משתמש:YpLm/רודולף שילדקראוט
 |
דף זה אינו ערך אנציקלופדי
| |
| דף זה אינו ערך אנציקלופדי | |
רודולף שילדקראוט[עריכת קוד מקור | עריכה]
רודולף שילדקראוט (27 באפריל 1862 - 15 ביולי 1930) היה שחקן קולנוע ותיאטרון יהודי ששיחק באירופה ובארצות הברית, הוא גם היה פעיל בתיאטרון יידיש.
ילדותו[עריכת קוד מקור | עריכה]
שילדקראוט נולד בקונסטנטינופול בירת האימפריה העות'מאנית למשפחה יהודית. הוא גדל בבראילה שברומניה שבו הוריו ניהלו בית מלון, שם רודולף נחשף לשחקני תיאטרון יידיש שהתארחו לעיתים קרובות.[1] הוא למד בגימנסיה בסיביו אבל פרש ממנו באמצע גיל הנעורים כדי להצטרף לקבוצת תיאטרון נודדת שהופיע בגרמנית.[2]
קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]
שילדקראט הופיעה לראשונה בתחילת שנות השמונים של המאה העשרים בשופרון. הוא קיבל את החוזה הראשון שלו בשנת 1885 כששיחק בתיאטרון בקרמס. בתקופה הזאת שיחק במחזות תיאטרון כגון הגולדמנטש, המאולר, ילדו, נרזיב, השמאק, אוריאל אקוסטה והטורף.[3]
בשנת 1893 עבר לווינה ושיחק בתיאטרון ריימונד בקומדיות ואופרטות, למשל את המחזות דמיון אזוק ופעם. אולם הוא לא הסתפק בתפקידים אלו מכיוון שרצה לשחק בתפקידים יותר רציניים ודרמטיים. לכן הוא התמחה אצל שחקן הטרגדיה הדגול פרידריך מיטרורצר (1844–1897) ששיווק את היכולות של רודולף. בתקופה הזאת התחתן עם ארנה ויינשטיין, ב 22 במרץ 1895 לזוג נולד בן יחיד בשם ג'וזף שילדקראוט, שגם נהיה שחקן מפורסם.[4]
בשנת 1898 לאחר מותו של פרידריך עבר לתיאטרון קרל שבו, בין היתר, גילם את הדמות וורם במחזה מזימה ואהבה. בשנת 1900 הוא עבר לתיאטרון הגרמני בהמבורג, והופיע במחוזות שכללו בין היתר את שמחת החיים, צדק, המלך ליר, הסוחר מוונציה, משוחררים על תנאי, השודדים, האש של סנט ג'ון וסיפורו של החורף.[5]
ב 1905 עבר לתיאטרון הגרמני בברלין, שם הוא הפך לאחד השחקנים החשובים בחבורת התיאטרון של מקס ריינהרדט. בהופעתו הראשונה הוא שיחק את הדמות שיילוק, במחזה הסוחר מוונציה(1905). הוא הצליח מאוד בתפקיד הזה וזכה לשבחים על ידי השחקן הנודע פריץ קורטנר כ"אנדרטה לאמנות המשחק". תפקידים מרכזיים אחרים היו תפקידו הראשי כמלך ליר במחזה המלך ליר (1908), הדמות מפיסטו בהייתי פאוסט (1909), מולי חסן בפיאסקו (1909) של פרידריך שילר, את הקברן בהמלט (1909). הוא גם הופיע במגוון מחזות נוספים לדוגמה באל נקם, המפקח הכללי, ליסיסטראטה, מאמפיסטופלאלס,הצל, בער הקדושים ולילה השנים-עשר.[6]
בין השנים 1910–1913 שילדקראוט הופיע בתיאטרון ארמון אירווינג בניו יורק הוא שיחק במחזות כגון איש פשתן כמחנך, פרנץ מור, קינג ליר וקיטצ'נבם. בתקופה הזאת התחיל לשחק בתיאטרון יידיש, הוא הופיע בתיאטרונים של קסלר ושרה אדלר בברוקלין.[7]
כשחזר לאירופה התחיל להופיע בקולנוע שקט ושיחק בכמה סרטים. הופעתו הראשונה הייתה בשנת 1913 בדמות שיילוק בסרט השיילוק מקרקוב, שמבוסס באופן חלקי על המחזה של שייקספיר הסוחר מוונציה. סרטו האחרון מתוצרת אירופה היה ביוגרפיה של מייסד הציונות המודרנית תיאודור הרצל, שבו שיחק גם ג'וזף בנו, בה גילם את רודולף את "ישראל הנאבקת" ובנו יוסף את "ישראל הסובלת".[8]
בשנת 1920, עבר עם משפחתו לארצות הברית לצמיתות. רודולף ערך את הופעת הבכורה שלה באותה השנה בתיאטרון לאומנות יידיש בהצגה כוחות שקטים שבתקופה הזאת הופיע במתחם מדיסון סקוור גארדן השנייה שבניו יורק. הוא גם הופיע בדמות שיילוק בהצגה השיילוק מקרקוב שהתבסס על הסרט.[9]
