משתמש:Zooman33/אקווריום ישראל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

אקווריום ישראל על שם משפחת גוטסמן הוא האקווריום הציבורי הראשון בישראל שנחנך ב-19.6.2017 בירושלים. האקווריום מתמקד בסביבה הימית של ישראל - בכנרת, בים המלח, בים סוף (הים האדום) ובים התיכון. האקווריום נבנה על ידי גן החיות התנ"כי בירושלים על שם משפחת טיש וממוקם בסמוך אליו אך עומד בפני עצמו כאטרקציה תיירותית נפרדת. האקווריום ייפתח לקהל הרחב לתקופת הרצה במהלך קיץ 2017.[1][2]

היסטוריה ובניית האקווריום[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2008, עם סיום תהליכי התכנון והעברת שטח ההרחבה של גן החיות התנ"כי, החל תהליך ארוך של תכנון עתיד גן החיות, כולל שטח ההרחבה[3]. בתהליך לימודי ארוך ומשותף, ששיאו היה כינוס הועדה הזואולוגית הבין לאומית של גן החיות הוחלט שפרויקט "העוגן" הראשון בשטח ההרחבה של גן החיות התנ"כי יהיה - האקווריום. ההחלטה על פיתוח האקווריום נבעה מכמה סיבות - במקביל לדיון על הפיתוח העתידי של גן החיות, הושלמה ואושרה התכנית הלאומית לשמירת המגוון הביולוגי בישראל  ובה הושם דגש מיוחד בנושא שמירת הסביבה הימית בישראל. המלצה בולטת בתכנית זו הייתה להקים את האקווריום הראשון בישראל, לטובת קידום המודעות הציבורית לשימור בתי הגידול והסביבה הימית בארץ. במקביל, השאיפה הייתה לכך שהאקווריום יקדם גם את הקמת גרעיני הרבייה ונושאי החינוך, הלימוד והמחקר בתחום זה. המלצות תכנית זו, שנכתבה על ידי המשרד להגנת הסביבה, אומצו על ידי ממשלת ישראל.

כגוף מוביל בתחום שמירת הטבע בארץ, החליט גן החיות התנ"כי לקדם את הקמת האקווריום הראשון בישראל. הקמת האקווריום עלתה בקנה אחד עם תכנון עתידו של גן החיות, שכן האקווריום משלים את חווית הביקור בגן החיות, בכך שהוא מאפשר פעילות בכל מזג אוויר ומזמן ביקורים גם בשעות החשיכה. לנגד עיני הנהלת גן החיות עמדה גם העובדה שהאקווריום עתיד להפוך לאתר תיירות מרכזי בירושלים, ולכן הקמתו תתרום לנושא התיירות והכלכלה בעיר. בצד הקמת האקווריום, לאחר הבנת הצרכים והיעדים השונים של גן החיות, וכדי להמשיך את פיתוח גן החיות כאתר תיירות מוביל, הוחלט כי בעתיד יתווספו בשטח ההרחבה של גן החיות גם "ספארי לילה", בית פרפרים, מרכז חינוכי בתחום שמירת טבע ועוד.

כדי להקים את האקווריום בירושלים, החלה הנהלת גן החיות בלימוד מקיף של הנושא בהבנה שהאקווריום שייבנה הוא הראשון בישראל. כבר בתחילת הדרך הוחלט כי האקווריום יתמקד בהצגת בתי הגידול והסביבה הימית של ישראל. למיזם הוענק השם הזמני "Sea Israel" או "ים לי-ם" ובמקביל גויס סכום כסף ראשוני לבחינת היתכנות הרעיון. לאחר השלמת תהליך התכנון הראשוני, בשיתוף עם חברת אוקלהומה ביי (Bay (OK, הוצגה התכנית בפני קרן משפחת גוטסמן, בניו יורק, ארה"ב, שנתנה את אישור לפרויקט והסכימה לתרום כ-11 מיליון דולר.

בהובלת גן החיות התנ"כי, חברו יחדיו משפחת גוטסמן מניו יורק ותורמים מהארץ ומהעולם. יחד עם השקעת משאבים מהקרן הזמינה של גן החיות  ובסיוע עיריית ירושלים ומשרד התיירות וסך הכול עלות ההקמה נעמדת בכ-100 מיליון ש"ח. המיזם כולו תוכנן ע"י האדריכל לני רביב ממשרד "רביב – טל", יחד עם חברת OK Bay ובסיוע צוות גן החיות ויועצים ומומחים מהעולם כולו. 

מבנה האקווריום[עריכת קוד מקור | עריכה]

האקווריום בנוי על שטח של כ-6,500 מ"ר. הוא כולל כניסה ומשרדים ומבנה עיקרי ומקורה. המסלול כולל גלריות שונות:

אולם הכניסה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אולם הכניסה כולל עמדת מידע וחדר תאי אחסנה. באולם זה התצוגה הראשונה באקווריום - תצוגת התלהקות (schooling) ובה מאות דגים השוחים לכיוון ימין ומסמנים את התחלת המסלול.

