משתמש:TOHMRAZ/טיוטה

רפאל לוין

 ערך זה עוסק בכימאי. אם התכוונתם לרב, בנו של הרב אריה לוין, ראו רפאל בנימין לוין.

רפאל דוד לוין (נולד ב-29 במרץ 1938) הוא כימאי ישראלי, חבר זר של האקדמיה הלאומית למדעים של ארצות הברית, חתן פרס ישראל למדעים מדויקים לשנת ה'תשל"ד (1973) ופרופסור בחוג לכימיה באוניברסיטה העברית בירושלים.

לרפאל יש תואר שני ו-Ph.D במדעים מדוייקים, דוקטורט מאוניברסיטת אוקספורד, הוא פרופסור בMAX BORN בNatural Philosophy. הוא ידוע גם כרפי לוין.

לוין מוכר בעולם כאחד מאבות תחום הדינמיקה בחקר הכימיה וכמי שהביא לגילויים רבים, שהפכו את המחקר בתחום הזה לנושא מדעי מרכזי. לאורך כל שנות עבודתו המדעית, עסק בהבנה התאורטית של התוצאות שהושגו בניסיונות בדינמיקה מולקולרית, ובדרך זו חזה תופעות חדישות ושִרטט מטרות חדשות לעבודה המדעית. בספרו הראשון, שיצא לאור ב-1974, הניח את היסודות של תחום הדינמיקה המולקולרית כנושא מדעי מרכזי העומד בפני עצמו.

רפאל לוין
תרומות עיקריות
נולד 1938 29 למרץ-29.3.1938 מקום מגורים ישראל לאום ישראלי תחומי מחקר כימיה דינמיקת התגובה מוסדות עבודה האוניברסיטה העברית בירושלים אוניברסיטה של קליפורניה, לוס אנג'לס השגים משמעותיים דינמיקת התגובה פרסים חשובים פרס וולף בכימיה פרס ישראל פרס EMET פרס רוטשילד פרס מקס פלאנק לשיתוף פעולה בינלאומי

.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לוין נולד לחיים לוין ולסוניה גרינברג ב-1938, באלכסנדריה שבמצרים. הוא התחיל את לימודיו בחיפה אך לאחר כשנתיים (1946) משפחתו עברה לתל אביב כי אביו מונה להיות המהנדס הראשי של המחלקה לעבודות ציבוריות. לוין סיים את הלימודים בתיכון עם הפרס הראשון במתמטיקה ובפיסיקה.

מיד לאחר סיום לימודיו בתיכון הוא הלך ללמוד כימיה באוניברסיטה העברית בירושלים בהשראת מורו לכימיה בתיכון אריה להב. בשנתיים הראשונות הוא לקח שיעורים בעיקר במתמטיקה ופיזיקה, הוא נכשל בכימיה אורגנית ובקושי עבר את הבחינה של כימיה אנליטית. בשביל התזה שלו הוא הצטוות עם גבריאל שטיין והמחקר שלו עסק פירוק התמונה של היון השלילי של היודיד בתמיסה חומצתית. העבודה הזו לבסוף הפכה לכתב עט הראשון של לוין ובנוסף חתמה את המוניטין שלו כתיאורטיקן צומח. בתקופה זו לא היה קיים הענף של כימיה תיאורטית בישראל אז גבריאל שטיין ביקש טובה מחבר שלו באוניברסיטה העברית באנגליה והם עזרו שם לשלם על המלגה.

הוא סיים את לימודיו באוניברסיטה העברית בירושלים בשנת (1960-1962) היה בשירות הצבאי שלו בחייל השיריון שם הוא הגיע לדרגת סמל ראשון. לוין נהג לציין שבזמן שירותו הוא כתב את הספר החשוב ביותר שלו בנושא התפיסה הסובייטית שעדיין נשאר מסווג עד יום זה.

בשנת 1962 נסע ללימודי דוקטורט באוניברסיטאות נוטינגהאם ואוקספורד שבאנגליה. בשנת 1968 סיים את לימודיו ואת שני תוארי הדוקטור במתמטיקה ופילוסופיה וחזר למכון לכימיה באוניברסיטה העברית כפרופסור מן המניין הצעיר באקדמיה הישראלית (בן שלושים). בהמשך עבר לעסוק בננו-כימיה, בהתקנים מולקולריים, בכימיה קוונטית ובחישובית.

