מת לחיות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מת לחיות
Die Hard.jpg
כרזת הסרט בארצות הברית
שם מקורי Die Hard
מבוסס על "כלום לא נמשך לעד" מאת רודריק ת'ורפ
במאי ג'ון מקטירנן
מפיק לורנס גורדון
ג'ואל סילבר
תסריטאי רודריק ת'ורפ (ספר)
סטיבן א. דה סוזה
ג'ב סטיוארט
עורך ג'ון פ. לינק
פרנק ג'. יוריאוסט
שחקנים ראשיים ברוס ויליס
אלן ריקמן
בוני בדליה
רג'ינלד ולג'ונסון
אלכסנדר גודונוב
מוזיקה מייקל קיימן
צלם ז'אן דה בונט
מפיץ פוקס המאה ה-20
מדינה ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
אולפן Silver Pictures
הקרנת בכורה 15 ביולי 1988
משך הקרנה 132 דקות
שפת הסרט אנגלית
תקציב $30,000,000
הכנסות $140,708,852 [2]
פרסים 4 מועמדויות לפרס אוסקר
סרט הבא מת לחיות 2
דף הסרט ב-IMDb

מת לחיות (Die Hard) הוא סרט פעולה אמריקאי משנת 1988 בבימויו של ג'ון מקטירנן, בהפקתם של לורנס גורדון וג'ואל סילבר, ונכתב בידי סטיבן א. דה סוזה וג'ב סטיוארט. בסרט מככבים ברוס ויליס, אלן ריקמן, בוני בדליה, רג'ינלד ולג'ונסון ואלכסנדר גודנוב.

הסרט היה הסרט הראשון בתת-זן של סרטים שנקראו באופן לא רשמי "מת לחיות ב...", אשר עלילתם הציגה גיבור בודד שנלחם במשחק "חתול ועכבר" קטלני נגד קבוצה של פושעים במתחם סגור כגון בניין מבודד או באניית ענק. הסרט הציג את ויליס כגיבור סימפטי עם חולשות אנושיות אופייניות (שלא כמו הגיבורים שמשחק ארנולד שוורצנגר בדרך כלל) והחיה מחדש את הקריירה של ויליס בתור שחקן בתפקידי פעולה ודרמה, בעוד אלן ריקמן, ששיחק את הנבל בסרט, הפך לשחקן פופולרי בתפקידי פשע בסרטים אמריקאיים.

עלילת הסרט מבוססת על ספר משנת 1979 שנכתב על ידי רודריק ת'ורפ, שנקרא "כלום לא נמשך לעד" (Nothing Lasts Forever). הספר הוא המשך לספר אחר, "בלש" (Detective), שהוסרט בשנת 1968. גיבור הספר הוא ג'ו ללנד, שוטר שנלכד בגורד-שחקים יחד עם בתו כשטרוריסט בשם טוני גרובר משתלט על הבניין. עם התקדמות עלילת הספר נאלץ ללנד להילחם בטרוריסטים כדי להציל את בתו. למרות שהספר נכתב כמה שנים לפני ש"מת לחיות" יצא לאקרנים בשנת 1988, חלקים נרחבים מעלילתו משתקפים בצורה דומה מאוד בסרט.

הסרט יצא לאקרנים ב-15 ביולי, 1988. עם יציאתו לאקרנים, הסרט היה להצלחה קופתית מסחררת בזמנו כשגרף אחריו יותר מ-140 מיליון דולר לעומת תקציב הפקה של 28 מיליון דולר בלבד. בנוסף להצלחתו בקופות, הסרט קיבל ביקורות חיוביות מאוד מצד מבקרי קולנוע ששיבחו בעיקר את המשחק של ויליס ושל ריקמן, ושיבחו גם את הבימוי, את העלילה, את פסקול הסרט מאת מייקל קיימן ואת קטעי האקשן הרבים. הסרט היה מועמד לארבעה פרסי אוסקר בקטגוריות: האפקטים המיוחדים הטובים ביותר, עריכת הסאונד הטובה ביותר, העריכה הטובה ביותר והסאונד הטוב ביותר. בנוסף לכך, הסרט הוכתר לסרט האקשן הטוב ביותר בכל הזמנים וגם נרשם במקום ה-29 ברשימת 500 הסרטים הטובים ביותר בכל הזמנים של מגזין אמפייר[3].

