משתמש:Reutyossefi/אדיר הוא

מבוא

אדיר הוא הוא אחד הפיוטים המופיעים בסיומה של ההגדה של פסח, שאותם שרים לאחר הסדר, מעין זמירות של שבת. פיוטים אלו זכו לפירושים שונים ורבים, כפי שמתבקש הדבר מהמספר הגדול של מהדורות ההגדה. מבין פיוטים אלו זכו לעיון, אף אם מקוצר, "אז רוב נסים" שחיבר יניי, "אומץ גבורותיך" שחיבר רבי אלעזר הקליר ו"חסל סדור פסח" שחיבר רבי יוסף טוב עלם. שירים אחרים שעניינו את החוקרים, במיוחד מן ההיבט הפולקולורי שבהם, הם "אחד מי יודע" ו"חד גדיא". ואולם, שני פיוטים זכו לדיון קצרצר ולא מדוייק. אחד מהם הוא "אדיר הוא". השני נקרא "אדיר במלוכה".

מילות הפיוט

הפיוט 'אדיר הוא' מודפס כיום ברוב ההגדות, גם אם בצורות שונות. אצל גולדשמידט (תש"ך עמ' 140), מופיע הפיוט כך:

אדיר הוא. יבנה ביתו בקרוב.
במהירה. במהירה. בימינו בקרוב.
אל בנה. אל בנה. בנה ביתך בקרוב:

בחור הוא למוד הוא
גדול הוא מלך הוא
דגול הוא נאור הוא
הדור הוא סגיב הוא
ותיק הוא עזוז הוא
זכאי הוא פודה הוא
חסיד הוא צדיק הוא
טהור הוא קדוש הוא
יחיד הוא רחום הוא
כביר הוא שדי הוא

תקיף הוא.
יבנה ביתו בקרוב.
במהירה. במהירה. בימינו בקרוב.
אל בנה. אל בנה.
בנה ביתך בקרוב:

מקור הפיוט

מבחינת תוכן הפיוט, אין בו ולו רמז לפסח, ואין לדעת מפני מה נתייחד דווקא לפסח. תופעה דומה ניתן לראות בפיוטים אחרים שנתייחדו לשבת, כגון "אל אדון על כל המעשים" ו"צור משלו" אשר אף על פי ששבת לא נזכרת בהם, לא בפירוש ולא ברמז, נקבעו להיאמר דווקא בשבת. הבקשה לבניין בית המקדש מתאימה לכל יום, אבל במרוצת השנים ייחדו המתפללים שיר זה לשעת שמחה וימים טובים, ובהם פסח והם העתיקו אמירת הפיוט מבית הכנסת לביתם. ייתכן שהפיוט נותר בהגדה דווקא, ולא בסדר התפילה, בשל זיקתו לרעיון בניית המקדש המופיע בהגדה בהקשרים נוספים. כך למשל, הפיוט "כמה מעלות טובות למקום עלינו: אילו הוציאנו ממצרים" נחתם במילים "אילו הכניסנו לארץ ישראל ולא בנה לנו את בית הבחירה-דיינו". כיוצא בכך אומרים בהגדה "זכר למקדש כהלל", וההגדה מסתיימת במילים: "לשנה הבאה בירושלים הבנויה", ונמצא שהבקשה "יבנה ביתו בקרוב" תואמת את הערב שמזכירים בו את אכילת קרבן הפסח במקדש. גם לגבי מיקומו של הפיוט בסוף ההגדה של פסח אין סיבה ברורה לעין. הפיוט החל להופיע בהגדות של פסח בנוסח אשכנז החל מהמאה הי"ד בהמשך לשיר "כי לו נאה", והוא אכן דומה לו בתוכן ובמבנה.

משמעות הפיוט

עיון ספרותי מדוקדק מגלה כי אין כל קשר בין הפזמון "אל בנה" לבין "אדיר הוא". המילים "אדיר הוא", כמו כל יתר מילות השיר, הן תואר לה' כאשר המילה "הוא" היא מילה רומזת לה'. התארים לה' מתחלפים בכל שורה בסדר אלפביתי, ולאחר כל תואר חוזרת המילה "הוא" כקישוט משיקולי מקצב. לעומת רשימת שבחים זו הנכתבת בגוף שלישי, הרי שהפזמון הוא בקשה:"יבנה ביתו בקרוב" (בגוף שלישי), ואחריו "אל בנה, אל בנה, בנה ביתך בקרוב" (בגוף שני). כלומר, מדובר בשתי יצירות שונות מבחינת התוכן והצורה גם יחד. הבקשה לבניין המקדש מחוזקת בריבוי של תוארי הזמן: "במהירה במהירה בימינו בקרוב", בהם מאיץ המתפלל באל למלא את בקשתו תוך שימוש בריבוי מילים, בדומה לריבוי המילים הניכר בתוארי השבח לאל. אם כן, ניתן להבחין כי הפיוט מורכב משתי יחידות ספרותיות ובלתי תלויות זו בזו: רשימת תארים לאל אשר נצמדה לבקשה לבניין המקדש.

אדיר הוא במסורת

פיוט זה נושא אופי מיסטי הדומה להמנון שבח לה' המשקף חוויה מיסטית יותר מאשר חג מסורתי כלשהו ולכן בעבר הרחוק היה נהוג להיאמר בין יהודים ללא קשר לחג מוגדר. בהגדות העממיות השונות ניתן לראות תדירות משתנית של הופעת הפזמון בפיוט, דבר שמלמד שהפזמון הוא לא עיקר הפיוט. מלבד זאת, בהגדות עתיקות המילה "הוא" בקושי מופיעה, והפיוט מופיע בצורתו השלדית בלבד. שתי עובדות אלו גם כן מצביעות על כך שהפיוט בעיקרו הוא רשימת תארים לה' והפזמון מופיע כ"מסגרת" לפיוט, בתחילתו ובסופו. מן הגיוון הרב שבצורת הופעתו של הפיוט, עם מס' משתנה של אמירת פזמון, רשימת תארים שבאה עם "הוא" ובלעדי "הוא", כמו גם הבדלים קלים שבין הגרסאות השונות "זך" לעומת "זכאי", יש ללמוד על אופיו ומקורו האוראלי של הפיוט.כך הפייטן, שהכיר תארים שונים לאל, סידר אותם כאבני בניין או כמטבעות לשון מדי פעם מחדש. הפייטן היה יכול להוסיף על התארים מילות קישוט קבועות, כגון "מלך", "הוא" או "אתה" ואף היה יכול לגוון את רשימת התארים שהכיר. הואיל והפיוט היה נאמר על-פה ולא היה לו נוסח "מקורי", לא חששו המתפללים מחברי הפיוט להעבירו לסדר התפילה המקובל. תופעה זו של העברת פיוטים מחוויה מיסטית לתוך התפילה המסורתית, מוכרת יפה מפיוטי היכלות אחרים שהחלו דרכם כהמנון מיסטי, ואחרי כן הושגרו בתפילה עד אשר הם מוכרים כיום לכל מתפלל מסידור התפילה היום-יומי.

ראו גם

• חד גדיא
• דיינו
• מה נשתנה
• אחד מי יודע

קישורים חיצוניים

• [1], באתר הזמנה לפיוט
• [2], מאמר "מפיוטי ההגדה:"אדיר הוא" ו"אדיר במלוכה"/ מאיר בר-אילן
• [3], האזנה לביצוע מוקלט של הפיוט "אדיר הוא"

קטגוריות

קטגוריה:פסח קטגוריה:פיוטים לפסח קטגוריה:הגדות של פסח קטגוריה:ליל הסדר קטגוריה:יהדות