משנת 1922 שיחק גם בשפה האנגלית, הופעתו בשפה היה במחזה אל נקם בתיאטרון פראווינס-טאוון בגריניץ' וילג'. הוא שיחק במחזה המלך ליר באנגלית בתיאטרון הגילדה. בשנת 1925 רודולף הקים את תיאטרון אמנותי יהודי בשפת יידיש בברונקס.[10] בחמש שנותיו האחרונות הופיע בעשר הפקות הוליוודיות.[11]
בשנת 1928 רודולף וארנה שילדקראוט קיבלו אזרחות אמריקאית.[12]
סקנדלים[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-19 בפברואר 1923 הופיע שילדקראוט במחזה אל נקם של שלום אש באנגלית, (מחזה שרודולף עזר להפיק ושיחק בהופעת הבכורה שלו 1907 בתיאטרון הגרמני).[13]המחזה עוסק ביהודי שבעל בית זנות שמנסה להשיג כבוד בקהילתו על ידי רכישת ספר תורה ושידוך בתו לתלמיד ישיבה. ההצגה מתרחשת בבית זונות, (כוללת זונות יהודיות) ויש בה סצנה לסבית.[14] אולם, ההופעות הופסקו ב -6 במרץ, כאשר כל השחקנים (כולל שילדקראוט), המפיק הארי וויינברגר, ואחד מבעלי התיאטרון נעצרו הואשמו בגין הפרת חוק העונשין של המדינה, ומאוחר יותר הורשעו באשמת מעשים מגונים ונקנסו.[15][16] וויינברגר, שהיה גם עורך דין בולט, הציג את הקבוצה במשפט. העד הראשי נגד המחזה היה הרב יוסף זילברמן, שאמר בראיון לעיתון היהודי פארווערטס: "המחזה הזה משמיץ את הדת היהודית. אפילו האנטישמי הגדול ביותר לא יכול היה לכתוב דבר כזה".[17] אולם, ב-1924 אחרי שהוגש ערעור על ההרשעה הפסיקה התבטלה.
שילדקראוט שיחק בסרט מלך המלכים מאת ססיל ב. דה-מיל (1927), בו גילם את הכהן הגדול קיפא. על בסיס אפיונו בחלק זה הוא הואשם בסיוע מודע לפרשנות האנטישמית לצליבת ישו. מנגד שילדקרוט טען שהוא שיחק את הדמות של הכהן הגדול באופן אומנותי ודרמטי וכי הפרשנות האנטישמית נבעה מהכיתובים, שראה רק לאחר עשיית הסרט. רודולף אמר שהוא כועס מאוד על הבמאי והמפיק ושהוא מצטער על השתתפותו בסרט.[18]
מותו[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב 15 ביולי 1930 כשעבד באולפן קולנוע בלוס אנג'לס שילדקראוט נפטר מהתקף לב, הוא היה בן 68. הוא נקבר בבית העלמין של הוליווד לנצח בהוליווד, קליפורניה. בשנת 1940, עשר שנים לאחר מותו אשתו ארנה נפטרה. בשנת 1964 בנו ג'וזף נפטר בגיל 68, גם הוא מהתקף לב.[19][20]
פילמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- שיילוק מקרקוב (1913)[21] - יצחק לוי
- איוון קושולה (1914) - איוון קושולה
- לצחוק באג'אזו (1915) - מוזיקאי רודולף
- הדיבר השמיני (1915, קצר)
- טיפש הגורל (1915, קצר) - בלוק, עין ספקולנט
- שד ואנושי (1915) - אלכס פינק
- שלמיל (1915) - שלמיל
- שיר הערש (1916)
- חייטי המזל (1916) - ארט
- שיר הערש (1916)
- הלב הרוקד (1916)
- לחימה חופשית (1919, קצר)
- הפשה (1919, קצר)
- מוזיקאי החצר (1919, קצר)
- צדק (1920)
- תאודור הרצל (1921) - ישראל המתאבקת
- עמו (1925) - דייוויד קומינסקי
- אפריל הצעיר (1926) - המלך סטפן
- חברים בגן עדן (1926) - אברהם לזינסקי
- מלך המלכים (1927) - קיפא - הכהן הגדול
- הרופא הקאנטרי (1927) - ד"ר עמוס רינקר
- נבל בהוק (1927) - יצחק אברמס
- האירוע המרכזי (1927) - ריגן האב
- תענוג טורקי (1927) - עבדול חסן
- נכנסת ספינה (1928) (המכונה גם ארצי ) - פיטר פלזניק
- כריסטינה (1929) - ניקלאס (הסרט האחרון בו שיחק)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ https://books.google.co.il/books?id=aVScEpo6CS4C&pg=PA184&redir_esc=y#v=onepage&q&f=false
- ^ W. Fritz: Schildkraut, Rudolf. In: Österreichisches Biographisches Lexikon 1815–1950 (ÖBL). Band 10, Verlag der Österreichischen Akademie der Wissenschaften, Wien 1994, ISBN 3-7001-2186-5, S. 132 f. (Direktlinks auf S. 132, S. 133).
