משתמש:Yarakrayem/טיוטה
 |
דף זה אינו ערך אנציקלופדי
| |
| דף זה אינו ערך אנציקלופדי | |
עמדות סמויות[עריכת קוד מקור | עריכה]
עמדות סמויות הן הערכות כלפי נושאים, אובייקטים או פרטים אשר הערכות אלו מתרחשות בלי מודעות האדם עצמו. עמדות אלה הן בדרך כלל עמדות חיוביות או עמדות שליליות והן מושפעות מהחוויות האישיות של המחזיקים בהן[1]. ההגדרה הנפוצה ביותר לעמדות סמויות בפסיכולוגיה חברתית ובפסיכולוגיה קוגניטיבית היא ההגדרה שנעשתה על ידי אנתוני גרינואלד ומהזרין פאנאי "עמדה סמויה היא הסתכלות פנימית לא מוגדרת (או שהיא מוגדרת בצורה לא מדויקת) בעקבות התנסויות העבר שמתווכת רגשות, רעיונות או פעולות חיוביות או שליליות עם אובייקטים חברתיים" [2]. לרגשות, רעיונות או פעולות אלה יש השפעה על ההתנהגות שהפרט אינו שם לב להן[3].
עמדה נבדלת מהמובן של דעה קדומה בכך שהיא מתפקדת כמאפיין חיובי או שלילי רחב ביחס לאובייקט חברתי, בעוד שהדעה הקדומה היא סדרה של מאפיינים חיוביים ו/או שליליים החלים על היחיד המבוסס על חברות חברתית קבוצתית.
מדידה[עריכת קוד מקור | עריכה]
יש מגוון של מבחנים ניסיוניים המעריכים נוכחות של עמדות סמויות, כולל מבחן האסוציאציות הסמויות, משימות ההערכה הסמנטית וההערכתית, המשימה החיצונית של סיימון אקטיבי, ומבחן האסוציאציות (GO/NO-GO). למרות שהבדיקות הללו משתנות בתהליך ובתוכן שלהן, הבסיס של כל אחת מהן הוא "לאפשר לחוקרים ללכוד עמדות שאנשים אינם מוכנים לדווח עליהן". בהתחשב בכך שרוב האנשים אינם מודעים לכך שעמדות אלה קיימות בכלל. להלן תיאור קצר על מבחן האסוציאציות הסמויות.
מבחן האסוציאציות הסמויות – IAT) Implicit Association Test )
מבחן האסוציאציות הסמויות הוא מדד מבוסס חביון של הקשר היחסי בין שני מושגים. בסדרה של משימות, המשתתפים ממיינים מילים (כגון גזע) או תמונות המייצגות גירויים חיוביים או שליליים, בדרך כלל המשתתפים ממיינים את המושגים על ידי מיקום ימין או שמאל על מסך המחשב. ככל שההתארגנות מתרחשת מהר יותר, האסוציאציה בין שני המושגים תהיה חזקה יותר. למשל, סיווג מהיר יותר של כלבים בעת צירוף מילים חיוביות ולא שליליות מצביע על היחס החיובי אל אותו אובייקט.[4]
גורמים והשלכות[עריכת קוד מקור | עריכה]
מספר תאוריות שונות הוצעו בנוגע להיווצרות, ההתפתחות, ואת ההשפעה של עמדות סמויות.
חוויות עבר וסוציאליזציה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ממצאי מחקרים קודמים על עמדות סמויות מראים כי סוציאליזציה והשתקפות של חוויות העבר עשויות להיות אחראיות להתפתחות או ביטוי של עמדות סמויות לאורך זמן. כדוגמה, נמצא כי אנשים שגודלו בעיקר על ידי האימהות שלהם הראו עמדות סמויות חיוביות יותר כלפי נשים מאשר כלפי גברים[5]. יתר על כן, חוקרים אחרים הצביעו על כך שהעמדה הגלויה היא תוצאה של זיווגים חוזרים ונשנים של גירויים חיוביים או שליליים עם אובייקט; יותר זוגות של גירויים חיוביים יביא לעמדה סמויה חיובית יותר ולהיפך[6]. ממצא זה תומך בעקרונות היסוד של ההתניה הקלאסית[1].
אפקט ההילה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בהתבסס על ממצאים אמפיריים רבים, גרינואלד ובאנאג'י ואחרים (1995)[2], יצרו בפעם הראשונה את הרעיון הבסיסי של עמדה סמויה, הם הבהירו את הדו-משמעות בין עמדות סמויות לעמדות גלויות. אפקט ההילה היא דוגמה למחקר האמפירי שבו השתמשו גרינוולד ובאנאג'י בפרק שלהם על קוגניציה חברתית סמויה. הבנת אפקט ההילה קובעת את הבסיס להבנת תיאוריות אחרות ביחס לעמדות סמויות.
