גלקסו סמית' קליין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מטה החברה בברנטפורד

גלקסו סמית' קליין (שם רשמי באנגלית: (GlaxoSmithKline (GSK) היא חברה בריטית לייצור ולשיווק תרופות וחיסונים. נכון ל-2016 הייתה חברת התרופות השישית בגדלה בעולם (אחרי פייזר, נוברטיס, מרק, הופמן לה רוש וסאנופי).[1] מטה החברה נמצא בברנטפורד (Brentford) שבלונדון רבתי. החברה נוצרה בשנת 2000 כתוצאה ממיזוג החברות סמית' קליין ביצ'ם (SmithKline Beecham) וגלקסו וולקם (Glaxo Wellcome). החברה נמנית עם מדד ה-Footsie (‏FTSE 100, מדד 100 המניות המובילות בבורסה לניירות ערך בלונדון) ונמנית עם החמישייה הראשונה של החברות הנסחרות בבורסה מבחינת שווי שוק.[2] החברות המרכיבות את גלקסו סמית' קליין היו חלוצות במחקר ופיתוח תרופות פורצות דרך. בהם פיתוח נגזרות סינתטיות לפניצילין במסגרת חברת ביצ'ם ומעבדות חברת בורוז-ולקם במסגרתן פעלה זוכת פרס נובל לרפואה גרטרוד עליון שפיתחה תרופות לטיפול במלריה, אידס והרפס. בשנת 2012 הואשמה החברה כנושאת באחריות פלילית ואזרחית הנובעת מקידום בלתי חוקי של תרופות מרשם ואי-דיווח נתוני בטיחות מסוימים למנהל המזון והתרופות האמריקאי, במסגרת הסדר טיעון עם מחלקת המשפטים של ארצות הברית שילמה החברה קנס בסך 3 מיליארד דולר, הסכום הגבוה ביותר אותו שילמה חברת תרופות עד אז במסגרת הסדר באשמת הונאה.[3]

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מודעת פרסומת ל"גלולות ביצ'ם", 1893

גלקסו[עריכת קוד מקור | עריכה]

חברת גלקסו נוסדה כחברה למסחר כללי ב-1850 בניו זילנד. בשנת 1904 החלה החברה לייצר תחליף חלב אם ובשנת 1920 פיתחה תוסף ויטמין די. ב-1935 נוסדו מעבדות גלקסו בלונדון והחברה הלה לרכוש ולמזג יצרניות של תרופות ותכשירים. בשנת 1978 רכשה גלקסו את מעבדות מאייר בארצות הברית והחלה להוות גורם בשוק תעשיית התרופות הגלובלי. ב-1983 קבעה הזרוע האמריקאית של התאגיד, .Glaxo Inc את מרכזה בפארק המחקר והתעשייה "טריאנגל" בצפון קרולינה.

בורוז וולקם[עריכת קוד מקור | עריכה]

Burroughs Wellcome & Company נוסדה בלונדון בשנת 1880 על ידי הרוקחים האמריקאים הנרי וולקם (Henry Wellcome) וסילס מ. בורוז (Silas M. Burroughs). בשנת 1902 נוסדו מעבדות המחקר שנועדו לפיתוח תרופות למחלות טרופיות. ב-1920 פתחה החברה מעבדות ומתקני ייצור בארצות הברית, שעברו ב-1971 מניו יורק לצפון קרוליינה. בין היתר עבדו במעבדות אלה זוכי פרס נובל ג'ורג' ה. היצ'ינגס, ג'ון ר. ויין וגרטרוד עליון. בשנת 1936 נוסדה קרן ולקם, במטרה לקדם ולשפר את בריאות בני האדם. בשנת 1995 התמזגה בורוז ולקם לגלקסו וכך נוצרה חברת גלקסו-ולקם.

