מה נשתנה

מה נשתנה
מַה נִּשְׁתַּנָּה הַלַּיְלָה הַזֶּה מִכָּל הַלֵּילוֹת שֶׁבְּכָל הַלֵּילוֹת אָנוּ אוֹכְלִין חָמֵץ וּמַצָּה, הַלַּיְלָה הַזֶּה כֻּלּוֹ מַצָּה? שֶׁבְּכָל הַלֵּילוֹת אָנוּ אוֹכְלִין שְׁאָר יְרָקוֹת, הַלַּיְלָה הַזֶּה (כֻּלּוֹ) מָרוֹר? שֶׁבְּכָל הַלֵּילוֹת אֵין אָנוּ מַטְבִּילִין אֲפִלּוּ פַּעַם אֶחָת, הַלַּיְלָה הַזֶּה שְׁתֵּי פְּעָמִים? שֶׁבְּכָל הַלֵּילוֹת אָנוּ אוֹכְלִין בֵּין יוֹשְׁבִין וּבֵין מְסֻבִּין, הַלַּיְלָה הַזֶּה כֻּלָּנוּ מְסֻבִּין?

מה נשתנה מתוך הגדת שיק בעיצובו של ארתור שיק, לודז', 1935

מה נשתנה - ביידיש ובעברית לסירוגין, הוקלט ב-8 ביולי 1990, שר שנדור זלמנוביץ.

"מַה נִּשְׁתַּנָּה" הוא קטע בתחילת ההגדה של פסח הידוע כארבע קושיות. קטע זה מתחיל את קיומה של מצוות "והגדת לבנך" - הנחלת סיפור יציאת מצרים לדור הבא, שבמוקד ליל הסדר.

מקור הטקסט

מקורו של מה נשתנה במשנה, בה נכללו ארבע שאלות: למה נאסרה אכילת חמץ ואוכלים רק מצה? מדוע אוכלים רק בשר צלי? למה אוכלים רק מרור? ולמה מטבילים שני מאכלים? השאלה העוסקת בצלי מתייחסת אל קרבן הפסח שנאכל צלי, אולם לפי המנהג הקדמון היו אוכלים בשר צלי גם לאחר החורבן, כזכר לקרבן, ולכן נשאר נוסח זה אף במשנה. בנוסח המאוחר יותר של ההגדה, לאחר שפסק מנהג זה, שאלה זו הוחלפה בשאלה הנוגעת לצורת הישיבה (הסבה).

נוסח המשנה בכתב יד קאופמן, ובתלמוד הירושלמי, כולל רק שלוש קושיות, ואינו כולל את הקושיה בדבר המרור, וכן הוא בכתב יד מינכן, ובמרבית כתבי היד הקדומים האחרים של התלמוד הבבלי. בעקבות זאת יש הסבורים כי בנוסח הקדום היו רק שלוש קושיות.

השאלות נשאלות כחלק מקיום מצוות סיפור יציאת מצרים, אשר מתואר במקרא כתגובה לשאלת הבנים - ”והיה כי ישאלך בנך מחר לאמר מה זאת” (ספר שמות, פרק י"ג, פסוק י"ד).

בעבר היה מקובל שעורך הסדר הוא השואל את השאלות. אך כיום נהוג שהצעיר שבמשתתפי הסדר אומר את מה נשתנה. בגני הילדים מכינים את הילדים לדקלום "מה נשתנה" במנגינה מיוחדת.

בסדר הקינות לתשעה באב כמנהג הספרדים ובהשפעתם בתכלאל נמצאת הקינה אליכם עדה קדושה שהפזמון שלה הוא "מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות" ומשווה בין ליל תשעה באב לליל הסדר.

בקרב החסידים נהוג לומר או לשיר את הקטע כולל תרגום ליידיש.

מה נשתנה ביידיש
וואס איז אנדערש די נאכט פון פסח פון אלע נעכט פון א גאנץ יאהר? א). די ערשטע קשיא איז: אלע נעכט פון א גאנץ יאר טונקען מיר ניט איין אפילו איין מאל, אבער די נאכט פון פסח טונקען מיר איין צוויי מאל, איין מאל כרפס אין זאלץ וואסער, דעם צווייטן מאל, מרור אין חרוסת? ב). די צווייטע קשיא איז: אלע נעכט פון א גאנץ יאר עסען מיר חמץ אדער מצה, אבער די נאכט פון פסח עסען מיר נאר מצה? ג). די דריטע קשיא איז: אלע נעכט פון א גאנץ יאר עסען מיר אלע סארטנס גרינס, אבער די נאכט פון פסח עסען מיר מרור? ד).די פערטע קשיא איז: אלע נעכט פון א גאנץ יאר עסען מיר סיי זיצענדיקערהייט און סיי אנגעלענטערהייט, אבער די נאכט פון פסח עסען מיר אלע אנגעלענטערהייט?

לחנים

במרוצת השנים נכתבו מספר לחנים:

• לחן אבילאה - נקרא על שמו של המלחין החיפאי אפרים אבילאה (1881–1951). זהו הלחן הידוע והפופולרי ביותר. ישנה מחלוקת בנוגע לזהות מחבר לחן זה. משפחתו של אבילאה טוענת כי הוא כתב את הלחן כחלק מ"אורטוריית חג החירות", יצירה שכללה לחנים למרבית ההגדה, בביצוע מקהלה ופסנתר.
• לחן שרת - נקרא על שמו של המלחין והמנצח יהודה שרת (1901–1979), שהיה גם אחיו הבוגר של ראש הממשלה השני, משה שרת.
• לחן גרדנויץ - על שמו של פטר עמנואל גרדנויץ (1910–2001) שהיה מוזיקולוג, מלחין, מבקר מוזיקה, מו"ל, ומחברם של ספרי עיון רבים בנושאי מוזיקה.
• לחן דסאו - על שם המלחין והמנצח הגרמני פאול דסאו (1894–1979).
• לחן לוי - על שם יצחק לוי, מלחין וזמר, אשר ליקט והקליט שירי לאדינו ושירי עם יהודיים ספרדיים

גלריה

מה נשתנה מתוך הגדות עתיקות

מתוך הגדת סרייבו מתוך הגדת קאופמן מתוך הגדת יהודה מתוך הגדת האחות מתוך הגדת דרמשטאדט מתוך הגדת הזהב חלק 1 מתוך הגדת הזהב חלק 2 מתוך הגדת רוטשילד חלק 1 מתוך הגדת רוטשילד חלק 2 מתוך הגדת שאלתיאל מתוך הגדת ריילנדס מתוך הגדת ריילנדס מתוך סידור המילטון מתוך הגדת מוזומביק מתוך הגדה של פסח שיצאה בתוניס, ב- 1920 קטע מתוך הגדה של פסח שנכתבה בערך בשנות ה-20 של המאה ה-20 ע"י הרב עזרא אליאס בבגדאד בכתב הייחודי של יהודי עיראק מתוך סידור מהמאה ה-9

קישורים חיצוניים

• מאמרים בנושא מה נשתנה, באתר ספריית אסיף

• מילות השיר "מה נשתנה" והאזנה לו באתר זמרשת
• הפיוט מה נשתנה, באתר הפיוט והתפילה
• על ההבדל בסדר השאלות בין ההגדות השונות - ספרדים ואשכנזים בעיקר
• הרב אליעזר מלמד, המצווה לפתוח את הסדר בשאלה, באתר פניני הלכה