אדוארד תורנדייק היה הראשון בשנת 1920 שהגדיר את אפקט ההילה, אפקט ההילה הוא השיפוט של תכונה "A" שמושפע מתכונה ידועה אך לא רלוונטית "B". לדוגמה משתמשים בדרך כלל במידת אטרקטיביות גופנית כתכונה B ושיפוט הנבדקים כתכונה A. תכונה "B" היא למעשה דעה סמויה כאשר השופט או הנבדק לא יכול לזהות את התכונה "B" כמקור של שיפוט עבור תכונה "A"[2]. יתר על כן, כאשר תכונה "B" קשורה עם דעה חיובית או שלילית, והיא מועברת באופן אוטומטי ולא מודע אל התכונה "A", הדעה הזאת של התכונה B תהיה ידועה כדעה סמויה.
השפעות על התנהגות[עריכת קוד מקור | עריכה]
המטרה הבסיסית של מדידת עמדות סמויות היא להשתמש בה כדי לנבא התנהגות; התנהגויות שאי אפשר לנבא דרך ידיעת עמדות המוחזקות באופן גלוי. מחקרים רבים, כמו של חן ובראג (1999) מראים כי הערכות אוטומטיות אשר נגרמות על ידי עמדות שונות כלפי אובייקטים השפיעו ישירות על נטיות התנהגותיות כלפי אותו אובייקט[7]. גירויים שעוררו עמדות חיוביות יצרו התנהגות חיובית מידית בעוד גירויים שעוררו עמדות שליליות עוררו התנהגות מידית של הימנעות. אנשים אינם מודעים בכלל להתנהגותיות מאחר והם אוטומטיים ובלתי מודעים.
עמדות סמויות אינן תמיד מנבאות התנהגות יותר טוב ממדדים גלויים, שני סוגי העמדות ממלאים תפקיד מערכתי (או סיסטמי) בניבוי התנהגות. עמדות סמויות בדרך כלל יותר טובות מעמדות גלויות בניבוי התנהגות שהיא אוטומטית וספונטנית. אנשים אשר אימצו אמונות מסורתיות לגבי מגדר ומיניות היו ידידותיים יותר באופן מילולי כלפי הומוסקסואלים אך הראו התנהגות בלתי-מילולית שלילית, מה שהצביע על כך שאנשים אלה תיקנו את התנהגותם באופן מודע אך דעותיהם הקדומות "דלפו" דרך תגובות כמו מצמוץ וקשר עין.
עמדה סמויה לעומת גלויה[עריכת קוד מקור | עריכה]
לעוצמתה של עמדה יש השפעה על עמדות גלויות, ככל שהעמדה הסמויה יותר חזקה כך גדל הסיכוי שהיא תופיע בעמדה גלויה. עמדות חזקות הן יציבות ואינן ניתנות לשינוי בקלות דרך שכנוע ולכן הן יכולות לעזור לנבא התנהגויות. ככל שהאדם מביע או מתנהג לפי עמדה, כל העמדה הופכת להיות חזקה יותר ואוטומטית יותר. עוצמת העמדה צריכה להגדיל את ההתאמה בין עמדות גלויות לסמויות. חשיבה מודעת לגבי העמדה צריכה ליצור יותר חפיפה בין עמדה סמויה לגלויה[1].
רשימת מקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 3 Devos, T. (2008). Implicit attitudes 101: Theoretical and empirical insights. Attitudes and attitude change, 61-84.
- ^ 1 2 3 Greenwald, A. G., & Banaji, M. R. (1995). Implicit social cognition: attitudes, self-esteem, and stereotypes. Psychological review, 102(1), 4.
- ^ Payne, B. K., & Gawronski, B. (2010). A history of implicit social cognition: Where is it coming from? Where is it now? Where is it going. Handbook of implicit social cognition: Measurement, theory, and applications, 1, 1-15.
- ^ Greenwald, A. G., McGhee, D. E., & Schwartz, J. L. (1998). Measuring individual differences in implicit cognition: the implicit association test. Journal of personality and social psychology, 74(6), 1464.
- ^ Rudman, L. A., & Goodwin, S. A. (2004). Gender differences in automatic in-group bias: Why do women like women more than men like men?. Journal of personality and social psychology, 87(4), 494.
- ^ Olson, M. A., & Fazio, R. H. (2002). Implicit acquisition and manifestation of classically conditioned attitudes. Social Cognition, 20(2), 89-104.
- ^ Chen, M., & Bargh, J. A. (1999). Consequences of automatic evaluation: Immediate behavioral predispositions to approach or avoid the stimulus. Personality and social psychology bulletin, 25(2), 215-224.