משתמש:TamirTorres/טיוטה
פיודור פדורנקו (באנגלית : Fyodor Fedorenko , ברוסית : Федор Федоренко) נולד ב-17 בספטמבר (כ"ח באלול ה'תרס"זׂׂׂׂ) 1907 באימפריה הרוסית , נפטר ב-28 ביולי 1987 (ב' באב ה'תשמ"ז) ברית המועצות. היה שבוי מלחמה ושומר במחנה ההשמדה טרבלינקה בפולין הכבושה בין השנים 1942-1943.בעקבות מעשיו הורשע על ידי ברית המועצות כפושע מלחמה במהלך מלחמת העולם השנייה והוצא להורג בידי הקג"ב על ידי כיתת יורים.
תחילת דרכו במלחמה[עריכת קוד מקור | עריכה]
פדורנקו נולד בעיר דז'נקוי באזור סיאווש בחצי האי קרים האימפריה הרוסית באזור אוקראינה של היום. ערב הפלישה, מבצע ברברוסה, היו לו אישה שני ילדים, אותם הוא השאיר מאחור. [1]
ביוני 1941 גויס פדורנקו לצבא הסובייטי בעקבות פלישת הנאצים לברית המועצות במסגרת מבצע ברברוסה, ללא כל ניסיון צבאי ושובץ כנהג משאית. זמן קצר לאחר מכן יחידתו כותרה על ידי כוחות הנאצים אך הוא הצליח לברוח אבל נתפס כשלושה ימים מאוחר יותר והועבר למחנה ז'יטומיר הסמוכה שבאוקראינה. תנאיו במחנה היו גרועים והיה מחסור באוכל ובמזון. מאוחר יותר הועבר למחנה ריבנה הנמצא גם הוא באוקראינה. לאחר מכן למחנה חלם בפולין, שם שהה על פי ההערכות עם עוד כ-80 אלף שבוי מלחמה ואסירים.
התנאים במחנה היו גרועים מאשר במחנות שעבר עד כה וכתוצאה מזאת כ-40 אלף שבויי מלחמה נפטרו בחורף 41-42.[2] הוא הועבר לטרוונקי (תת מחנה של מיידנק) בתקופה שבה שימש המחנה להכשרת שומרים מקרב מתנדבים שבויי מלחמה על מנת שייקחו חלק במבצע ריינהרד. הוא הוכשר להיות שומר במחנה ואומן בירי ברובים, אימוני שדה, ומסעות. הכשרתו כללה גם שיטות לגירוש יהודים. למרות היותו ממוצא סלבי הוא היה מחויב במהלך גיוסו לחתום על ההצהרה הבאה :"אני מצהיר בשבועה שהנתונים שאני מוסר מבוססים על האמת. אני מצהיר גם שאני ממוצא ארי (כלומר, שלא היו יהודים באבותי), שלא הייתי חבר במפלגה הקומוניסטית או בארגון הנוער הקומוניסטי הקומסומול.״
יחידת המתנדבים נקראה בשמות שונים בפי תושבים מקומיים כמו:"אוקראינים", "אנשי טרווניקי", "אסקריס" (Askaris). הביטוי "אסקריס" מקורו לקראת סוף המאה ה-19. כינוי אדם אחר אסקריס בא לתאר חייל זר המשרת בצבא של מדינה אחרת. הגרמנים כינו אותם :"כוחות עזר מתנדבים" (Hilfswillige), המתנדבים כינו את עצמם "שומרים" (Wachmsnner).[3]
במלחמה[עריכת קוד מקור | עריכה]
פדורנקו היה אחד מ-5000 אנשי טרווניקי שפעלו תחת "משטרת הסדר" (orpo). במסגרת תפקידם סיירו בגטאות במטרה לטהר אותם מיושביהם וירו בכל מי שאינו היה יכול לזוז או שניסה לברוח. במרץ 1942 פדורנקו נכנס לגטו לובלין על מנת לבצע פעולות אלו. פדורנקו בנוסף הוא השתתף בשילוח שאר יהודים שנותרו למחנות ההשמדה. בין אמצע מרץ לאמצע אפריל 1942 מעל 30,000 יהודים מגטו לובלין והועברו בקרונות בקר אל מחנה ההשמדה בלז'ץ וכ-4000 יהודים נוספים נשלחו למיידנק. פדורנקו השתתף לאחר מכן בדיכוי מרד גטו ורשה.[4][5]
