יניי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

יניי (כתיב מקובל: ינאי) היה פייטן ארץ-ישראלי קדום. חי ככל הנראה במאה ה-5 או ה-6 לספירה. יניי הוא אחד הפייטנים הקדומים ביותר, ונמנה בידי רס"ג,[1] כמו גם אצל רבנו גרשום[2] בשורה אחת עם יוסי בן יוסי ורבי אלעזר הקליר. זמנו המדויק לא ידוע לנו, אך ברור שחי תחת השלטון הביזנטי בארץ ישראל.

פיוטיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבנה פיוטיו של יניי קדום מאד, והוא היה ממעצבי מבנה הפיוט.

אף על פי שככל הנראה כתב יניי מאות פיוטים, מרבית פיוטיו לא שרדו. פיוט אחד ויחיד שכתב נכנס במחזור האשכנזי, והוא אוני פטרי רחמתיים, שהוא קרובה לשבת הגדול הנאמר במנהג אשכנז המערבי.[3] חלק מקרובה זו, אז רוב ניסים הפלאת בלילה, נכנס גם להגדה של פסח ונאמר בסיום טקס ליל הסדר.[4] כמו כן, מנחם זולאי קובע[5] כי הוא זה שכתב את הפיוט "וכל מאמינים", אחד מפיוטי הימים הנוראים, הנאמר בקהילות אשכנז ופולין אחרי קדושה במוסף של ראש השנה ושל יום הכיפורים,[6] והקינה היללו הה, הנאמרת במנהג אשכנז המערבי בסוף סדר הקינות, גם מיוחסת אליו מספק. ככל הנראה כתב יניי קרובות ושבעתות לתפילות העמידה בלבד.

עם גילוי גניזת קהיר, התגלה כתב יד גדול של פיוטים של יניי. כתב יד זה לא זכה לתשומת לב רבה, מאחר שהיה כתוב על כתב יד מחוק אחר של התרגום היווני לתורה של עקילס, שזכה לתשומת לב רבה יותר. רק לאחר שנים ארוכות הוסבה תשומת הלב לפיוטי יניי. בשנת 1938 הדפיס מנחם זולאי את כל פיוטי יניי שהתגלו.

בשנת 1985 הדפיס צבי מאיר רבינוביץ את כל פיוטי יניי בשני כרכים בליווי הערות. בשנת 2000 הדפיס נחום מאיר ברנוזניק מהדורה חדשה של הפיוטים עם פירוש חדש, על פי ממצאיו של רבינוביץ ושל זולאי בתוספת שרידים שאסף שלום שפיגל ולא נדפסו.

פולקלור[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבי אפרים מבונא מוסר שמועה לפיה ר' אלעזר הקליר היה תלמידו של יניי, ומרוב קנאתו בתלמידו הגדול, הרגו יניי באמצעות הטלת עקרב בסנדלו, וכי זוהי הסיבה שאין אומרים פיוטים משל יניי בלומברדיה.[7] כבר ר' אפרים, מוסר השמועה, מפקפק בה, ומסיים "יסלח ה' לכל האומרים כן עליו אם לא כן היה".[8] המחקר כיום אינו מקבל את אמיתות המעשה הזה, הן בשל העובדה שהתארוך המשוער של שניהם אינו מאפשר זאת והן בשל שבחיו של יניי בפי הבאים אחריו.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • צ"מ רבינוביץ, מחזור פיוטי רבי יניי לתורה ולמועדים, תשמ"ה - תשמ"ז.
  • צ"מ רבינוביץ, הלכה ואגדה בפיוטי יניי, תשכ"ה.
  • שאול ליברמן, חזנות יניי, סיני: ירחון למדע וספרות, כרך רביעי (תרצ"ט), ירושלים, עמ' רכה.
  • יוסף יהלום, קטעי הגניזה של פיוטי יניי, תשל"ח.
  • משה אריה כהנא, מחקרי מבנה הקדושתא של יניי, תשכ"ג.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ בהקדמתו לספר "האגרון"
  2. ^ תשובות רגמ"ה, עמ' 56
  3. ^ ייתכן שהקרובה נכתבה במקור לשבת שקוראים בה "ויהי בחצי הלילה", ושלא היה מיועד במקור לשבת הגדול.
  4. ^ קרב יום (ויהי בחצי הלילה), אתר הזמנה לפיוט
    איתי מרינברג, קרב יום (אז רוב נסים) - אמנות השיר, אתר הזמנה לפיוט
    שרה פרידלנד בן-ארזה, קרב יום - עיון בפיוט, אתר הזמנה לפיוט
    מילות הפיוט אז רוב ניסים הפלאת בלילה, אתר דעת
  5. ^ פיוטי יניי, עמ' שכח. וראה שם שהשאיר מקום לערעור על הייחוס
  6. ^ וכל מאמינים באתר "הזמנה לפיוט"
  7. ^
    Adina Hoffman & Peter Cole, Sacred Trash : the lost and found world of the Cairo Geniza, Page 103.
  8. ^ שד"ל, מבוא למחזור בני רומא, באתר פרויקט בן יהודה.