נאנדור אויהאי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
נאנדור אויהאי
Újhelyi Nándor
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 17 במרץ 1888
בודפשט, האימפריה האוסטרו-הונגרית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 29 ביולי 1933 (בגיל 45)
לונדון, הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
שם עט Franz Cammerlohr עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

נאנדור אויהאי, (בהונגרית: Újhelyi Nándor;‏ השתמש בשמות בדויים לעקיפת הצנזורה כמו פרנץ קאמרלוהר - Franz Kammerlohr, פרדיננד אויהאי, בודפשט, 17 במרץ 1888 – לונדון, 29 ביולי 1933) היה סופר יהודי-הונגרי, עיתונאי, מחזאי, תסריטאי. בשל יהדותו וכתיבתו הבקורתית על המשטר הוא נכלל במלחמת העולם השנייה בצו הממשלתי של סופרים אסורים שיצירותיהם נאסרו להדפסה, להפצה ולקריאה, ולאיסור החזקתם אפילו בספריות ציבוריות, ודינן היה גריסתם (בדומה לשריפת הספרים בגרמניה הנאצית).

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נאנדור אויהאי נולד במשפחה יהודית ואת לימודיו השלים בעיר הולדתו. משנת 1909 פורסמו סיפוריו וביקורותיו בכתב העת "המאה העשרים" (Huszadik Század)[1] [2] וב"זמנים חדשים" (Új Idők).[3] ב-1913 פורסם סיפורו הקצר ההומוריסטי בכתב העת "חיים" (Élet),[4] ב-1914 פרסם כתב העת "העט" (A Toll) את מאמרו "אפוריזמים על פוליטיקאים הונגרים".[5] (אפוריזם הוא אימרה או מימרה תמציתית המביעה אמת כללית, עקרון או הבחנה פקחית אשר נאמר או נכתב באופן לקוני וקליט). הוא פרסם גם בכתב העת "המשקיף ההונגרי" (Magyar Figyelő), למשל הרומן שלו Tabán פורסם שם בהמשכים ב-1914,[6] וכתב העת פרסם גם סיפור נוסף שלו ב-1916.[7]

בדצמבר 1917, הוא הפך לחבר קבוע ב"חוג הבית" (חוג סופרים ועיתונאים כותבי בית שהיה חוג חברתי).[8]

המחזה הבימתי הראשון שלו היה הקומדיה "מגבעת הוד מלכותו", שהוצגה בבכורה ב-12 במאי 1917 בתיאטרון ההונגרי.[9] המחזה זכה לביקורות נלהבות.[10] מחזהו "החלפות" (Cserebere) הוצג גם כן בתיאטרון ההונגרי ב-1917.[11] בשנת 1918 הציג ה"קברט אינטים" את הקומדיה שלו בת המערכה האחת "מעיל הפרווה" (A bunda).[12] ב-18 בדצמבר 1919 הציג תיאטרון מאדץ' את הקומדיה שלו 1,000,000,000 עם בלנקה פצ'י בתפקיד הראשי.[13] במאי 1921 הציג "קברט אפולו" את הקומדיה שלו "שושנת העמקים" (Gyöngyvirág),[14] בדצמבר 1922, הפארסה שלו "מבדק מים" (Vízpróba) הוצג ב"תיאטרון שדרת אנדראשי" עם אילונה קקן ודיולה קאבושכתפקידים הראשיים[15] ובאותו חודש הם הציגו גם את הפארסה הנוספת שלו "קריאה לגופה" (Tetemrehívás).[16]

הוא השיג את הצלחתו הגדולה ביותר בשנות ה-20. לפי סקר ספריות משנת 1923 היה הסופר ה-30 הנקרא ביותר בממלכת הונגריה, השביעי הפופולרי ביותר בקרב הסופרים ההונגרים (אחרי מור יוקאי, פרידייש קארינתי, קלמן מיקסאט, אנדרה אדי, לאיוש בירו ולנקה בייזה).[17]