בספטמבר 1942 הועבר פדורנקו לטרבלינקה והוצב שם כשומר אסירים[6]. הוא היה עוזרו של מפקד המחלקה הראשונה של פלוגת שומרים בטרבלינקה. השומרים האוקראינים לבשו מדים שחורים חמושים מצוידים ברובים, קרבינים ושוטי עור[7]. על פי עדויות מפי ניצולים, פדורנקו לקח חלק פעיל באקציות היהודים. על פי עדותו שלו הוא גם עשה את המעשים מתוך כוונה. במסגרת תפקידו הוא הכה, גילח, הפשיט ושלח את האסירים לתאי הגזים. הוא השתתף בירי באזרחים יהודים בזמן פריקת רכבות ובמקומות והתפשטות לתאי הגזים.[8][9]
סך כל התקופה שלו בטרבלינקה הייתה בין השנים 1942-1943.
לאחר המלחמה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בתום המלחמה פדורנקו נטש את אשתו ואת ילדיו שנשארו בברית המועצות והשתקע בעיר המבורג שבגרמניה המערבית כפליט מלחמה. הוא שהה שם בין השנים 1945-49, לאחר מכן הוא היגר לארצות הברית לפילדלפיה ולאחר מכן לווטברי שבקונטיקט וקיבל תושבות קבע תחת חוק העקורים. הוא עבד בתור עובד במפעל לייצור פליז. בשלב מאוחר יותר הוא הפסיק לעבוד במפעל ועבר למיאמי ביץ, פלורידה. בשנת 1970 קיבל אזרחות אמריקאית.[10][11]
משפטו[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנות השישים הוכנה רשימה של פושעי מלחמה נאצים פוטנציאליים והוא נכלל בה. הרשימה הוכנה על ידי ישראל ונשלחה לרשות ההגירה והאזרחות של ארה"ב. באמצע שנות השבעים קידמו חברי בית הנבחרים היהודים דמוקרטים יהושע איילברג ואליזבת הולצמן יחידה לחקירת פושעי מלחמה פוטנציאליים, וכתוצאה מזאת ה-GOA קיבל מידע על פדורנקו.[8][1]
פדורנקו נעצר ביוני 1978 ונפתח נגדו משפט. במשפטו הוא העיד היכן הוצב במחנה ותיאר את הפעולות שנעשו בו. הוא העיד: "ראיתי איך הם מעמיסים מתים, מעמיסים אותם על האלונקות... והם מעמיסים אותם בבור." בהמשך עדותו, הוא אישר שוב כי חלק זה של המחנה היה מיועד לרצח רצוף שיטתי ומכוון :"הוא המקום שבו היו העובדים שלקחו את הגופות וקברו אותן או ערמו אותן בחורים. כאן היו תאי הגזים". לגבי שירותו בטרבלינקה טען שזה נעשה בעל כורחו וכי לא רצה בזה וכי עבד רק כשומר היקפי, זוטר ולא היה בקשר עם אסירים ולא התעלל באיש. בנוגע לטופסי ההגירה שלו הוא העיד שהוא לא החסיר עובדה מהותית שתחסום את קבלת הויזה ואת הכנסתו לארה"ב. לעומת זאת ניצולים יהודים אחרים העידו שפדורנקו כלא, התעלל, וירה באסירים. השופט זיכה את פדורנקו ולא האמין לעדות הניצולים פדורנקו שיתף פעולה עם המערכת והוסיף:"הוא היה קורבן של המערכת הנאצית".[8][1]