- ^ https://findingaids.loc.gov/db/search/xq/searchMfer02.xq?_id=loc.music.eadmus.mu017010&_faSection=printDownload&_faSubsection=otherfindaid&_dmdid=d12582e5
- ^ Ralph-Günther Patocka: Schildkraut, Rudolf. In: New German Biography (NDB). Volume 22, Duncker & Humblot, Berlin 2005, ISBN 3-428-11203-2 , p. 757 f. ( Digitized version ).
- ^ https://findingaids.loc.gov/db/search/xq/searchMfer02.xq?_id=loc.music.eadmus.mu017010&_faSection=printDownload&_faSubsection=otherfindaid&_dmdid=d12582e5
- ^ https://findingaids.loc.gov/db/search/xq/searchMfer02.xq?_id=loc.music.eadmus.mu017010&_faSection=printDownload&_faSubsection=otherfindaid&_dmdid=d12582e5
- ^ Postal, Bernard. "Rudolph Schildkraut The Last of the Theatre's Titans." (1930).
- ^ https://findingaids.loc.gov/db/search/xq/searchMfer02.xq?_id=loc.music.eadmus.mu017010&_faSection=printDownload&_faSubsection=otherfindaid&_dmdid=d12582e5
- ^ Postal, Bernard. "Rudolph Schildkraut The Last of the Theatre's Titans." (1930).
- ^ Ralph-Günther Patocka: Schildkraut, Rudolf. In: New German Biography (NDB). Volume 22, Duncker & Humblot, Berlin 2005, ISBN 3-428-11203-2 , p. 757 f. ( Digitized version ).
- ^ /https://www.imdb.com/name/nm0771585
- ^ https://findingaids.loc.gov/db/search/xq/searchMfer02.xq?_id=loc.music.eadmus.mu017010&_faSection=printDownload&_faSubsection=otherfindaid&_dmdid=d12582e5
- ^ Curtin, Kaier (1987). "The First Lesbian Character Ever Seen on an English-language Stage". We Can Always Call Them Bulgarians: The Emergence of Lesbians and Gay Men on the American Stage. Boston, Massachusetts: Alyson Publications. pp. 25–42. ISBN 0-932870-36-8.
- ^ https://www.yiddishbookcenter.org/collections/yiddish-books/spb-nybc203692/asch-sholem-der-got-fun-nekome-a-drame-in-dray-akten
- ^ https://forward.com/culture/359668/broadway-cast-of-god-of-vengeance-arrested-on-obscenity-charges/
- ^ Postal, Bernard. "Rudolph Schildkraut The Last of the Theatre's Titans." (1930).
- ^ Stahl, Nanette (2004). Sholem Asch reconsidered. Beinecke Rare Book and Manuscript Library. ISBN 0845731521. OCLC 54279902.
- ^ Postal, Bernard. "Rudolph Schildkraut The Last of the Theatre's Titans." (1930).
- ^ Ralph-Günther Patocka: Schildkraut, Rudolf. In: Neue Deutsche Biographie (NDB). Band 22, Duncker & Humblot, Berlin 2005, ISBN 3-428-11203-2, S. 757 f. (Digitalisat).
- ^ https://findingaids.loc.gov/db/search/xq/searchMfer02.xq?_id=loc.music.eadmus.mu017010&_faSection=printDownload&_faSubsection=otherfindaid&_dmdid=d12582e5
- ^ https://www.imdb.com/name/nm0771585/