שרגא נצר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שרגא נצר
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן. נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה 1 בינואר 1898
האימפריה הרוסית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 11 באפריל 1985 (בגיל 87)
תל אביב-יפו, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות טרומפלדור עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג דבורה נצר עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
קבריהם של שרגא ודבורה נצר בבית הקברות טרומפלדור
לילי מנחם עם דוד בן-גוריון, אורה נמיר, שרגא נצר ואחרים, 1970
גינת נצר בתל אביב

שרגא נצר (נוסוביצקי) (1 בינואר 1898, ז' בטבת תרנ"ח11 באפריל 1985, כ' בניסן תשמ"ה) היה ממנהיגי תנועת העבודה, נודע כ"ממליך המלכים" במפא"י, טיפל בכל העניינים המפלגתיים עבור בן-גוריון עד להקמת רפ"י.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בשם שרגא נוסוביצקי באימפריה הרוסית (באזור אוקראינה של ימינו) בשנת 1898. ברוסיה היה פעיל בתנועות "פועלי ציון", "החלוץ" ו"צעירי ציון", ונאסר על פעילותו זאת. ביוני 1920 נישא לוורה (דבורה) דיסקין, לימים דבורה נצר. בין השנים 1921–1922 התגוררו בסוסניצה, ובנם משה נולד בינואר 1922. משנת 1923 חיו בסנסובק, אז נאסר שוב עם אשתו בגלל כרוז שקרא לפעילות ציונית. בעקבות מעצרם עברו למוסקבה. ב-3 במאי 1925 עלה לארץ ישראל באנייה צ'צ'רין יחד עם בנו, אשתו וכ-60 חלוצים, כחלק מהעלייה הרביעית. הם נשלחו לגדוד העבודה אך התנאים הפיזיים לא התאימו למשפחה עם ילד, והם קיבלו סידור עבודה בתל אביב. הוא נרשם ללשכת העבודה, היא עבדה ככובסת ומבשלת לבני החלוצים שעבדו בבניין. נצר החל לעבוד כפועל ניקיון והתקדם עד לתפקיד סגן מנהל מחלקת התברואה בעירייה. בשנת 1932 נולדה הבת רנה. במקביל לעבודתו בעירייה נעשה פעיל מרכזי של מפא"י, ועמד, לצד יהושע רבינוביץ, בראש הקבוצה המרכזית שנקראה "הגוש" התל אביבי. בתפקידו זה היה בעל השפעה מכרעת בוועדות המינויים של המפלגה, שהיה להן תפקיד מרכזי באיוש תפקידים במפא"י, בדרגים מוניציפליים ובדרגי ביניים של השלטון, ביישוב, בתקופת המנדט ובשנותיה הראשונות של המדינה. נצר לא פעל להשיג לעצמו מינוי ציבורי (שמעון פרס אמר שהייתה לו חוכמה המספיקה לכמה שרים ואמביציה שלא להיות שר).

בשנת 1948, על פי הנחייתו של בן-גוריון לפיה בעלי הדרגות הגבוהות בצה"ל יישאו שם עברי, החליף בנו משה, שהיה אז קצין בכיר, את שם משפחתו לשם נצר ובעקבותיו עשו זאת יתר בני המשפחה. ביתם של דבורה ושרגא נצר ברחוב לוי יצחק 9 תל אביב היה למקום מפגש חברתי של מנהיגים רבים. בין הידועים נכללו יצחק נבון, פנחס לבון, דוד בן-גוריון, לוי אשכול, פנחס ספיר, יהושע רבינוביץ', מנהיגי שכונות הדרום, וגם שמעון פרס ויצחק רבין שהיה חברו הקרוב של הבן משה.

לאחר גירוש בן-גוריון ממפא"י, נותר נצר נאמן למפא"י (על אף שכל השנים תמך בהחלטותיו המדיניות של בן-גוריון ונחשב עושה דברו). עם זאת, מאז, הלך כוחו במפא"י ופחת. נפטר בשנת 1985 ונקבר בבית הקברות טרומפלדור, שם נטמנה גם אשתו, חברת הכנסת דבורה נצר.

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בן זוגה של חברת הכנסת דבורה נצר, ואביהם של משה נצר ורינה שפירא. בת נוספת - רחל, נולדה ב-1929 ונפטרה בגיל שנה.

ספרו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • שרגא נצר, רשימות מפנקסי, תל אביב: עם עובד - תרבות וחינוך, תש"מ-1980.

הנצחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1992 נקראה גינה ברחוב מהר"ל 2 בתל אביב על שם שרגא ודבורה נצר.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא שרגא נצר בוויקישיתוף
Stub Israelis.png ערך זה הוא קצרמר בנושא ישראלים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.