משתמש:Tommy112/מערכת הבריתות שקדמו למלחמת העולם הראשונה
בפועל, יריית הפתיחה למלחמת העולם הראשונה הייתה רצח פרנץ פרדיננד, הארכידוכס האוסטרי, בידי הסטודנט הסרבי, גברילו פרינציפ. אך הרחבתה לקנה מידה עולמי נגרמה בעקבות מערכת הבריתות המסועפת בין המעצמות באירופה ומחוצה לה. מערכת הבריתות הייתה מסורבלת וחלשה, בעלת ענפים ובריתות כפולות, בריתות חשאיות והתפוררות של יחסים בין מדינות שונות באירופה. הבריתות המרכזיות באירופה היו ההסכמה המשולשת בין רוסיה, בריטניה וצרפת, אל מול הברית המשולשת בין איטליה, גרמניה ואוסטריה-הונגריה. לבריתות אלו הצטרפו מדינות נוספות, ולכל מדינה בפרט היו הסכמים שונים עם מדינות אחרות כמו הברית של בריטניה ויפן, או הברית של גרמניה והאימפריה העותומאנית. בעקבות הכרזת המלחמה של אוסטרו-הונגריה על סרביה, יצאו אל הפועל הבריתות השונות, שהובילו, בסופו של דבר, למלחמת העולם הראשונה.
הבריתות המרכזיות[עריכת קוד מקור | עריכה]
הברית המשולשת[עריכת קוד מקור | עריכה]
שורשיה של ברית זו היא בברית שלושת הקיסרים. בשנת 1873, נחתמה ברית בין האימפריה האוסטרו-הונגרית, האימפריה הרוסית והאימפריה הגרמנית, שהיו המדינות החזקות במזרחה ובמרכזה של אירופה. מנהיגי הברית היו השמרנים מבין מנהיגי אירופה, אל מול המנהיגים הליברלים של בריטניה וצרפת. ב-1878 הביסה רוסיה את האימפריה העות'מאנית במלחמת רוסיה-טורקיה. חוזה סאן סטפנו שנחתם בעקבות המלחמה העניק לרוסיה השפעה רבה בחבל הבלקן. התפתחות זו עוררה את כעסה של אוסטרו-הונגריה, שהייתה מתחרתה העיקרית של רוסיה באזור הבלקן (על אף ברית שלושת הקיסרים). לכן, ב-1878 כינס ביסמרק את קונגרס ברלין, על מנת ליישב את הסכסוך בדרכי שלום. חוזה ברלין שנחתם בוועידה ביטל את השפעתה של רוסיה בעקבות חוזה סאן סטפנו, והעניק לאוסטרו-הונגריה פיצוי על הטריטוריה שאיבדה. למרות ניסיונו של ביסמרק למלא את תפקיד "המתווך ההוגן" בקונגרס, היחסים בין רוסיה לגרמניה התדרדרו בצורה משמעותית. בעקבות חוסר שביעות רצונה של רוסיה מהקונגרס, הברית התפרקה. ניסיונות ומאמצים לחדשה, עלו בתוהו. ולכן, היו חופשיות אוסטריה וגרמניה לחבור כנגד רוסיה, וכן עשו כך בברית הכפולה, שנחתמה בשנת 1879.
איטליה הייתה יריבתה העיקרית של צרפת בקולוניאליזם של צפון אפריקה. שתי המדינות שאפו להקים קולוניה חדשה בתוניסיה, וב-1881 צרפת הייתה זו שעשתה כן. לכן, החליטה איטליה לחבור לברית הכפולה כנגד צרפת, מה שהוביל לחתימתה של הברית המשולשת בין גרמניה, אוסטריה ואיטליה.
האימפריה העות'מאנית[עריכת קוד מקור | עריכה]
היו רבים באימפריה העות'מאנית שראו לנכון לחבור לברית עם צרפת ובריטניה, ומנהיגים פוליטיים וחברתיים רבים ניסו לקדם ברית שכזו. אך התברר שברית כזו עם צרפת תהיה בלתי אפשרית, מאחר שבעלת בריתה העיקרית של צרפת הייתה רוסיה, אויבתה העיקרית והמסורתית של האימפריה. ולכן, העדיף הסולטן הטורקי מהמט החמישי, להשאיר את מדינתו נייטרלית במאבקי הכוחות האירופיים. אך בעקבות לחצים מצד גרמניה, שהייתה קרובה לאימפריה ומצד יועציו של הסולטן, הוא הסכים לברית עם גרמניה.
גרמניה הייתה זקוקה לאימפריה העות'מאנית לצידה, בעיקר מאחר שמסלולה של האוריינט אקספרס הובילה ישירות לאיסטנבול. לפני המלחמה, התכוון הסולטן להרחיב את המסילה לאורך אנטוליה ועד לבגדד, מה שהיה עוזר לגרמניה לשמור על קשר עם מושבותיה שמעבר לים, וגם לפתח את הסחר שלה עם הודו. על מנת למנוע מהאימפריה העות'מאנית לחבור לברית עם צרפת ובריטניה, הגרמנים ניסו לשכנע גם את בולגריה, בעלת בריתה של האימפריה, להצטרף למלחמה לצידם.
ואכן, הסכם סודי נחתם בין האימפריה העות'מאנית לזו הגרמנית ב-2 באוגוסט, 1914, יום לאחר שגרמניה הכריזה מלחמה על רוסיה. בהסכם, אישרה האימפריה כי תצטרף למלחמה לצד גרמניה. ההסכם נתמך ואושר בידי בעלי הדרגים הגבוהים ביותר באימפריה, אך לא על ידי הקיסר.