בשל התוכן האירוטי של כתביו, הוא הסתבך עם החוק לראשונה בשנת 1918, כאשר ספרו "אהבותיו של גבר" הוחרם על ידי משטרת המדינה בגין "עבירה על הצניעות שבוצעה באמצעות הדפסה", וכל העותקים בהוצאה לאור ובבית הדפוס נתפסו והוחרמו.[18] הוא נתבע בגלל הספר, אך ההחלטה להחרים את הספר בוטלה.[19] לאחר מכן נתבע והורשע מספר פעמים בגלל ספריו האירוטיים. בשנת 1923 נידון לשישה חודשי מאסר בגין חילול הקודש (מילולית: קללות נגד אלוהים) והפרת המוסר והצניעות הפומבית ברומן שלו "אדון הנשים" (A nők ura).[20] בנובמבר 1924, הוא נידון לשלושה חודשי מאסר נוספים בגין "הפרת הצניעות" בגלל הרומן שלו "עד שנערה הופכת לאישה" (Mire a leányból asszony lesz).[21] בדצמבר 1924 נאסרה תחילה ההרצאתו "על מה מדברים ועל מה שותקים" באקדמיה למוזיקה ע"ש פרנץ ליסט, אך לאחר מכן הותרה.[22] במרץ 1925, הוא נידון לעונש מאסר נוסף של שבועיים.[23] הוא ברח לאוסטריה כדי להימנע מריצוי עונשיו,[24] ולאחר מכן התגורר בברלין, בפריז ובלונדון. בשנת 1929 הוצא נגדו צו מעצר בשל כך. בצו נכתב תיאור שלו לזיהוי:

"... הוא שמן בצורה בולטת, פוזל בעין אחת ובעין השנייה משתמש במונוקל." [25]

הסופר היהודי פרידייש קארינתי השווה אותו לכומר בכפר כשאפיין סופרים, אמנים ופוליטיקאים מפורסמים.[26]

ב-1930 נעצר על ידי משטרת וינה על בסיס צו המעצר ההונגרי,[27] לאחר מכן שוחרר בערבות[28] וכעבור כמה חודשים סירבה אוסטריה להסגירו.[29] בהונגריה התקיים דיון בערעור בעניינו, בו זוכה, בוטל צו המעצר וגם הרישום הפלילי שלו בוטל.[30] מחזותיו של פרנץ קאמרלוהר שהופקו תחת השם הבדוי שלו זכו להצלחה רבה במערב אירופה, בעיקר בגרמניה, ולפי השמועה באותה תקופה, שלושה ממחזותיו הוצגו במקביל בברלין בשמות שונים. רבים ממחזותיו הוצגו גם בבודפשט.

ב-1933 עבר ללונדון, שם החלו לצלם את סרטו החדש. שם הוא מת באופן בלתי צפוי משטף דם בקיבה כתוצאה מסוכרת.[31] הוא נקבר בבית הקברות "הנדון פארק" בלונדון. בהלווייתו השתתפו גם לאסלו בארדושי, אז יועץ שגרירות הונגריה בלונדון ולימים ראש ממשלת הונגריה, וכן מלכיאור לנדייל ולאיוש בירו. לאחר מותו, ב-1933, הוצג סרט גרמני המבוסס על מחזהו "מגבעת הוד מעלתו" בשם "חברי המיליונר". [32]

במאי 1944, יצירותיו הוצאו מהמחזור והושמדו בהתבסס על צו מס' 10.800/1944 ME שכותרתו "הגנה על חיי האינטלקטואלים ההונגרים מיצירותיהם הספרותיות של סופרים יהודים".[33]

בשנת 1952, גם תחת השלטון הקומוניסטי, כמעט כל יצירתו הוכנסה ל"רשימת הספרים המיושנים" (שם "מכובס" ליצירות אסורות). עד לחילופי המשטר בשנת 1989, רק בעלי אישור מיוחד יכלו לקרוא את יצירותיו בספרייה הלאומית על שם סצ'ני.[30]

יצירותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחזות וספרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אריסטוקרטיזם (סיפור, בודפשט, 1914);
  • 1914 (בודפשט, 1914);[34]
  • מגבעת הוד מלכותו (קומדיה, בודפשט, 1917);
  • החלפות (פארסה, בודפשט, 1917);
  • יציאה מעיר המתים (1917) [35]
  • הפרווה (קברט, בודפשט, 1918);
  • אהבותיו של גבר (בודפשט, 1918);
  • 1,000,000,000 (קומדיה, בודפשט, 1919)
  • .A.B.C (רומן בלשי, 1921);
  • שושנת העמקים (קומדיה, בודפשט, 1921)
  • את מי שהגברים אוהבים (בימוי, בודפשט, 1921);
  • מנורת אלאדין (בודפשט, 1921);
  • סיפורו של צעיר מאוהב (בימוי, 1921);
  • האימפריה של ג'ק פאן (בודפשט, 1921);
  • דון חואן בשליטת השטן (בודפשט, 1921)
  • שלושת הבלשים (בימוי, בודפשט, 1922)
  • הדו-מיניים (בימוי, בודפשט, 1922)
  • הנסיכה (במאי, בודפשט, 1922)
  • סערת קיץ (מחזה, 1922)
  • מבדק מים (פארסה, 1922)
  • קריאת הגופה (פארסה, 1922)
  • האישה שלא מזדקנת (1923)
  • אדון הנשים (דירקטור, בודפשט, 1923);
  • עד נערה הופכת לאישה (1923);
  • איך התעשרתי? (1923)
  • מהפכה של אהבה (1923)
  • הג'יני (בימוי, בודפשט, 1923)
  • את מי שהגברים אוהבים (1924);
  • אשתי, אשתך: אשתנו (1924);
  • חברת המניות של ארצות הברית של אירופה (1925);
  • רומן סנסציוני (1925);
  • קרקס בודפשט (1925)
  • התשוקות של עידן שלנו (מחזור הרומנים, 1925–1926): רוצים כסף ואישה (1925); תהילתה ואהבתה של שחקנית (1926); כל ההנאות (1926)

מחזותיו בגרמנית (בשם פרנץ קאמרלוהר)[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Bargeld lacht
  • Tempo über Hundert

תרגומים הספרותיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מארה ז'ולנט: אישה שחיה כמו בעלה (דלה שטיינטאל) (1925)
  • הוגו בטאואר: יריד נשים (1925)
  • מארה ז'ולנט: תשוקה שהורגת (1925)
  • פרנק הלר: 1002 לילות (1925)

תסריטיו לסרטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • שיר החתונה (1917)
  • Die große Abenteuerin (1928)
  • Mein Freund, der Millionär (1932)
  • המזומן צוחק (בימוי זולטאן קורדה ) (1933)[36]

פרסומיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Szanin (Huszadik Század, 1909. 1. szám, 281. oldal)
  • Just Zsigmond irodalmi arcképe (Magyar Figyelő, 1911. 12. szám)
  • Egy levél (Új Idők, 1912. 38. szám 285. oldal)
  • Anatole France: A fehér kövön. Epikuros kertje (ismertetés, Nyugat, 1912. 1071. lap)
  • Giovanni Papini: A beteg úriember utolsó látogatása (Nyugat, 1912. 471. lap)
  • Lavotta visszatérése (Új Idők, 1913. március)
  • Aranyásó kalandja oroszlánbőrben (Új Idők, 1916. 16. szám 381. oldal)
  • Aranyásó és Virginia (Új Idők, 1916. 21. szám 500. oldal)
  • A mindentudó ötkoronás (Új Idők, 1916. június 18.)
  • A spittlecountry-i rejtély (Új Idők, 1916. 35. szám 196. oldal)
  • Szerelmi emlény Polinéziából (Új Idők, 1916. szeptember)
  • Lady Kentucky csodálatos szokásai (Új Idők, 1916. 46. szám 468. oldal)
  • Rózsadomb (Új Idők, 1917. 6. szám 139. oldal)
  • Aranyásó, mint diplomata (Új Idők, 1917. 13. szám 300. oldal)
  • Őfensége kalapja (részlet a komádiából: Új Idők, 1917. 21. szám 469. oldal)
  • Zsuzsa férjhez adja a mamáját (Új Idők, 1918. 47. szám 425. oldal)
  • Himfi szerelmei (Új Idők, 1919. 3. szám 56. oldal)

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Magyar életrajzi lexikon II. (L–Z). Főszerk. Kenyeres Ágnes. Budapest: Akadémiai. 1969. (לקסיקון ביוגרפי הונגרי. עורכת ראשית אגנש קניירש)
  • נאנדור אויהאי. Magyar Életrajzi Index. Petőfi Irodalmi Múzeum. (ביוגרפיה במוזחאון הספרותי פטפי) .
  • Takács István: Ujhelyi Nándor. Színészkönyvtár. szineszkonyvtar.hu (ספריית השחקנים: נאנדור אויהאי)
  • Humorlexikon. Szerk. Kaposy Miklós. Budapest, Tarsoly Kiadó, 2001, 284. p. (לקסיקון ההומור)
  • Kelecsényi László (2002). "Egy erotikus emigráns". HOLMI. 14. (8.): 1026–1036. נבדק ב-2016-02-20. (מהגר ארוטי - נאנדור אויווארי)