לסרט יצאו ארבעה סרטי המשך: מת לחיות 2 בשנת 1990, מת לחיות 3 בשנת 1995, מת לחיות 4.0 בשנת 2007 ומת לחיות ביום טוב בשנת 2013.

עלילת הסרט[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסרט נפתח כשג'ון מק'ליין, בלש במשטרת ניו יורק מגיע ללוס אנג'לס על מנת לנסות להסדיר את קשריו עם אשתו בנפרד, הולי ג'נרו (שמגולמת על ידי בוני בדליה) לרגל חג המולד. הוא פוגש אותה במקום עבודתה, מלון גדול, שנקרא נקטומי פלאזה, בעיצומה של מסיבת חג המולד. אחרי פגישה התחלתית, שכוללת שיחה מאולצת עם הבוס שלה ועם חבר לעבודה, הזוג מתחיל להתווכח על נסיבות הפרידה הזמנית שלהם ועל החלטתה של הולי לכנות את עצמה בשם הנעורים שלה. לאחר תום הוויכוח הולי מצטרפת מחדש למסיבה, בעוד ג'ון נשאר בחדר צדדי ומתוסכל מעצמו מכך שהתחיל מריבה עם אשתו.

ללא ידיעת החוגגים, כנופיית טרוריסטים גרמנים המובלת על ידי הנס גרובר, שמגולם על ידי אלן ריקמן, פולשת לבניין, משתלטת על מערכות האבטחה והתקשורת שלו ומבודדת אותו מהעולם החיצון. לאחר שהם מבטיחים את שליטתם על הבניין, לוקחים הטרוריסטים את כל צוות ההנהלה של נקטומי כבני ערובה ולוקחים את המנהל האזורי של החברה לחדר צדדי, על מנת לנהל, לפי ניסוחם, "עסקים פרטיים". כשהם לבד, הם מגלים שהם אינם טרוריסטים, אלא למעשה פושעים שמתחזים לטרוריסטים כחלק מתוכניתם לשדוד אגרות חוב בשווי 640 מיליון דולר מהכספת המרכזית של בניין נקטומי. כשהמנהל מסרב לתת להם את צפני הגישה לכספת, הוא נורה למוות והכנופיה מתחילה ליישם את התוכנית החילופית שלהם לפרוץ אל הכספת. התוכנית כוללת גם את רציחתם של כל בני הערובה שלהם בדם קר, על מנת לזייף את מותם של חברי הכנופיה וזאת על מנת להחביא את בריחתם.

ג'ון מק'קליין, שנמצא בבנין ללא ידיעת הפושעים, מצליח להחליק לגרם המדרגות הראשי של הבניין, חסר נעליים וחמוש באקדח המשטרתי שלו בלבד ומנסה להתקשר אל הרשויות. ניסיונו הראשון להודיע לעולם החיצוני על המצב הוא כשהוא מפעיל את אזעקת השריפה, אולם לרוע מזלו הכנופיה מזהה זאת ומתקשרת למכבי האש כדי לדווח שזו הייתה אזעקת שווא. טוני, החבר הצעיר ביותר בכנופיה נשלח לחקור את פשר האזעקה, כשהוא מוצא את מק'קליין הוא מנסה להרגו, אבל הלה מצליח לסכל את ניסיון זה ולהרוג את מתקיפו. מק'קליין מצליח להשיג את מכשיר הקשר הדו-כיווני של הפושע ומנסה לקרוא לעזרה באופן נואש. ניסיונותיו נתקלים באי אמון של המשטרה המקומית, החושדת שהוא מנסה לדווח דיווחי שווא. גרובר מזהה את הניסיון של מק'קליין לקרוא למשטרה מהגג ושולח את סגנו האכזרי, קרל (אלכסנדר גודונוב) ושני טרוריסטים נוספים לעצור את מקליין. בנקודה זו נחשף כי טוני היה אחיו הצעיר של קרל וכי כעת קרל שואף לנקמה. רק כשהמשטרה שומעת את קולות הירי של הנשקים האוטומטיים של שלושה מאנשיו של גרובר שתוקפים את מק'קליין, הם מחליטים להגיב. לרוע מזלו של מק'קליין, הכנופיה של גרובר קולטת את השיחה שלו, והיא מציבה בלובי טרוריסט אמריקאי שעובד עימם כדי שיתחזה למאבטח ויסדר את המשטרה.

