ססיל ב. דה-מיל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ססיל ב. דה-מיל
Cecil Blount deMille
ססיל ב. דה-מיל, 1952
ססיל ב. דה-מיל, 1952
לידה 12 באוגוסט 1881
אשפילד, מסצ'וסטס, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 21 בינואר 1959 (בגיל 77)
הוליווד, קליפורניה, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות הוליווד פוראבר עריכת הנתון בוויקינתונים
שם במה C.B. עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 1899–1959 (כ־60 שנה) עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים
בן או בת זוג קונסטנס אדמס דה-מיל (19021959) עריכת הנתון בוויקינתונים
ג'וליה פיי עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים קתרין דה-מיל, ריצ'רד דה-מיל עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
https://www.cecilbdemille.com
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ססיל בלאנט דה-מילאנגלית: Cecil Blount deMille‏; 12 באוגוסט 1881 - 21 בינואר 1959) היה במאי ראינוע וקולנוע אמריקאי ידוע במחצית הראשונה של המאה העשרים.

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

דה-מיל נולד באשפילד שבמדינת מסצ'וסטס בארצות הברית לאב אפיסקופלי ממוצא הולנדי, ולאם יהודייה מומרת שקיבלה את דת האב. דה מיל היה אפיסקופלי אדוק, ורבים מסרטיו מביעים מסר נוצרי עמוק.[1]

דה-מיל ביים מאות סרטי ראינוע ובסוף שנות העשרה ותחילת שנות העשרים הגיע לשיא הפופולריות שלו בזכות סרטים כמו "עשרת הדיברות", "מלך המלכים" ו"אל תשני את בעלך".

דה-מיל נודע במיוחד בזכות כישרונו בבימוי סרטי ראווה, שכללו פעמים רבות סצינות בהשתתפות אלפי ניצבים ואפקטים מרשימים. זכורות במיוחד סצינות כמו הפלת עמודי המקדש בסרט "שמשון ודלילה" בכיכובו של ויקטור מייצ'ור כשמשון, מחזות הקרקס והתנגשות הרכבות ב"ההצגה הגדולה בתבל", וחציית ים סוף ב"עשרת הדיברות". הוא זכה גם לתהילה כאשר הופיע הופעה קצרה בסרט "שדרות סאנסט", כשהוא משמש רקע למשפט הנודע של גלוריה סוונסון בסרט: "מר דה-מיל, אני מוכנה לצילום התקריב שלי".

ב-1944 הפיק וביים את סרט המלחמה "סיפורו של ד"ר וואסל" בכיכובו של גרי קופר.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ססיל ב. דה-מיל בוויקישיתוף


ערך זה הוא קצרמר בנושא קולנוע. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.
  1. ^ Kozlovic, Anton K. (2006) "The Construction of a Christ-figure within the 1956 and 1923 Versions of CecilB. DeMille's The Ten Commandments," Journal of Religion & Film: Vol. 10 : Iss. 1 Article 2.