מתתיהו מנדל
מתתיהו מָנדל (1900 – 13 ביולי 1977) היה פוליטיקאי ישראלי. כיהן כמזכיר מועצת פועלי רמת גן וגבעתיים וכמזכיר מפלגת העבודה ברמת גן. על שמו נקראו בית מפלגת העבודה שבמרכז רמת גן ורחוב במזרח העיר.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
מתתיהו מנדל נולד בעיירה אוסטשיקי דולנה (בפולנית: Ustrzyki Dolne; באוקראינית: Ustrýky-Dolíshni; ביידיש: איסטריק) שבגליציה המערבית. בהשפעת בצלאל אייזן (ברזלי)[1] אימץ אידאולוגיה ציונית, עזב את הישיבה ועלה לישראל בשנת 1921.
בארץ ישראל עבד כפועל אריזה בבית החרושת נשר שליד חיפה.[2] במקביל שימש כמזכיר מועצת הפועלים בנשר.[3] עזב את נשר לבקשתו של דוד בן-גוריון,[4] שהציע לו את תפקיד מזכיר ההסתדרות ברמת גן ובגבעתיים, כשבמקביל המשיך לעבוד בבית החרושת למלט נשר-רמלה, שם הגיע לתפקיד של ראש מחלקה.[5] כמזכיר מועצת פועלי רמת גן ייצג את העובדים מול המעסיקים. כך, למשל, סיכם בדבריו שביתה של פועלי מצבעות: "הלקח העיקרי שצריכים ללמוד, ויש סימנים די ברורים שאמנם למדו בעלי התעשייה, הוא שאין יותר להפקיר את הפועל לשכר רעב וללא תנאים סוציאליים".[6]
מנדל היה חבר מרכז מפא"י[7] וחבר מועצת ההסתדרות הארצית.[8] הוא נבחר לוועידה השביעית של ההסתדרות מטעם המפלגה (בראש הרשימה עמד אז דוד בן-גוריון). מנדל הקדים ברשימה אישים כמו רחל ינאית, ישראל ישעיהו, שרגא נצר, משה ברעם, יוסף אלמוגי וירוחם משל.[9]
לימים שימש כמזכיר מפא"י (ובהמשך מפלגת העבודה) בעיר רמת גן. נבחר כמועמד המפלגה לכנסת השלישית אך ויתר על מקום ריאלי על מנת לטפל בבתו החולה. שובץ לשם הכבוד ברשימה לכנסת במקום לא ריאלי.[10] מנדל כתב רבות בנושאי הגנה על העובדים,[11] בנושאים לאומיים שונים,[12] בנושאים כלכליים,[13] בנושאים חברתיים,[14][15] ובנושאי פיוס פנים מפלגתיים המתובלים בציטוטים מגוונים מספרות חז"ל.[16] היה נשוי לשרה (לבית ברזלי) ונולדו להם בת ובן. על שמו נקראו בית מפלגת העבודה שבמרכז רמת גן ורחוב "מתתיהו מנדל" שבמזרח העיר.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אוריאל אברהמוביץ, מתתיהו מנדל שלושים למותו. דבר, 14 באוגוסט 1977, עמ' 4.
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ מתתיהו מנדל, "איסטריק". בתוך נתן מארק ושמעון פרינדלנדר (ע), ספר יזכור מוקדש ליהודי העיירות שנספו בשואה לינסק, איסטריק, בליגרוד, ליטוביסק והסביבה, ועדת הספר של ארגון 'ליבאי', 1965, עמ' 198-191
- ^ משה ברזילי, זכרונותיו של משה ברזילי, פרויקט בן יהודה, 2004
- ^ מתתיהו מנדל, נשר ופועליו בשנת 1937, דבר, 1939, 3 בינואר, עמ' 4
- ^ ישראל בן דור, 100 שנות נשר, אפי מלצר, 2023, עמ' 207
- ^ מתתיהו מנדל, מכתבים למערכת, דבר, 1955, 20 ביולי, עמ' 2
- ^ מתתיהו מנדל, לקח השביתה וההשבתה במצבעות "ארגמן", "קשת" ו"כרמיל", דבר, 1945, 21 בפברואר, עמ' 2
- ^ מערכת העיתון, רשימת חברי המרכז של מפא"י, דבר, 1956, 2 בספטמבר, עמ' 2
- ^ מערכת העיתון, הרכב מועצת ההסתדרות שנבחרה בועידה, דבר, 1945, 9 בפברואר, עמ' 4
- ^ וועדת הבחירות המרכזית של ההסתדרות הכללית של העובדים, רשימות מועמדים ארציות לועידה השביעית של ההסתדרות, דבר, 1949, 13 בפברואר, עמ' 5
- ^ מערכת העיתון, רשימת המועמדים של מפלגת פועלי ארץ ישראל ובלתי מפלגתיים לכנסת השלישית, דבר, 1955, 21 ביולי, עמ' 2
- ^ מתתיהו מנדל, הדיון במ. פ. רמת גן על השביתה במצבעה, על המשמר, 1943, 11 במרץ, עמ' 3
- ^ מתתיהו מנדל, מהרסיך ומחריביך, דבר, 1957, 24 ביולי, עמ' 2
- ^ מתתיהו מנדל, הרחבת השוק הפנימי אינה פתרון לבעיותינו, דבר, 1967, 18 באפריל, עמ' 4-3
- ^ מתתיהו מנדל, שלושה פגמים בחברתנו, דבר, 1963, 22 באוקטובר, עמ' 11
- ^ הוא גם לא היסס לתקוף בעניינים אלה אפילו את ראשי ההסתדרות - מתתיהו מנדל, שנ"ם, סו"ב ורשות הנמלים. דבר, 1968, 12 בספטמבר, עמ' 3).
- ^ מתתיהו מנדל, "החכמים והעם", דבר, 1960, 27 בדצמבר, עמ' 4