גלריית ארבעת הימים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בגלריה זו מוצגים ארבעת הימים של ישראל - אגם הכנרת, ימת המלח, הים האדום (או ים סוף) והים התיכון. בתצוגת הכנרת מוצגים אמנונים ובינית ארוכת ראש, בתצוגת ים (או ימת) המלח יש תצוגה יבשה של ים המלח. בים התיכון המוצג כעתיקות השקועות בים המדמות את אזור קיסריה ובו שוחים דגים ממין ספרוס זהוב (דניס). בים האדום מוצגים כמה עשרות זהרונים משני מינים: זהרון הדור וזהרון מקרין.

תצוגת חוף הים התיכון[עריכת קוד מקור | עריכה]

תצוגה זו מציגה את חוף הים הישראלי המחולק לשני בתי גידול - חוף הים הסלעי וחוף הים החולי.

גלריית התגליות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בגלריית התגליות ניתן לראות תצוגות שונות המבקשות להציג תופעות ייחודיות של בתי הגידול הימיים. בתצוגה הראשונה ניתן לראות ספינה טרופה וקידוח של גז או נפט ולהקה של שרביטית להקנית. בבריכה פתוחה ניתן להאכיל להקת טריגונים ממין טריגון חד-אף. מסביב לבריכה תצוגות שונות של סוסוני ים, אבנונים, דג צפרדע ומורנת סרט.

גלריית הים התיכון[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגלריה מתחילה בסוגי דגי מאכל בים התיכון כמו דג הבורי. הוא ממשיך בתצוגה של טריגונים ממין טריגון כד אף ומורנה ים תיכונית.

התצוגה גם כוללת טנק ענק של 1,500,000 ליטר מים. היא כוללת מנהרה תת מימית ואולם גדול עם חלון ענק באורך של 17 מטרים ובגובה של 5 מטרים.

סרט על תעלת סואץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחיבור שבין הים התיכון לים האדום ניתן לצפות בסרט שאורכו כ-4 דקות המסביר על בניית תעלת הסואץ ועל ההשפעות הסביבתיות שלו. הסרט מתמקד בעיקר בתופעת ההגירה הלספסית - הגירה של מינים מהים האדום לים התיכון.

תצוגת הים האדום א'[עריכת קוד מקור | עריכה]

בגלריה זו ניתן לראות מאות דגי שושונון אוסלריס (מין השושונון המוצג בסרט "למצוא את נמו"). הדגים הללו הגיעו מחוות גידול מיוחדת בערבה. בגלרייה זו מינים נוספים כמו קרנפון ותצוגה ייחודית של אלמוגים חיים.

גלריית המדוזות[עריכת קוד מקור | עריכה]

במסדרון מיוחד ומואר בצורה ייחודית ניתן לראות מינים שונים של מדוזות כמו האורליה הכחולה.

גלריית הים האדום ב'[עריכת קוד מקור | עריכה]

בבסיסה של גלריה זו תצוגה ענקית באורך 25 מ' המציגה את שוניות האלמוגים של הים האדום ובעיקר את זו שלחופי העיר אילת. בתצוגה מאות דגים ממינים שונים כגון יולית ים סופית, טווסון אילתי, פזית ים סוף, כרישים מסוג זנבתן מנומר, אבו נפחא, רבנצרן אדום שן, פיקסון ים סופי, אלמוגית שחורה ועוד מינים רבים.

גלריה זו ממשיכה בתצוגה של מחושתן (לובסטר) ותצוגה של מורנות ממספר מינים כגון מורנת ענק ומורנת טסלטה.

אוסף הקונכיות והצדפות[עריכת קוד מקור | עריכה]

באקווריום מוצגים אוסף גדול של קונכיות וצדפות מכל העולם.

גלריית שומרי הים והמרכז החינוכי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסוף המסלול נכנס הקהל לגלריית שומרי הים ובה קיר בו מתחייב הקהל לשמור על הסביבה הימית של ישראל.

באקווריום מרכז חינוכי הכולל אודיטוריום וכיתת לימוד.

קטגוריה:אקווריומים קטגוריה:ישראל קטגוריה:ירושלים קטגוריה:גני חיות

  1. ^ צפו בהדמיה: כך ייראה האקווריום הגדול במזרח התיכון - שיוקם בירושלים, נבדק ב-2017-06-14
  2. ^ פרידסון, יעל (2017-05-28). "יש ים בירושלים: האקווריום החדש בבירה". Ynet. נבדק ב-2017-06-14.
  3. ^ "אקווריום ענק יוקם בגן החיות התנ"כי - וואלה! חדשות". וואלה! חדשות. נבדק ב-2017-06-14.