משתמש:Slav4/ארגז חול/פולמוס הרמב"ם
פולמוס הרמב"ם הוא כינוייה של מחלוקת היסטורית בקשר עם ספרי הרמב"ם שהתקיימה בימי הביניים וזיעזעה את עם ישראל, על חיי הרוח והחברה שלו. המחלוקת שפרצה במאה ה-13 נמשכה כמאה שנה, והתקיימה בכל מרכזי היהדות בעולם. המחלוקת התפרצה בתקופה זאת ארבע פעמים, ובכל פעם היה נושא אחר שליבה אותה.
נושאי המחלוקת[עריכת קוד מקור | עריכה]
דרכו של הרמב"ם כפוסק[עריכת קוד מקור | עריכה]
את דרכו של הרמב"ם כפוסק, הוא סלל בספרו המונומנטלי משנה תורה. החידוש העצום שבספר הוא כתיבתו בצורה של מעין אנציקלופדיה, כאשר ההלכות מסודרות על פי סדר מובנה ומקוטלג. אין בספר דיונים הלכתיים, אלא מוצגים בו פסקי הלכה סופיים, אותם פסק הרמב"ם, ללא הבאת מקורות להחלטותיו ההלכתיות. גישה זאת של הרמב"ם הביאה חלק מגדולי ישראל לחלוק עליו, דבר שעורר סבב של מכתבים ואיגרות שהורצו מקצה הארץ ועד קציה.
ההשגות על פסיקת הרמב"ם[עריכת קוד מקור | עריכה]
השיטה החדשה בה כתב הרמב"ם את ספרו, ודרכו בפסיקת הלכה, כגון: קיבוץ ההלכות מבלי להוסיף מקורות ואסמכתאות, סידור ההלכות עפ"י סדר חדש, ולא לפי הסדר הקיים בתלמוד, ניסוח ההלכות שלא על פי הנוסח המקובל עד אז, גרמו למבקרי הספר להאשים את הרמב"ם ביוהרה, הטעייה וכפיית דעת הלכתית.
בנוסף הדברים שכתב בהקדמתו למשנה תורה:
”כדי שלא יהא אדם צריך לחיבור אחר בעולם בדין מדיני ישראל, אלא יהא חיבור זה מְקַבֵּץ לתורה שבעל פה כולה, עם התקנות והמנהגות והגזירות שנעשו מימות משה רבינו ועד חיבור התלמוד, וכמו שפירשו לנו הגאונים בכל חיבוריהן שחיברו אחר התלמוד. לפיכך קראתי שם חיבור זה "משנה תורה", לפי שאדם קורא בתורה שבכתב תחילה, ואחר כך קורא בזה ויודע ממנו תורה שבעל פה כולה, ואינו צריך לקרות ספר אחר ביניהם”[1]
גרמו למבקרי החיבור לחשוש כי חיבורו של הרמב"ם יביא לזניחת לימוד התלמוד, ויגרום לפשוטי העם שלא להיזקק לתלמידי חכמים, לפסוק הלכה בעצמם, ולבוא לידי טעות.
המשיגים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הראשונים שהעלו טענות אלו כלפי משנה תורה לרמב"ם, היו הדיין רבי פנחס מאלכסנדריה, ורבי אברהם בן דוד מפושקירה (הראב"ד השלישי).
ספר מרכבת המשנה מאת שלמה אבד"ק חלם - לתרץ השגות האשל הגדול הראבד 14648
רעיונותיו הפילוסופיים של הרמב"ם[עריכת קוד מקור | עריכה]
מקובלי עכו נגד הרמב"ם[עריכת קוד מקור | עריכה]
הפולמוס בפרובנס[עריכת קוד מקור | עריכה]
הרמ"ה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1200 לערך בהיותו צעיר קיבל הרמ"ה לידיו את ספר משנה תורה, וגילה כי בהלכות תשובה, הרמב"ם מתאר את העולם הבא כעולם "שאין בו גוף וגויה"[2], לדעתו היה בכך משום הכחשת לאמונה בתחיית המתים. הרמ"ה גם התנגד לפרשנות האלגורית העולה מכתבי הרמב"ם לאגדות חז"ל.
הרמ"ה ערך את השגותיו על כתבי הרמב"ם, באיגרת ששלח לחכמי פרובנס, ובראשם לרבינו יהונתן הכהן מלוניל. חכמי לוניל שהעריצו מאד את הרמב"ם, לא קיבלו את דברי הביקורת של רבי מאיר, ורבי אהרון בן משולם מלוניל אף החזיר לו איגרת תשובה נוזפת שהובילה לחליפת איגרות שלמה הנקראת המכונה "כתאב אלרסאיל" (פאריס תרל"א). בסופו של דבר הוא נכשל בגיוס חכמי צרפת כנגד הרמב"ם, ועורר עליו זעם רב מצידם.
גם אצל חכמי ספרד עוררו דבריו כנגד הרמב"ם כעס, ואחד מחכמי ספרד אף כתב:
"שְׁאָלוּנִי יְדִידַי: אֵיךְ יְכֻנֶּה בְּשֵׁם מֵאִיר, וְהוּא הוֹלְךְ חֲשֵׁכִים? הֲשִׁיבוֹתִים: כְּבָר קָרְאוּ חֲכָמִים לְלַיְלָה אוֹר – וְהוּא מִן הַהֲפְכִים".
הרמ"ה לא שקט ושלח את חליפת האיגרות כולה לרבינו שמשון משאנץ, מבעלי התוספות וביקש ממנו להכריע. רבינו שמשון תמך בדעתו של הרמ"ה לגבי תחיית המתים, ולגבי שלילת הפרשנות האלגורית, אך סירב להצטרף למלחמה כנגד הרמב"ם, בהיותו רוחש לו כבוד רב. באיגרת תחיית המתים לרמב"ם הוא התנער לחלוטין מן הפרשנות שייחס לו הרמ"ה בנושא זה.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:היברובוקס
פרמטרים [ עמוד ] לא מופיעים בהגדרת התבנית הרמב"ם, משנה תורה - היד החזקה, הקדמת הרמב"ם, עמוד 17, באתר היברובוקס - ^ רמב"ם משנה תורה, ספר המדע, הלכות תשובה, פרק ח', הלכה ג'
- ^ צבי גרץ, דברי ימי ישראל.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- יצחק איזק ואלכסנדר קליין, הגותו של הרמב"ם על רקע ההגות הכללית והיהודית, דעת אתר לימודי יהדות ורוח.
חלקו של רבי אברהם בן הרמב"ם בפולמוס והגנתו על אביו פרופ' אליעזר רביצקי' הרמב"ם - שמרנות, מקוריות, מהפכנות,, הוצאת מרכז זלמן שז"ר לתולדות ישראל, ה'תשס"ט
הפולמוס בעכו, יוסף הקר, שלם, מחקרים בתולדות ארץ ישראל ויישובה היהודי, יד בן צבי תשס"ט
רנ"ק ושד"ל, שמעון ראבידוביץ, עיונים במחשבת ישראל.