אפקט ההילה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

בפסיכולוגיה חברתית, אפקט ההילה מתרחש כאשר מחילים את התכונות החיוביות או השליליות של אדם או של מוצר על דברים נוספים בסביבתו, ובכך "צובעים" אותו ואת סביבתו בגוון אחיד.

אפקט ההילה הוא דוגמה להטיה קוגניטיבית - אפשר לקבל רושם מוטעה על אדם, לטובה או לרעה, היות שמסיקים מתכונה אחת שלו על התנהגותו הכללית. האפקט נובע מהנטייה האנושית הטבעית להעדיף תיאור קוהרנטי ופשוט של המציאות על פני תיאור מסובך יותר אך מדויק. כדי שייצוג זה של המציאות יהיה פשוט ככל הניתן, המוח האנושי יעדיף לקבל תיאורים של אנשים המציגים אותם כבעלי תכונות חיוביות בלבד או שליליות בלבד.

אחת מהתופעות שאפקט ההילה מסביר היטב היא החשיבות של רושם ראשוני - לתכונות של אדם שבהן אנשים יבחינו מוקדם יותר יינתן משקל רב יותר כשאותם אנשים יעצבו את השקפתם על אותו האדם. זאת כיוון שאותם האנשים משתמשים בתכונות הללו כדי ליצור במוחם תיאור פשוט ככל הניתן של האדם, ולאחר שהם יתוודעו לתכונות נוספות של אותו האדם הם ינסו לשלבן בתיאור שלו שכבר קיים אצלם.

אפקט ההילה בעבודה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאפקט ההילה ישנן מספר השפעות על האופן בו נתפס העובד במקום העבודה. הערכות חיוביות ומשובים על אופן העבודה של עובד מושפעות לרוב על ידי אפקט ההילה, אשר הוא הטיה שכיחה, לדעת מומחים. עובד או מועמד חדש במקום עבודה, יכול להיות בעל שלל תכונות מגוונות, אך עלול להיתפס בעיני מעביד או מראיין על-פי תכונה אחת, אשר לא בהכרח מייצגת. אפקט ההילה יכול לבוא לידי ביטוי עבור מועמד בראיון עבודה, אם יצטייר בעיניו של המראיין כי המועמד אינו נעים או אטרקטיבי, ישנו סיכוי גבוה כי המראיין ישליך זאת על כישוריו, דירוג המועמד יושפע מכך בהתאם. לדוגמה, בעיני המעביד, יכולות וביצועים גבוהים יהוו משקל נמוך יותר, בעקבות מוטיבציה ירודה או גישה שלילית של העובד כלפי הארגון.[1]

הכנסה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאפקט ההילה ישנה השפעה על גובה ההכנסה. על- פי מחקר של מאט פראט (Matt Parrett), מלצרים אטרקטיביים מרוויחים בממוצע שנתי יותר מעמיתיהם הפחות אטרקטיביים.[2][1]

דוגמאות לאפקט ההילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • במחקר פסיכולוגי מוקדם של אדוארד תורנדייק התגלה כי קיים מתאם צולב בין כל התכונות החיוביות והשליליות שייחסו חיילים למפקדיהם.
  • דוגמה נוספת לאפקט ההילה ניתן לראות בהנחה שאדם המרכיב משקפיים הוא חכם יותר משהיה אותו אדם עצמו נתפש לולא הרכיב משקפיים.
  • בניסוי שערך הפסיכולוג סולומון אש בשנת 1946 ניתנה לקבוצת אנשים רשימה של 6 תכונות שיש לאדם מסוים, כשהתכונות הראשונות היו חיוביות יותר מהאחרונות. לקבוצה נוספת של אנשים ניתנה אותה רשימת תכונות אך בסדר הפוך - כשהפעם התכונות השליליות היו בתחילתה והחיוביות בסופה. בניסוי נמצא כי האנשים מהקבוצה הראשונה נטו להעריך את אותו האדם באופן חיובי יותר מהאנשים בקבוצה השנייה. בכך, ניתן לראות שכל קבוצת אנשים נתנה משקל רב יותר לתכונות שהובאו לידיעתה מוקדם יותר.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Human brain NIH.jpg ערך זה הוא קצרמר בנושא פסיכולוגיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.