העבודה על הפוטוכימיה וכימיה של תמיסות מימיות נמשכה באוניברסיטה העברית, כך שהתזה של לוין הייתה זכורה היטב ואפילו גבריאל שטיין ארגן שהאוניברסיטה תזמין אותו בחזרה. זמן קצר לאחר מכן, בשנת 1968, בגיל 30, לוין הועלה פרופסור מלא לכימיה תיאורטית.

במהלך שנות מאמציו המדעיים הוא התייחס להבנה התיאורטית של התוצאות שהושגו בניסויים בדינמיקה מולקולארית, ובכך חזה תופעות חדשות וקבע מטרות חדשות לעבודה מדעית. בספרו הראשון, שפורסם בשנת 1974, הניח את היסודות לתחום הדינמיקה המולקולרית כנושא מדעי חשוב בפני עצמו.

ב1981 לוין הקים את פריץ האבר מרכז לחקר דינמיקה מולקולרית, מרכז המינרוה הראשון באוניברסיטה העברית. יחד עם יהושע יורטנר מאוניברסיטת תל אביב ואדוארד שלג מאוניברסיטת מינכן, הוא הקים את התכנית ה"ישראלית-גרמנית" של ג'יימס פרנק בתחום יחסי לייזר-לייזר, ב -1989.

בשנת 1985 לוין מונה לפרופסור בפילוסופיה טבעית ב-MAX BORN INSTETIUTE שבברלין גרמניה.

בשנת  1988–89 לוין החזיק במינויו כפרופסור במכון מילר למחקר באוניברסיטת ברקלי שבקליפורניה.

בין השנים 1989 ל -1995 כיהן כ-A.D. White Professor-at-Large באוניברסיטת קורנל                

מאז 1989 הוא פרופסור באוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס.

ב1992 הוא התמנה להיות חבר מדעי חיצוני של מכון MAX PLANCK.

לוין פרש בשנת 2007, 39 שנים לאחר מינויו. כיום, לכל האוניברסיטאות והמכוני המחקר בישראל יש לפחות אחד מהתלמידים לשעבר של רפי בפקולטה שלהם. הם פעילים בתחומים שונים, החל במדעי המחשב לביולוגיה מולקולרית.

השפעת מחקריו

נושא המחקר הכללי של לוין היה בתחום הדינמיקה המולקולרית והשימוש בדינמיקה בחקר הכימיה. למרות נאמנותו למוקדים אלו, עבודתו של לוין השתרעה על תחומים נוספים והשפיעה על תחומים רבים של מדע ויישומים על תחומים רבים של מדע מחוץ לפיסיקה כימית.

מחקריו על לייזרים (בעלי אורך גל קצר) המבוססים על הוצאת חומר משיווי משקל הביא לפיתוח של לייזרים יותר עוצמתיים מהלייזרים שהיו קיימים עד אז.

מחקריו בתחום הדינמיקה המולקולרית ובפיזיקה כימית סייעו בפיתוח יישומים רבים במחקר של התנגשויות של יונים כבדים, תכנון ופיתוח כלי חלל אשר שורדים כניסה חוזרת לאטמוספירה של כדור הארץ (בתחום אווירונאוטיקה) ובפיתוח חומרי נפץ ובמחקר של גלי ההלם.

בעבודתו בנושא אנטרופיה מקסימלית ב"inversion problems" משתמשים בתחומים רבים כגון תוכניות הרזולוציה של נאס"א, עיצובים מתקדמים לטומוגרפיה אנושית, זיהוי קולי, קביעת מבנה רנטגן, אסטרונומיה של רדיו ואפילו בכלכלה.

מאמריו וספריו

בזמן פרישתו של לוין היו 638 מאמרים שפורסמו או התקבלו. הוא כתב חמישה ספרים והוא ערך מספר ספרים אחרים. ספריו מקובלים בקהילה ואף פורסמו לשפות רבות.

