נאווית כחולה
 נאווית כחולה
| |
|---|---|
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | בעלי חיים |
| מערכה: | מיתרניים |
| על־מחלקה: | מקריני סנפיר |
| מחלקה: | מקריני סנפיר |
| סדרה: | גמבוזאים |
| תת־סדרה: | Cyprinodontoidei |
| משפחה: | נאוויתיים |
| סוג: | נאווית |
| מין: | נאווית כחולה |
| שם מדעי | |
 Aphanius mento
| |
| |
נאווית כחולה (שם מדעי: Aphanius mento), דג קטן ממשפחת הנאוויתיים. גודלו עד 5 ס"מ. בישראל נהוג לקטלג את הדג לשני תת-מינים - פסוסה ומנוקדת.
מאפיינים[עריכת קוד מקור | עריכה]
מוצאו מאזור המזרח התיכון, איראן, טורקיה וישראל. בעבר היה נפוץ מאוד בנחלים שזרימתם איטית ובמקווי מים בכל רחבי הארץ, אך עם יבוש וזיהום מקורות המים התמעט מאוד.
דג "שרדן" שיכול לחיות בטמפרטורות גבוהות אך בעיקר בטמפרטורות נמוכות - עד 10 מעלות צלזיוס. הזכר כחול כהה ומנוקד בנקודות כחולות נוצצות בפרט בנוכחות זכרים אחרים או נקבות. הנקבה אפורה בהירה ועל גופה דוגמאות משתנות של נקודות כהות. מתרבה במהירות בחודשי האביב והקיץ בשיטת הטלה מפוזרת.
ניזון בעיקר ממזון חי כמו דגיגים, תולעים וחרקי מים.
דג תקיף ואלים יחסית. הזכרים כובשים שטחי נחלה ומגינים עליה בחירוף נפש ולא מהססים לתקוף דגים גדולים מהם שחודרים לשטחם, לרבות בנות זוג שדקות ספורות קודם לכן הטילו יחד ביצים.
הדג בטבע: כיום נאווית כחולה הוא דג מוגן ואסור בציד ובמסחר, בעבר היה נפוץ מאוד במקווי מים שונים ברחבי ישראל וכן נסחר בחנויות לדגי נוי. כיום נכחד מרובם, (לדוגמה הירקון) או כנראה נכחד (הכנרת).
בעבר ניתן היה לראות יציבות של הדג בעין תאו על יד קריית שמונה, אם כי נוכחתו במקום כרגע מוטלת בספק, בנחל תנינים, במעיינות ונחלים בגליל ובחוף בהם נותרה צמחייה טבולה.
בין הסיבות לירידה באוכלסייתו ניתן למנות את חדירת דג הגמבוזיה למקומות חיותו שטרפו כמעט את כולם, ואת המיעוט הגובר והולך בצמחי מים טבולים שהם שטחי המחיה והריבוי שלו.
ב-2015 החלה רט"ג הניסיון השבתו למקורות הירקון.
לעיתים נדירות נצפית בדג תופעה של שינוי זוויג כמו במיני נאווית אחרים. בניסוי שנעשה הושמו ארבע נקבות במיכל מבודד ולאחר כחודש אחת הפכה לזכר.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- נאווית כחולה, באתר FishBase (באנגלית)