מתיצילין
 | |
| שם IUPAC | |
|---|---|
| (2S,5R,6R)-6-(2,6-dimethoxybenzamido)-3,3-dimethyl-7-oxo-4-thia-1-azabicyclo[3.2.0]heptane-2-carboxylic acid | |
| נתונים כימיים | |
| כתיב כימי | C17H20N2O6S |
| מסה מולרית | 380.42 |
| נתונים פרמוקוקינטיים | |
| מטבוליזם | כבדי, 20%–40% |
| זמן מחצית חיים | 25–60 דקות |
| הפרשה | כלייתית |
| בטיחות | |
| דרכי מתן | תוך-ורידי |
| מזהים | |
| קוד ATC |
J01CF03  |
| מספר CAS | 61-32-5 |
| PubChem | 6087 |
| ChemSpider | 5862 |
  | |
מתיצילין (Methicillin) היא תרופה אנטיביוטית ממשפחת הפניצילין. התרופה, אשר אינה בשימוש קליני בשל יעילות פחותה לעומת תרופות אנטיביוטיות אחרות הדומות לה ופרופיל תופעות הלוואי שלה, פעילה נגד נקדים גראם-חיוביים, כגון זני Staphylococcus aureus, הרגישים לפניצילינים עמידים לפניצילינאז. אף שהתרופה כבר אינה משמשת לטיפול בזיהומים או לצורך הגדרת עמידות לפניצילין, הזן MRSA (Staphylococcus aureus עמיד למתיצילין) קרוי על שמה.
מתיצילין הייתה האנטיביוטיקה הראשונה מקבוצת הפניצילינים העמידים לפניצילינאז. היא פותחה בשנת 1959 על ידי חברת ביצ'ם, במטרה לטפל בזיהומים בנקדים גראם-חיוביים המייצרים פניצילינאז, למשל Staphylococcus aureus. התרופה בנויה מחומצה 6-אמינופניצילנית שאליה מחובר טבעת בנזן, שאליה מחוברות שתי קבוצות מתוקסי. מבנה זה של התרופה מונע את הקישור שלה לפניצילינאז ומקנה לה את העמידות בפני אנזים זה.
בדומה לפניצילינים אחרים, הטבעת הבטא לקטמית שבמתיצילין היא האתר הפעיל המעכב את האנזים טרנספפטידאז. אנזים זה, שגם משמש חלבון קושר פניצילין (PBP), הוא לקשר בין יחידות הפפטידוגליקן הבונות את דופן התא החיידקי ומייצבות אותה. עיכוב בניית הדופן חושף את התא החיידקי ללחצים אוסמוטיים, ולבסוף לפירוקו. העמידות למתיצילין נגרמת מייצור של PBP מסוג אחר, PBP2a, אשר לו זיקה נמוכה לבטא לקטמים. PBP2a מקודד על ידי הגן mecA.
מתיצילין אינה יציבה בחומצה, ולכן ניתנת בעירוי תוך-ורידי בלבד. מבין הפניצילינים העמידים לפניצילינאז, היא גורמת בשיעור גבוה יותר לדלקת כליות אינטרסטיציאלית.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מתיצילין, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.