סמית'-קליין ביצ'ם[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1843 פיתח הרוקח תומאס ביצ'ם (סבו של המנצח סר תומאס ביצ'ם) גלולות חומר משלשל ששווקו כתרופת פלא לשלל מכאובים תחת השם Beecham's Pills. מפעל לייצור תרופות נוסד בשנת 1859 בלנקשייר והיה לבסיסה של חברת ביצ'ם גרופ. ב-1927 החל ייצור ושיווק קו משקאות האנרגיה Lucozade. בשנות ה-50 של המאה ה-20 החלה החברה לעסוק בייצור נגזרות סינתטיות של פניצילין ופיתחה את ה-אמפיצילין. בשנת 1972 החלו לייצר במעבדות החברה את האנטיביוטיקה הנפוצה אמוקסיצילין ששווקה החל מ-1981 תחת השם המסחרי אוגמנטין. ב-1973 פותח קו ייצור מוצרי היגיינת הפה "אקווה פרש".

בשנת 1830 פתח ג'ון ק. סמית' בית מרקחת בפילדלפיה, אליו הצטרף ב-1865 מהלון קליין (Mahlon Kline). ב-1875 נוצר התאגיד Smith, Kline & Co למחקר וייצור תרופות. לאחר שהתאחד ב-1891 עם מעבדות ריצ'רד ופרנץ' נקרא Smith Kline & French Laboratories. מוקדי המחקר של החברה היו וטרינריה ופיתוח חיסונים. בשנות ה-60 של המאה ה-20 הפכה החברה לגלובלית, פתחה מתקני ייצור בקנדה, רכשה מעבדות בבלגיה וחברה מתמחה בתכשירים לבעיות עור.

ב-1982 התמזגה סמית'-קליין עם ביצ'ם (ונקראה SmithKline Beckman) וב-1988 רכשה את מתחרתה הגדולה ביותר, מעבדות קליניקל (Clinical Laboratories) והעבירה את מטה החברה מארצות הברית לבריטניה.

יצירת גלקסו-סמית'-קליין[עריכת קוד מקור | עריכה]

בינואר 2000 הודיעו גלקסו וולקם וסמית'-קליין ביצ'ם על מיזוג, שיצר, לאחר תהליכים שנמשכו כשנה, את חברת התרופות הגדולה בבריטניה.[4][5] את משרדי החברה החדשים בברנטפורד חנך ב-2002 ראש ממשלת בריטניה טוני בלייר.[6]

בשנת 2001 רכשה גלקסו-סמית'-קליין את חברת Block Drug מניו ג'רזי, יצרנית משחת השיניים סנסודיין.

מוצרים מובילים[עריכת קוד מקור | עריכה]

משאף אדוויר, על המשאף לוגו גלקסו-ולקם

בין מוצרי החברה המובילים והנמכרים ביותר בעולם

מחקר ופיתוח[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנות השמונים פיתחה זוכת פרס נובל לרפואה גרטרוד עליון את התרופות לטיפול במחלת האידס Zidovudine ו-Pyrimethamine‏ (Daraprim) ואת התרופה אציקלוביר לטיפול בהרפס סימפלקס במסגרת חברת Burroughs-Wellcome.

החברה מפתחת חיסון למלריה בתמיכת קרן ביל ומלינדה גייטס (בשם RTS,S או בשמו המסחרי Mosquirix). ביולי 2014 הודיעה החברה על הצלחת שלב הניסויים השני בפיתוח החיסון.[7]

פרשת רוזיגליטזון[עריכת קוד מקור | עריכה]

רוזיגליטזון (Rosiglitazone, שם מסחרי: אוונדיה; Avandia) הייתה תרופה שיועדה לטיפול בחולי סוכרת מסוג 2, והייתה התרופה הנמכרת ביותר לטיפול בסוכרת. בספטמבר 2010 הטיל ה-FDA מגבלות על השימוש בה, לאחר שנמצא כי היא מגבירה את הסיכון להתקפי לב. העיתון ניו יורק טיימס טען, כי חברת גלקסו סמית' קליין, יצרנית התרופה, הסתירה נתונים על הסכנות הטמונות בשימוש בתרופה במשך כ-11 שנים.[8] הדבר הוביל לתביעת ענק, שבסופה התפשרה החברה בעסקת טיעון ושילמה קנס של 3 מיליארד דולר.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא גלקסו סמית' קליין בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]