יהונתן מלוניל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יהונתן מלוניל
פטירה 1211 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

רבי יהונתן (בן רבי דוד הכהן) מלוניל (נולד במאה ה-12 (1135?)[1] - 1211, עכו)[2] היה מהבולטים שבבעלי התוספות בפרובאנס, ומחבר "פירוש רבנו יהונתן" על כל ספר ההלכות של הרי"ף. גר בעיר לוניל, ונחשב שם לראש החכמים. לפי הכתוב בספר "שבט מיהודה" (שלמה אבן וירגה), עלה רבי יהונתן קרוב לזמן עליית בעלי התוספות שהיו צרפתים, בעוד הוא בא מפרובאנס.[3][2]

תולדותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבי יהונתן היה תלמידו של רבי משה מנרבונה, וכן תלמידו או חברו של הראב"ד,[4] והיה בקשרי ידידות עם רב זרחיה הלוי. רבי יהונתן חיבר פירוש חשוב ומקיף לכל ספר ההלכות של הרי"ף, שמצוטט רבות בספרי הפוסקים (לעיתים בשם ' ר' יהונתן הכהן'), אך כיום נותר ממנו רק חלק קטן. חיבורו הפך את ספר ההלכות לספר הלימוד והפסיקה המרכזי בקרב חכמי פרובאנס.[5] לאחרונה הדפיסו את הפירוש ל-21 מסכתות.[6]

יחסיו עם הרמב"ם[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעקבות עותק של איגרת תימן שהגיעה לידיו, עמד רבי יהונתן בקשר של מכתבים עם הרמב"ם, שהחל בשאלה אודות אמיתות האסטרולוגיה (שתשובת הרמב"ם עליה עוכבה כמה שנים). כפי הנראה הוא העריץ את הרמב"ם, ולפי עדות רבי יצחק די לאטיש בכרוניקה "שערי ציון"[7], חיבר רבי יהונתן ספר תגובה לכל השגות הראב"ד, רבו, על הרמב"ם, וכן עמד לימין הרמב"ם בפולמוס שעורר נגדו רבי מאיר הלוי אבולעפיה.

המכתבים ההדדיים כתובים תוך כבוד הדדי רב, והם "מן המיטב שבספרות האגרות העברית".[1] באחד מהמכתבים משנת 1199 כתב הרמב"ם: "מודיע אני, משה, אליך הרב הכהן ר' יהונתן שצ"ו (שמרהו צורו ויוצרו), כי בעת שהגיעו אלי כתבי ושאלותיך שמחתי שמחה גדולה, ואמרתי לנפשי ברוך השם אשר לא השבית לך גואל, וידעתי שהגיע דברי למי שידע ענייניהם, ויבין מצפוניהם, וישא ויתן בהם כראוי... וכל אשר שאלת – יפה שאלת, וכל אשר הקשית – יפה הקשית...".
בהמשך ההתכתבות שלח אליו הרמב"ם את ספרו "מורה נבוכים", ורבי יהונתן הוא שמסרו לרבי שמואל אבן תיבון על מנת שיתרגמו לעברית.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 על פי האנציקלופדיה העברית.
  2. ^ 1 2 לפי גירסת "ספר היוחסין" הוא לא עלה לארץ ישראל, ונפטר בפרובאנס בשנת 1205.
  3. ^ דבריו מצוטטים בקטע 35
  4. ^ קיימת אי-בהירות בעניין בשני המקורות המופיעים בפרק לקריאה נוספת.
  5. ^ .בנדיקט, עמ' 26.
  6. ^ http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?9627
  7. ^ שערי ציון.