי הנשק של חטיבות החי"ר בצה"ל, באתר מאקו, 29 ביוני 2018
• ישראל, צה"ל. חיל הרגלים, דף שער בספרייה הלאומית