משתמש:Zott.ani/צעירים חסרי בית בישראל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

בשנים האחרונות חלו מספר תמורות ששינו את התפיסה ביחס לצרכיהם המיוחדים של צעירים מעל גיל 18. ראשית, ניכרת ירידה באחוז הגיוס לצה"ל, המהווה אפשרות למעבר הדרגתי לחיים הבוגרים. בנוסף, גיל ההתבגרות מתארך בעולם כולו וכן בישראל, ואיתו החלטות הנוגעות לבחירת מקצוע, לימודים גבוהים ועזיבת בית ההורים. לאור שינויים אלה ואחרים, ישנה הכרה במאפיינים הייחודיים לאוכלוסיית הצעירים מעל גיל 18 ובצורך לפתח עבורם מענים.[1] היעדר קורת גג בשלבי המעבר מנערות לבגרות, פוגע ביכולת להשלים משימות חיים מרכזיות (רכישת השכלה, הכשרה מקצועית והשתלבות בתעסוקה, יצירת זוגיות והקמת משפחה) בשל העיסוק הבסיסי בהישרדות.[2] אי לכך, צעירים ללא קורת גג הם בעלי סיכוי נמוך יותר להשתלבות נורמטיבית בחברה. מלבד הנזק הנגרם לצעירים עצמם, היעדר דיור עשוי להפוך אותם בהמשך לסובלים ממצוקה ומעוני ובשל כך לגרום נזק גם לחברה.[3]

נכון לשנת 2013, בישראל ישנם כ-50,000 צעירים בסיכון בגילאים 18-25. מתוכם, אלפים מתמודדים עם העדר קורת גג. משרד הרווחה והשירותים החברתיים מעריך כי בכל שנה ישנם כ-700 צעירים חדשים הזקוקים לפתרונות דיור בשל היעדר קורת גג או עורף משפחתי. בסך הכל ישנם לפחות 1,300 צעירים הזקוקים לקורת גג בו-זמנית בכל רגע נתון. בתוך אוכלוסייה זו, ניתן לזהות שתי קבוצות מרכזיות של צעירים ללא עורף משפחתי – בוגרי מסגרות השמה חוץ ביתיות שסיימו את שהותם בגיל 18, וכאלה שאינם בוגרים של המסגרות אך מצויים ברחוב או בפתרונות דיור זמניים, נצלניים או פוגעניים.[3][4][5]

בישראל ישנם פתרונות דיור שונים לצעירים וצעירות חסרי עורף משפחתי:[6][3]

  1. פתרונות לצעירות בשירות אזרחי לאומי – דירות המספקות מענה ארוך טווח של שנה עד שנתיים
  2. פתרונות לחיילים בודדים – דירות, סיוע בשכר דירה, בתי חייל, לינה בקיבוצים
  3. דירות מעבר ודירות בוגרים – מיועדות לבוגרי מסגרות השמה חוץ וביתית ומופעלות על-ידי משרד הרווחה והשירותים החברתיים ועל-ידי עמותות. מספקות מענה של שנה וחצי-ארבע שנים
  4. סיוע בשכר דירה – מענה אזרחי שמתבצע בעיקר דרך עמותת "למרחב"
  5. פתרונות חירום – מיועדים לצעירים הנמצאים ברמת סיכון מיידית או בסכנת הדרדרות גבוהה לזנות, סמים, אלימות וכיו"ב

צעירים חסרי בית מקהילת הלהט"ב בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתוך אוכלוסית הצעירים חסרי הבית בישראל, צעירים וצעירות מקהילת הלהט"ב (לסביות, הומואים, טרנסג'נדרים/ות וביסקסואלי/ות) נמצאים בסיכון מוגבר להפוך לחסרי בית. זאת ועוד, במידה והופכים לכאלה, הם למעשה מצויים בהצטלבות מקומי שוליים. מושג זה מתייחס להשפעתם המשולבת של מנגוני דיכוי של מיעוטים בקטגוריות חברתיות ותרבותיות, כמו מגדר, גזע, זהות מינית ועוד.[7] נתונים מראים על כך שיש סבירות גבוהה שיהפכו לקורבנות לאלימות מינית ופיזית, בריאותם הנפשית והפיזית תפגע והם יעסקו בפעילות מינית מסוכנת ביחס למחוסרי דיור הטרוסקסואלים.[8]

מאפיינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישנם מספר מאפיינים המשותפים לצעירים ולצעירות מקהילת הלהט"ב. ראשית, צעירים רבים חוו פגיעות מיניות על רקע זהות מינית או מגדרית. בנוסף, ישנה התמודדות עם תהליכי התאמה מגדרית וחוויות של מצוקה נפשית על רקע דיספוריה מגדרית.

