משתמש:Yuuuuuli/המשרד לקליטת עליה
המשרד לקליטת עליה- משרד ממשלתי המופקד על ביצוע מדיניות של הממשלה בתחום קליטת העליה. הוקם ב-1968, בעקבות גל העליה לאחר מלחמת ששת הימים.
הרקע ההיסטורי להקמת המשרד לקליטת עליה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ביום ה' באייר תש"ח, 14.5.1948, עם ההכרזה על הקמתה של ישראל, כמדינה יהודית בארץ ישראל, פנה דוד בן גוריון אל יהדות התפוצות, לממש את החלום: "אנו קוראים אל העם היהודי בכל התפוצות להתלכד סביב הישוב בעליה ובבניין ולעמוד לימינו במערכה הגדולה על הגשמת שאיפת הדורות לגאולת ישראל". ניתן לראות במשרד לקליטת עליה את האמצעי להגשמת אותה שאיפה לגאולת ישראל עליה מדבר בן גוריון.
עד קום המדינה הסוכנות היהודית שימשה כגוף מרכזי בניהול הישוב בארץ ישראל. היא הייתה אחראית לעלית היהודים מהתפוצות וקליטתם בישוב. הסוכנות היהודית מהווה בעצם את המקור ההיסטורי להקמת המשרד לקליטת עליה.
עם קום המדינה חלק מתפקיד עליית העולים הועבר לממשלת ישראל והוקם המשרד לעליה אשר פעל בין השנים 1948-1951.המשרד עסק בכל הקשור להבאת עולים ארצה, אך לא בקליטתם שנותרה בידי משרדים אחרים, ובידי מחלקת הקליטה של הסוכנות היהודית. השר שעמד בראשו בכל שנות קיומו היה משה שפירא.
המפנה בעקבות מלחמת ששת הימים והקמת המשרד לקליטת עליה[עריכת קוד מקור | עריכה]
המשרד לקליטת עליה הוקם בעקבות דו"ח "ועדת חורב" אשר קבע כי יש צורך להקים משרד ממשלתי לקליטת עליה, וזאת בעקבות העליה המאסיבית לארץ ישראל אחרי מלחמת ששת הימים, 1967.
מלחמת ששת הימים גרמה להתעוררות לאומית בקרב יהודי התפוצות.ההתעוררות הלאומית הזאת הביאה לגל עליה חדש וגדול ביותר. את הגל הזה אפיין גידול מאסיבי בכמות העולים מארה"ב, קנדה, אירופה המערבית, דרום אמריקה ודרום אפריקה.
ב-1968 הגיעו למעלה מ-30 אלף עולים מארצות המערב, ובין השנים 1969-1970, הגיעו יותר מ-40 עולים מארצות אלו מדי שנה. גם רוסיה הייתה שותפה לאותה רוח של תחיה לאומית ורצון להגיע לארץ ישראל, אך מימוש השאיפה הזאת היה קשה בעבורם עקב השלטון הסובייטי, בסופו של דבר בין השנים 1968- 1973, הצליחו כמאה אלף עולים מרוסיה לעלות לארץ ישראל. בסך הכל בין השנים 1967-1973 עלו ארצה כ-260,000 עולים.
הגידול המשמעותי בכמות העולים דרש ארגון מחדש של מנגנון הקליטה והעליה שהיה נהוג בארץ ישראל עד אז, והתאמתו למצב החדש. ב-1967 הקימו ממשלת ישראל והסוכנות היהודית את "הרשות המשותפת לעליה וקליטה". במסגרת הרשות נבנו מרכזי קליטה ומעונות דיור חדשים ברחבי הארץ, ומספר האולפנים גדל. נושאי התעסוקה, הדיור, הבריאות וכו' טופלו על ידי משרדי הממשלה השונים.
הגידול בכמות העולים גרם לצורך דחוף בגוף אחיד שירכז את כל הקשור בקליטתם של העולים בארץ ישראל. וכך ב-1968 הוקם המשרד לקליטת עליה וסוכם שהסוכנות היהודית תמשיך לטפל בהעלאת היהודים מהגולה, והמשרד לקליטת עליה יטפל בכל הקשור לקליטת העולים בארץ ישראל.
המשרד הוגדר בתחילה כמשרד על, שהשר המכהן בו (אז- יגאל אלון) הוא גם סגן ראש הממשלה. הגדרה זו בוטלה בסוף 1969 כשיגאל אלון עבר למשרד אחר.
תפקידי המשרד[עריכת קוד מקור | עריכה]
המשרד לקליטת העלייה אחראי לסיוע הניתן ע"י מדינת ישראל, לעולים ולתושבים חוזרים, המגיעים ארצה.