שמות ספריו-

• (Quantum Mechanics of Molecular Rate Processes (1969, 1999 נכתב על ידי רפאל לוין

• 1974 Molecular Reaction Dynamics נכתב על ידי רפאל לוין וריצ'רד ברנשטיין.
• 1987 Molecular Reaction Dynamics and Chemical Reactivity נכתב על ידי רפאל לוין וריצ'רד ברנשטיין.
• Lasers and Chemical Change 1981 נכתב על ידי רפאל לוין, אבינועם בן שאול, יהודה ה. K.L. Kompa.
• Algebraic Theory of Molecules 1995 נכתב על ידי רפאל לוין ופרנצ'סקו איצ'לו.

עבודתו בנושא התהליכים הדינמיים

בהכירו בכך, שגישה מיקרוסקופית אינה מספקת להבנה מלאה של התהליכים הדינמיים במערכות רבות, בשל מורכבותן היתרה, ניסח לוין שיטה עיונית חדשה לניתוח של תהליכי הברירה והאבחון הדינמיים בתגובות כימיות, הבנויה על מושגים שאולים מהתרמודינמיקה ומתורת האינפורמציה. 'תורת ההפתעות' שלו (שהוצעה לראשונה בשנת 1972 בשיתוף עם ריצ´רד ברנסטיין ואבינועם בן-שאול) הייתה עד מהרה מכשיר אנליטי בסיסי לניתוח תהליכי תגובה ופשטה לענפים שונים של המדעים, כגון פיסיקה גרעינית וביולוגיה מולקולרית. הישגיו של לוין, בהשתמשו במושגים השאולים ממכניקת הקוואנטים ומהתרמודינמיקה, הגיעו סופית לסינתזה שלמה בשיטה האלגברית שפיתח לאחרונה, זו המבוססת על עקרון מינימום האנטרופיה. שיטה זו, למרות גילה הצעיר, זכתה אף היא לתלמידים רבים בשטחים שונים.

פרסים והוקרות מיוחדות

רפאל לוין זכה בפרסים ותארים רבים במהלך חיו כמו-

• פרס שנתי, של האקדמיה הבינלאומית למדעי מולקולרי קוונטי 1968
• פרס לנדאו 1972
• פרס ויצמן למחקרים במדעים מדויקים לשנת 1979.
• Kolthof Prize (IIT) 1981
• הוא חתן פרס "קרן וולף" בכימיה לשנת 1988 (יחד עם יהושע יורטנר).
• בפרס רוטשילד (1992).
• Max Planck פרס 1995
• גליון Festschrift של כתב העת לכימיה פיסיקלית 1998
• בפרס א.מ.ת (2002).

• פרס MOLEC ב2004

• גיליון Festschrift של כתב העת הישראלי לכימיה בעריכת ריצ'רד זאר וישראל שכטר 2007
• גיליון Festschrift של פיזיקה מולקולרית בעריכת סאבר קייס וניק הנדי 2007
• מדליית ברנשטיין בסטריאודינמיקה 2010
• החברה הכימית לישראל מדליית זהב 2012

השתתפות בפורומים מדעיים בינלאומיים:

• חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים.

• חבר באקדמיה הלאומית למדע מולקולרי קוונטי.

• עמית זר של האקדמיה הלאומית למדעים, ארה"ב.

• חבר כבוד של האקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים.

• חבר באקדמיה האירופית.

• חבר הנאמנים, האגודה הבינלאומית לפיסיקה כימית תיאורטית.

• חבר במועצה האקדמית, ארכיון איינשטיין.

• חבר זר בחברה האמריקאית לפילוסופיה.

• חבר זר של Royal Danish Academy of Sciences and Letters.

• שותף בחברה הישראלית לכימיה.

• שותף באגודה האמריקאית לכימיה.

• עמית של האגודה האמריקנית לפיסיקה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

• אתר הבית של פרופ' לוין, אתר האוניברסיטה העברית
• רפאל לוין, באתר פרס א.מ.ת
• פרטי הזכייה בפרס וולף באתר הקרן
• מאמר הנכתב בIsrael Journal of Chemistry