צרכים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לצעירים מקהילת הלהט"ב צרכים יחודיים, כאשר בראש ובראשונה הם זקוקים למרחב בטוח בו לא יחוו ביטויי אלימות לנוכח זהותם המינית ו/או המגדרית. בנוסף, במסגרות שונות עלולות צעירות להיתקל בצעירים ובאנשי צוות שלא מכבדים את הזהות המגדרית. זאת משום שתהליכי התאמה מגדרית נמצאים על רצף, ופעמים רבות חוסר ידע מקשה על הבנת המורכבות בשלבים שונים של התהליך. דוגמא לכך היא פנייה בלשון פנייה שאינה תואמת את בקשת הצעירה (לדוגמה: אישה טרנסית שפונים אליה בלשון "אתה" ולא בלשון "את"), או שימוש בשם הקודם.[9]

ולבסוף, זקוקים צעירים ולצעירות מקהילת הלהט"ב לליווי המותאם להתמודדות הקונקרטית שלהם: סיוע בתהליכי התאמה מגדרית, הנגשת מענה של הביטוח הלאומי על בסיס דיספוריה מגדרית, מציאת קבוצות חברתיות ועוד. שילוב של צרכים ייחודים וחוסר יכולת של המענים הקיימים להתאים עצמם אליהם, מובילים לכך שפעמים רבות צעירים וצעירות מקהילת הלהט"ב מוצאים עצמן ללא מענה הולם. בחלק מהמקרים מדובר במקומות המוכנים לקלוט צעירים וצעירות להט"ב אך מספקים מענה חלקי בלבד, אולם צעירות וצעירים טרנסג'נדרים/ות, נתקלות במקרים רבים במסגרות המסרבות לקלוט אותן אך ורק בשל זהותן המגדרית.[10]

מענים קיימים לצעירים חסרי בית מקהילת הלהט"ב[עריכת קוד מקור | עריכה]

כיום קיימים בישראל מספר מענים לצעירים ולצעירות חסרי בית מקהילת הלהט"ב:[11][12]

  1. במרץ 2015 נפתחו בתל-אביב שתי דירות מעבר, לצעירות טרנסג'נדריות והשנייה לצעירים טרנסג'נדרים, המופעלות על-ידי עמותת "אותות" ובמימון משרד הרווחה. דירות המעבר מספקות מענה לצעירות ולצעירים מגיל 18-30 הנמצאות בעיצומם של תהליכי התאמה מגדרית. במסגרת הדירות, מקבלות הצעירות מענה דיורי, טיפול, ליווי ותמיכה. דירות המעבר מספקות מענה ל-10 צעירות וצעירים.
  2. בינואר 2018 נפתח בחולון הוסטל "אבני דרך" של עמותת "אותות". ההוסטל מספק מענה ארוך טווח של שנה עד שנה וחצי ל-10 צעירים ולצעירות מקהילת הלהט"ב בגילאי 18-25, בליווי ובהכוונה לקראת חיים בוגרים ועצמאיים.
  3. במרץ 2018 נפתח בתל-אביב שלטר "הגג הורוד" של עמותת "אותות". "הגג הורוד" הוא מסגרת הלנת חירום לצעירים ולצעירות להט"ב בגילאי 18-25, לתקופה של עד ארבעה חודשים. במהלך השהייה מקבלות הצעירות סיוע במיצוי זכויות, הנגשת שירותי בריאות ובריאות הנפש, ליווי תעסוקתי ומשפטי, גישור מול המשפחה וסיוע במציאת מסגרות המשך.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ שרביט, רחל ווגשל, מנחם, צעירים מעל גיל 18 בטיפול אגף התקון, משרד הרווחה והשירותים החברתיים., מפגש לעבודה חינוכית-סוציאלית 28, 2008, עמ' 181-185
  2. ^ להב, חיים, צעירים חסרי עורף משפחתי וחברתי במעבר מחיי נעורים לחיי בוגרים: המציאות והאתגר, צעירים בישראל: מחקר ועבודת שטח, 2018, עמ' 195-208
  3. ^ 1 2 3 משרד ראש הממשלה, אגף ממשל וחברה, היוזמה הבינמגזרית לפתרונות דיור וליווי עבור צעירים חסרי עורף משפחתי (2014), דו"ח הועדה. ירושלים, ישראל.
  4. ^ קטן, יוסי, צעירים בישראל – בעיות, צרכים ושירותים – תמונת מצב ומבט לעתיד
  5. ^ רבינוביץ', מריה, סקירת שירותים לצעירים מעל גיל 18 חסרי עורף משפחתי
  6. ^ צעירות וצעירים במצבי סיכון, באתר כל זכות
  7. ^ קרומר נבו, מיכל וקומם, מיכל, הצטלבות מקומי שוליים, חברה ורווחה לב, עמ' 347-374
  8. ^ Burwick et. al, Identifying and Serving LGBTQ Youth: Case Studies of Runaway and Homeless Youth Program Grantees
  9. ^ נייר עמדה בנושא: מקרי ההתאבדויות בקהילה הטרנסית והתמודדות הרשויות
  10. ^ נייר עמדה: מחדלי רשויות המדינה בטיפול בקהילה הטרנסג'נדרית בישראל
  11. ^ דיור, תעסוקה ומצבי סיכון - באתר "מעברים"
  12. ^ מסגרות מטעם עמותת "אותות"