הוא אחראי על סיוע ומעקב אחרי העולים, משלב ההתארגנות הראשונית ועד השתלבותם בכל תחומי החיים בחברה הישראלית, תוך כדי שאיפה לשיתוף פעולה מקסימלי. המשרד לקליטת עליה מסייע התחומי הדיור, התעסוקה, והחברה ומשתדל להקל על העולה במגעים עם מוסדות וגופים שונים במדינה.
המטרה היא לזהות את הפוטנציאל של העולה, לעזור לו להביא את הפוטנציאל לכדי מימוש, ועל ידי כך לתרום גם לעולה וגם לחברה. המשרד לקליטת עליה שואף לתת לעולים את הכלים הדרושים להתמודדות עם אתגרי הקליטה, שבעזרתם יוכלו להישתלב בצורה הטובה ביותר ולהגיע לעצמאות המירבית במדינה החדשה עבורם. הוא דואג לעולה בשלוש השנים הראשונות שלו.
לכל קבוצת עולים יש את האופי המיוחד לה, אחד הדברים הבסיסים בקליטה הוא להתאים את הסיוע הבסיסי לאופי המסוים של אותה קבוצת עולים. יש צורך לעשות שני דברים במקביל: גם לחפש דרכים לחזק את השייכות לחברה הישראלית של נוער ומבוגרים, ויש לעשות זאת תוך כדי שמירה על הזהות הייחודית של העולים ועולמם התרבותי.
חשיבותה של העליה לארץ ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]
קליטת העלייה היא אחד היעדים המרכזיים של מדינת ישראל מיום הקמתה והיא ניצבת בראש סולם העדיפויות של הממשלה. עלייה גדולה וקליטתה הטובה אינן רק מטרות על לעם ולמדינה, אלא בה בעת - מנוף אדיר לקידומה של מדינת ישראל.
מליון עולים שהגיעו לישראל בעשור האחרון(בעיקר מברית המועצות לשעבר) שינו את פניה של החברה הישראלית , הביאו לצמיחה כלכלית חסרת תקדים, לעושר תרבותי ולפריחה בתחום הטכנולוגי. רבבות מהנדסים, אקדמאים , אלפי מדענים ואומנים הנם "הון אנושי" משכיל מקצועי ויקר ערך לקידום המשק, המדע הטכנולוגיה והתרבות בישראל.
כל קבוצת אוכלוסייה נתקלת באתגרים הייחודיים לה, הדורשים מענה ייחודי שיענה על אותן דרישות מיוחדות של אותה קבוצה. בעולה קיים רצון להשתלב בחברה הישראלית ועם זאת גם לשמר את ייחודו האתני ואת המנטליות שהוא הביא עימו. הגבול כאן מאד דק וזהו תהליך מאד לא פשוט עבור העולה. תהליך קליטה מוצלח הוא המפתח להשתלבות העולה בחברה. תרומתו לחברה תהיה גדולה יותר ותוסיף גוון נוסף לרב גוניות הישראלית.
מקור המושג "עליה"[עריכת קוד מקור | עריכה]
ניתן למצוא את המושג "עליה" עוד במקרא, בסיפור יציאת מצרים.
במונח הזה השתמשו גם הנביאים בנבואיתיהם על שיבת ציון לאחר חורבן בית ראשון, 586 לפנה"ס. העולים הראשונים היו עולים מבבל ששבו לציון אחרי הכרזת כורש ב 538 לפנה"ס. בעצם מאז, תופעת העליה הפכה לתופעה ייחודית בתולדות היהודים הפזורים בתפוצות ועולים לארץ ישראל.
אוכלסייתה של ישראל אם כך בנויה משכבות שכבות של גלי עליה. ומעשה קליטת העליה הוא בעצם קליטת העולים של היום ע"י העולים של אתמול.
שרי המשרד לקליטת עליה לדורותיהם[עריכת קוד מקור | עריכה]
| שם השר/ה | השנים |
|---|---|
| יגאל אלון | 1968-1969 |
| שמעון פרס | 1970 |
| נתן פלד | 1970-1974 |
| שלמה רוזן | 1974-1977 |
| דוד לוי | 1977-1981 |
| אהרון אבו חצירא | 1981-1982 |
| אהרון אוזן | 1982-1984 |
| יעקב צור | 1984-1988 |
| יצחק פרץ | 1988-1992 |
| יאיר צבן | 1992-1996 |
| יולי אדלשטיין | 1996-1999 |
| אהוד ברק | 07.1999-08.1999 |
| יולי תמיר | 1999-2001 |
| אריאל שרון | 2001-2003 |
| ציפי לבני | 2003-2006 |
| זאב בוים | 2006-2007 |
| יעקב אדרי | 2007... |
http://www.jafi.org.il/education/100/hebrew/CONCEPTS/aliya3.html
הכל פוליטי- לקסיקון הפוליטיקה הישראלית/ כרמל עמוס. 2001. תל אביב:דביר.