בזמן שמק'קליין נלחם על חייו, סמ"ר אל פאוול נשלח לחקור מה הולך בבניין ויוצא ברושם כי הכול תקין. אחרי שהורג עוד שני חברים מהכנופיה, מק'קליין מגלה לחרדתו, שהשוטר שאמור להיות הסיכוי האחרון שלו לקבל עזרה, עוזב. בניסיון נואש אחרון, מק'קליין זורק את אחד הפושעים המתים מעל מכוניתו של פאוול ויורה עליה ובכך מכריח את השוטר לקרוא לתגבורת כשהוא אחוז טירוף. מק'קליין מצליח לקחת מאחד הטרוריסטים שהרג נפצים שמיועדים לפיצוץ הגג, ובכך מלחיץ את גרובר שתובע מאנשיו להשיג את מקליין בכל מחיר ולהשיג את הנפצים.

עם הוכחה ודאית להתקפת טרוריסטים משטרת לוס אנג'לס מגיבה בכוח מלא, דבר שמשחק לידיו של הנס גרובר, שתוכניתו הייתה לפרוץ לכספת על ידי גרימה לרשויות לעזור להם ללא כוונה בפריצה ולאחר מכן במילוט. התוכנית של הכנופיה מוכיחה את עצמה כשה-FBI מנתק את החשמל לבניין ובכך מאפשר לגרובר לעקוף את האטימה האלקטרומגנטית האחרונה ולהיכנס לכספת. לרוע מזלו של גרובר, ג'ון מק'קליין, כתגובה לחוסר היכולת של המשטרה המקומית, נאלץ להילחם בטרוריסטים בעצמו מבפנים. כששניים מהטרוריסטים יורים על כוחות המשטרה טילים נגד טנקים מספר קומות מתחת לקומה בה הוא נמצא, מרכיב מקליין פצצה תוצרת בית תוך שימוש בנפצים שלקח וזורק אותה עליהם והורג אותם. בסופו של דבר, לאחר מספר התנגשויות קטלניות, כשמק'קליין בוטח רק בסמ"ר אל פאוול שנמצא מהעבר השני של מכשיר הקשר שלו בעוד ששאר כוחות המשטרה באזור מפגינים אליו עוינות ברורה. בנוסף על כך אליס, אחד מעמיתיה לעבודה של הולי, מנסה לנהל משא ומתן עם מקליין ומבקש ממנו למסור לגרובר את הנפצים, אך גרובר מוציא אותו להורג כשהוא נכשל.

