לדלג לתוכן

משתמש:Mayavero123/יורי גוטמן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יורי גוטמן נער יהודי שנולד ב-3 בנובמבר 1925 בעיר מיקולאייב באוקראינה.  הוא גויס בגיל 17 לצבא האדום ונלחם נגד הצבא הנאצי בין השנים  1943-1950.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

יורי גוטמן נולד ב-3 בנובמבר 1925 בעיר מיקולאייב באוקראינה (ניקולאייב ברוסית).  נולד לאביו אברהם גוטמן ולאמו סופיה ברדיצ'בסקיה גוטמן.

פלישת הנאצים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-22 ביוני 1941 בשעה 12:00 בצהריים הודיעו בעיר על פלישתם של הנאצים לברית המועצות [1] ועל ההפצצות הכבדות של ערים רבות במשך השעות האחרונות. באותם ימים יורי  היה בן 16 וסיים 8 שנות לימוד.

מאחר שכל הגברים גויסו לצבא, כל התלמידים מהכיתה השמינית ומעלה נדרשו להחליף את הגברים בסיוע בעבודות חקלאיות. הם נסעו לשדות לשמירת היבול באפריל 1941. במקביל החלו להתפשט השמועות על מעשי הזוועה של הנאצים, בעיקר כלפי האוכלוסייה היהודית.

הבריחה ממיקולאייב[עריכת קוד מקור | עריכה]

כאשר נודע  שהנאצים מתקרבים לעירם, נדרשו כולם לעזוב את העבודות החקלאיות, לחזור לבתיהם ולהתחיל בהכנות למלחמה. אך עם חזרתם, ראו שכולם נטשו את העיר. יורי ומשפחתו לא הספיקו לעלות לרכבת ולברוח. אביו של יורי אשר היה מנהל מפעל ויום לפני כניסת הנאצים לעיר, הצליח להשיג משאית, עליה העמיסו  את הדברים החשובים ביותר. לאחר זמן מה הגיעו לנהר נפר הקרוב לקייב שבאוקראינה, ובדרכם גילו שהנאצים מונעים את המעבר. עד שהצבא האדום שיחרר את הכביש, המתינו כולם. לאחר מכן היה עברו  לצידו השני של הנהר שם חיכתה להם רכבת של מסעות כבדים. עליה הם נסעו במשך כחודש וחצי מזרחה. בסביבות אוגוסט הגיעו לעיר טשקנט שבאוזבקיסטן, אך תושבי העיר סירבו לקבלם בגלל הכמות הגדולה של הנמלטים על נפשם שהגיעו לפניהם. הרכבת שלהם נאלצה לנסוע לקזחסטן הגובלת עם אוזבקיסטן. הם התגוררו שם מספר שבועות בדירה בכפר קטן. יורי היה היחיד ממשפחתו שהצליח למצוא עבודה ועבד במפעל לכותנה. לאחר שאביו מצא עבודה  כרואה חשבון במפעל חיטה, יורי הצטרף אליו כלבורנט במפעל עד 1942.

מההכשרה הרפואית לקרב[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסוף  1942 סבר יורי שהמלחמה עומדת להסתיים ונסע לטשקנט שבאוזבקיסטן להירשם למכללה. שם הוא למד במשך חצי שנה עד לקבלת צו הגיוס. בינואר 1943 התגייס והוכשר בבית ספר לרפואה לתפקיד חובש. בתום הכשרתו שארכה כשנה, נשלח למולדובה בנדרה, שהייתה רחוקה ב-2 ק''מ מהחזית, לגדוד התותחנים והשתתף בקרב קורסק[2] שהתחולל בחודשים יולי ואוגוסט 1943, קרב שהיה אחת המערכות המכריעות בחזית המזרחית בפרט, ובמלחמת העולם השנייה בכלל. בגל הראשון של ההפצצות חיילים רבים נפצעו, ורבים נוספים נהרגו. גם יורי נפצע בחזהו ובידו כשטיפל בפצועים. רופא הגדוד נהרג. יורי אושפז לטיפול בבית חוליםח בנפרופטרובסק שהיה במרחק 500 ק''מ. השיקום נמשך חודשיים וחצי ואחריו, המשיך להילחם כלוחם ולא כחובש.

לאחר הקרב, בתחילת מאי 1943, הנאצים החלו לסגת. הצבא הסובייטי חזר לניקולייאב והמשיך משם לאודסה, שם החיילים התקבלו בכבוד רב,  והעיר שוחררה ואחריה גם כל אוקראינה. כך המשיך הצבא והגיע עד נהר דנסטר המשמש גבול עם מולדוביה ואף עברו אותו.

המלחמה בתוך יפן[עריכת קוד מקור | עריכה]

רוסיה וארה''ב ערכו ביניהן הסכם לפיו לאחר המלחמה הרוסים יעזרו לארה''ב במלחמתם נגד יפן[3], ואכן הצבא האדום תקף ביפן ב-1945. מבצע זה נקרא  ''מבצע סערת הרגשות''. המתקפה הסובייטית נפתחה יומיים לאחר הטלת פצצת האטום על ידי ארצות הברית על הירושימה הנמצאת במרכז יפן.    

במלחמה זו  יורי שירת בתפקיד מפקד המחלקה במשמר הגבול עד לקיץ 1950.

חייו לאחר המלחמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר המלחמה חזר גוטמן לרוסיה ולמד באוניברסיטה בלנינגרד (סנט-פטרסבורג). הוא עבד במחלקה טכנית כהנדסאי ומאוחר יותר כמהנדס. בשנת 1952 סיים את לימודיו בהצטיינות וקיבל מדלית זהב.  כשחזר למשפחתו ולביתו בניקולאייב, גילה שזרים השתלטו על דירתם.

בשנת 1954 נסע גוטמן ללבוב שנמצאת ליד העיר המרכזית ועבד במחלקה הטכנית במפעל של חומרי הדברה מחומצת שעווה ושם עבד 31 שנים עד לפנסיה. בשנת 1956 נישא לאשתו הראשונה וב-1960 נולדה לו בתו הראשונה. בשנת 1962 נישא לאשתו השניה ונולד להם בנם הראשון בשנת 1963, אך הוא נפטר בשנת 2005 עקב סרטן בכליות. בנם השני נולד בשנת 1967 והתגורר בישראל עד לשנת 2008 בה עבר לקנדה. בנו חזר ארצה כאשר היה בן 27.

בשנת 1991 עלה לישראל בעקבות בנו שעלה שנה לפני כן. הוא ואשתו בחרו לגור בחיפה ליד אחות של אשתו שהתגוררה בעיר שנים רבות. אשתו נפטרה בשנת 1996.

באריאל[עריכת קוד מקור | עריכה]

כעת גוטמן מתגורר בעיר אריאל ובה מנציח את זכרון השואה ומעביר את סיפורו הלאה לדורות הבאים בכך שפעיל בבתי הספר עם הנוער, מתנדב בבית הוטרנים ומראה נוכחות נכבדת בכל טקסי זכרון השואה ומלחמת העולם השנייה.[4]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מבצע ברברוסה, באתר הלוחם היהודי במלחמת העולם השניה
  2. ^ קרב קורסק, באתר הלוחם היהודי במלחמת העולם השניה
  3. ^ יפן במלחמת העולם השנייה, באתר מדריך חובק עולם
  4. ^ המידע מבוסס על ריאיון אישי של יורי גוטמן בביתו באריאל