מחלוקת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

מחלוקת, פולמוס או דבר קונטרוברסלי (שנוי במחלוקת) היא אי-הסכמה בין מספר צדדים (לרוב, שניים) על אודות סוגיה מסוימת. כל צד מנסה להוכיח שטענתו או דעתו הן הנכונות ולעתים אף בשימוש בכוח. מחלוקות יכולות להתקיים בין שני אנשים, כמו גם בין קהל רב. מחלוקות אף יכולות לגרור עמים ומדינות שלמות לעימותים קשים כגון קרבות ומלחמות.

ישנן מחלוקות אידאולוגיות, שנמשכות לאורך שנים או דורות רבים, כמו מחלוקות בנושאי דת, פילוסופיה ופוליטיקה. ישנן מחלוקות שבהן הצדדים מתפשרים די מהר, כגון ויכוחי ילדים.

בירור מחלוקות[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערכים מורחבים – טיעון, משפט, שיטות אלטרנטיביות ליישוב סכסוכים

פסקי דין ניתנים לעתים בהסכמה פה אחד, אך פעמים רבות חלוקות הדעות בין השופטים היושבים בדין, וההכרעה מתקבלת ברוב קולות, תוך הצגת עמדתו של כל אחד מהשופטים.

התמודדות עם קיום מחלוקות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחלוקת בהגות היהודית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בפרקי אבות נעשית הבחנה בין שני סוגים של מחלוקות:

כל מחלוקת שהיא לשם שמים, סופה להתקיים. ושאינה לשם שמים, אין סופה להתקיים. איזו היא מחלוקת שהיא לשם שמים? זו מחלוקת הלל ושמאי. ושאינה לשם שמים? זו מחלוקת קרח וכל עדתו.

פרקי אבות ה, יז

מחלוקת לשם שמים היא מחלוקת עניינית, שהעוסקים בה חותרים להגיע לחקר האמת, ועל כן סופה להתקיים, כלומר תוכנה ימשיך להיות רלוונטי גם לאחר שתוכרע ולא יהיה ניתן למנוע ממנה מלהתקיים. מחלוקת שאינה לשם שמים היא מחלוקת אישית, המשקפת מאבקי כוח ורצון בשררה, ולכן תוכנה יחדל להיות רלוונטי ברגע שתוכרע, ויישכח מלב.

התלמוד מתאפיין במחלוקות הרבות המוצגות בו, והן למעשה המאפיין הבולט שלו.

היעדר מחלוקת (כלומר קיומו של קונצנזוס) מוצג בביטוי הארמי "כולי עלמא לא פליגי" - כל העולם אינו חולק.

התמודדות עם קיום מחלוקת ביהדות[עריכת קוד מקור | עריכה]

על אף ריבוי המחלוקות בחז"ל ישנה תפיסה ששני הדעות נכונות. כך נאמר בתלמוד: "אמר רבי אבא אמר שמואל: שלש שנים נחלקו בית שמאי ובית הלל, הללו אומרים הלכה כמותנו והללו אומרים הלכה כמותנו. יצאה בת קול ואמרה: אלו ואלו דברי אלהים חיים הן, והלכה כבית הלל." [עירובין יג, ב]. הרב דסלר מסביר שבכל נושא יש כמה מימדים של אמת, וכל חכם לפי נקודת מבטו אומר את האמת [מכתב מאליהו חלק ג עמוד 353].

כלל זה מתבסס על הבנה שמראש ניתנה התורה באופן שאפשר להסביר אותה בכמה סברות להלן כמה דוגמאות.

  • "דבי ר' ישמעאל תנא וכפטיש יפוצץ סלע, מה פטיש זה מתחלק לכמה ניצוצות, אף מקרא אחד יוצא לכמה טעמים". [ילקוט שמעוני תהילים סימן תשפ"ג].
  • "שבעים פנים לתורה" [במדבר רבה יג טו].
  • "ריב"ל אמר ועליהם ככל הדברים וכתיב כל המצוה אשר אנכי וגו' כל ככל דברים הדברים מצוה המצוה מקרא משנה הלכות תלמוד תוספתות אגדות ואפי' מה שתלמיד ותיק עתיד לומר לפני רבו כלן נאמרו למשה בסיני שנאמר (קהלת א) יש דבר שיאמר ראה זה חדש הוא חבירו משיב עליו כבר היה לעולמים" [ויקרא רבה כב].

רש"י [בבלי כתובות דף נז עמוד א] מחלק בין סוגי מחלוקות, מחלוקת במסירה, שנחלקו שני אנשים מה אמר רבם -אחד מהם משקר. אולם מחלוקת בסברא שכל חכם אומר מה דעתו על זה נאמר הכלל "אלו ואלו דברי אלהים חיים".

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מחלוקת בוויקישיתוף
Social sciences.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא מדעי החברה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.