בסופו של דבר נפגשים במקרה מק'קליין וגרובר, שמעמיד פני אחד מבני הערובה שהצליח להימלט, וגרובר מצליח להרוויח זמן ולקרוא לקרל ולחבריו כדי שיהרגו את מק'קליין. בקרב יריות שמתפתח ביניהם, גרובר מצליח להשיג חזרה את הנפצים. אך מק'קליין מצליח להרוג את שני חבריו של קרל ולברוח כשהוא פצוע ברגלו. כשהוא מגיע לגג מק'קליין מבין את התוכנית של הכנופיה שכוללת את פיצוץ הגג כשכל בני הערובה עליו. בנקודה זו קרל תופס את מק'קליין וביניהם מתפתח קרב מכות שבסופו מק'קליין מצליח לתלות את קרל עם שרשרת. הוא מצליח להוריד את כל בני הערובה מהגג ובקושי מצליח לשלשל את עצמו מהגג כשגרובר מפוצץ אותו. במקביל להתרחשויות אלה, כתב טלוויזיה שאפתן מגלה על פעילותו של מק'קליין בבניין והולך לבית ילדיו על מנת להשיג סקופ עיתונאי. כאשר הכתבה מופיעה בטלוויזיה גרובר מבין שהולי היא אשתו של מק'קליין ולוקח אותה כבת ערובה על מנת לסכל את ניסיונותיו של מק'קליין לעצור אותו.

הסרט מסתיים בכך שמק'קליין, מוכה וחבול, מתעמת עם גרובר בפעם האחרונה. עם שני כדורים בלבד שנשארו באקדחו, שהוחבא מאחורי גבו, מק'קליין מצליח להרוג שניים משלושת חברי הכנופיה שנותרו בחיים, להעיף את גרובר מהמגדל ולהציל את אשתו. כשהם יורדים ביחד מהבניין הוא נפגש לראשונה עם פאוול פנים מול פנים. קרל, שכפי הנראה שרד בפיצוץ והיה החבר האחרון בכנופיה שנותר בחיים, מחולץ מהבניין על אלונקה אבל מצליח להתרומם ממנה ומכוון את רובהו למק'קליין במטרה להרוג אותו, ואז נורה למוות על ידי אל פאוול, פעולה שמצילה את חייו של מק'קליין.

שחקנים ודמויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ברוס ויליס - ג'ון מקליין, הגיבור הראשי של הסרט ושוטר ניו יורקי קשוח בעל חוכמת רחוב.
  • בוני בדליה - הולי ג'נרו-מקליין ,אשתו של ג'ון העובדת בבניין נקטומי פלאזה.
  • רג'ינלד ולג'ונסון - הסמל אל פאוול ,שוטר מטעם משטרת לוס אנג'לס שמתקשר עם ג'ון הנמצא בבניין באמצעות מכשיר קשר.
  • פול גלסון - דוויין רובינסון ,מפקד המשטרה שמדריך את מבצע החילוץ בבניין.
  • דוורקוס וייט - ארגייל ,נהג הלימוזינה של ג'ון.
  • ויליאם איית'רטון - ריצ'ארד תורנברג ,כתב חדשות ארוגנטי אשר משדר את מבצע החילוץ המשטרתי ואת המאורעות בבניין.
  • הארט בוצ'נר - הארי אליס ,סגן המנהל המפוקפק של נקטומי פלאזה אשר "עוזר" לגרובר לדעת מיהו האדם שמחסל את אנשיו.
  • ג'יימס שיג'יטה - ג'וזף יושיניבו טקאג'י ,המנהל הבכיר של נקטומי פלאזה.
  • קלרנס גיליארד - תיאו ,מומחה המחשבים של גרובר.
  • אנדראס ויסינסקי - טוני, אחיו הבכור של קרל.
  • אלכסנדר גודנוב - קארל ,יד ימינו האישי והבכיר הפסיכוטי והפראי של האנס והנבל המשני של הסרט.
  • אלן ריקמן - האנס גרובר ,הנבל הראשי של הסרט וטרוריסט גרמני גאון ,מניפולטיבי וחסר רחמים והמוח של המזימה ומנהיג הכנופיה.

מוזיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כל המוזיקה נכתבה והולחנה בידי מייקל קיימן.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]


  1. ^ שגיאת ציטוט: תג <ref> לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשם BOMGeneral
  2. ^ "[1].htm הכנסות הסרט", במסד הנתונים Box Office Mojo (באנגלית)
  3. ^ http://www.empireonline.com/movies/features/500-greatest-movies/