כיוון שמדובר בתיק אזרחי ולא פלילי, יכלה הממשלה לערער על ההחלטה ואכן היא עשתה זאת. הפרקליטות טענה כי ההטעיה של פדורנקו בעת כניסתו לארה"ב היא עובדה מהותית המצדיקה שלילת אזרחות עקב כך שלא הציג את עברו במלחמה ושבית המשפט המחוזי שגה בשיפוט את אמינות העדים השורדים. בנוסף, הפרקליטות טענה שבית המשפט שגה בקביעתו כי התנהלותו הטובה של פדורנקו בארה"ב לאחר מלחמה הייתה רלוונטית להחלטה על שלילת אזרחותו. הערעור התקבל ובאוגוסט 1979 הפך בית המשפט העליון את החלטת בית המשפט המחוזי. פדורנקו ערער שוב אך ערעורו לא התקבל. אזרחותו בוטלה ב-21 ביוני 1981 על ידי בית המשפט העליון, השופט כתב בפסק הדין: "כי שירותו של אדם כשומר חמוש במחנה ריכוז, אם מרצון או בעל כורחו הפך אותו לבלתי כשיר לויזה". מקרה זה היה מקרה תקדימי בנוגע לפושעי מלחמה. הוא גורש לברית המועצות בשנת 1984. גירושו היה פריצת דרך ומקרה חסר תקדים של גירוש פושע נאצי מארצות הברית, המקרה פתח את הדלת לסדרה ארוכה של משפטים של פושעי מלחמה נאצים.[8][1]
בשנת 1986 לאחר שנתיים בברית המועצות נעצר פיודור פדורנקו ב-19 ביוני ונחקר על ידי הקג"ב במשך תשעה ימים בהליכים פתוחים בבית המשפט אזורי של חצי האי קרים. בסופם של תשעת הימים בית המשפט הרשיע אותו ומצא אותו אשם בבגידה ובהשתתפות בהוצאות להורג המוניות, וגזר עליו גזר דין מוות. הוא הצהיר בדמעות:"איני רציתי בזה". לאחר מכן בהקראת פסק הדין לא נראו רגש על פניו. הוא ערער לבית המשפט העליון של ברית המועצות אך ערעורו נדחה. לבסוף בתאריך 28 ביולי שנת 1987 הוצא להורג על ידי כיתת יורים.[1][8]
לקריאה נוספת:[עריכת קוד מקור | עריכה]
Evan Murray, The OSI and the Nazis: America's Struggle to Expel Nazi War Criminals and Their Allies Decades After the Second World War, A thesis submitted in partial fulfillment of the requirements for the degree of Bachelor of Arts in the Department of History in the College of Arts and Humanities at the University of Central Florida Orlando, Florida.
הערת שוליים:
יצחק ארד, מבצע ריינהרד, בלז'ץ, סוביבור, טרבלינקה, ע"מ 60-61
ראול הילברג, חורבן יהודי אירופה, ע"מ 864-865
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 3 4 5 military history fandom, military history fandom
- ^ יצחק ארד, מבצע ריינהרד, בלז'ץ, סוביבור, טרבלינקה.
- ^ יצחק ארד, : מבצע ריינהרד, בלז'ץ, סוביבור, טרבלינקה. עמ 60-61
- ^ יצחק ארד, מבצע ריינהרד הבריחה מסוביבור בלציץ טרבלינקה עמ 60-61
- ^ military-history.fandom
- ^ יצחק ארד, מבצע ריינהרד הבריחה מסוביבור בלנציץ טרבלניקה עמ 60-61
- ^ ראול ולנברג, חורבן יהודי אירופה, 2012
- ^ 1 2 3 4 5 Evan S. Murray, [https://stars.library.ucf.edu/cgi/viewcontent.cgi?article=1630&context=honorstheses The OSI and the Nazis: America's Struggle to Expel Nazi War Criminals and Their Allies Decades After the Second World War], 2019
- ^ יצחק ארד, מבצע ריינהרד הבריחה מסוביבור בלנציץ וטרבלינקה עמ 60-61
- ^ Evan S. Murray, The OSI and the Nazis: America's Struggle to Expel Nazi War Criminals and Their Allies Decades After the Second World War, University of Central Florida
- ^ military-history.fandom, ויקיפדיה