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • HU BFL – VII.18.d – 05/0652 – 1924
  • HU BFL – VII.18.d – 05/0383 – 1923
  • Takács István: Ujhelyi Nándor. Színészkönyvtár. szineszkonyvtar.hu (Hozzáférés ideje: 2016. február 20.)
  • Nagy Csaba: A magyar emigráns irodalom lexikona. Budapest, Argumentum Kiadó-Petőfi Irodalmi Múzeum és Kortárs Irodalmi Központ, 2000.
  • Magyar irodalmi lexikon. Főszerk. Benedek Marcell. Budapest, Akadémiai Kiadó, 1963-1965.
  • Ujhelyi Nándor. In Magyar Színművészeti Lexikon. Szerk. Erődi Jenő és Kürthy Emil összegyűjtött anyagának felhasználásával... Schöpflin Aladár. [Budapest], Országos Színészegyesület és Nyugdíjintézete, [1929].
  • Új magyar irodalmi lexikon. Főszerk. Péter László. Budapest, Akadémiai Kiadó, 1994.
  • Gulyás Pál: Magyar írók élete és munkái. Budapest, Magyar Könyvtárosok és Levéltárosok Egyesülete, 1939-2002. 7. kötettől sajtó alá rend. Viczián János.
  • Párisi Futár; 1932/9. (Nádas S.)
  • Amerikai Magyar Világ ; 1968/48. (Fábián S.)
  • Szép Ernő: Kucséber-kosár – Nyugat, 1911. 17. szám
  • Kosztolányi Dezső: Ujhelyi Nándor – Nyugat, 1914.
  • Kosztolányi Dezső: 1914 – Nyugat, 1915. 6. szám
  • Turcsányi Elek: Ujhelyi Nándor – Nyugat, 1921.
  • Schöpflin Aladár: Magyar Színművészeti Lexikon / IV. kötet – OSZNY Kiadása, 1931.
  • Berend Pál: Kis emlékezés Ujhelyi Nándorról – Délibáb, 1933. 41. sz. / 22p.
  • Nekrológja a Pesti Naplóban

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Ujhelyi Nándor (1909). "Szanin". Huszadik Század (1): 281–284. נבדק ב-2016-02-20.
  2. ^ Ujhelyi Nándor (1909). "Boszorkányos esték. (Kosztolányi Dezső novelláskönyve. Jókai nyomda kiadása, 1909)". Huszadik Század (2): 226–227. נבדק ב-2016-02-20.
  3. ^ Ujhelyi Nándor (1912). "Egy levél (elbeszélés)". Új Idők. 18. (38.): 285–287. נבדק ב-2016-02-20.
  4. ^ "(Élet.)". Budapesti Hírlap. 33. (47.): 21. 1913-02-23. נבדק ב-2016-02-20.
  5. ^ "(A Toll.)". Budapesti Hírlap. 34. (121.): 17. 1914-05-24. נבדק ב-2016-02-20.
  6. ^ "(Magyar Figyelő.)". Budapesti Hírlap. 34. (154.): 15. 1914-07-02. נבדק ב-2016-02-20.
  7. ^ "(Magyar Figyelő.)". Budapesti Hírlap. 36. (214.): 12. 1916-08-03. נבדק ב-2016-02-20.
  8. ^ "(Az Otthon-körből.)". Budapesti Hírlap. 37. (298.): 7. 1917-12-04. נבדק ב-2016-02-20.
  9. ^ "Irodalom és művészet. (Magyar Színház.)". Budapesti Hírlap. 37. (108.): 8. 1917-04-25. נבדק ב-2016-02-20.
  10. ^ "Irodalom és művészet. (Őfensége kalapja.)". Budapesti Hírlap. 37. (123.): 13–14. 1917-05-13. נבדק ב-2016-02-20.
  11. ^ "Cserebere". Népszava. 45. (243.): 9. 1917-09-29. נבדק ב-2016-02-20.
  12. ^ "(Az Intim Kabaré.)". Budapesti Hírlap. 38. (96.): 9. 1918-04-23. נבדק ב-2016-02-20.
  13. ^ "(Bemutató a Madách Színházban)". Budapesti Hírlap. 39. (139.): 9. 1919-12-14. נבדק ב-2016-02-20.
  14. ^ "Az Apolló-Kabaré új műsora". Budapesti Hírlap. 41. (105.): 9. 1921-05-15. נבדק ב-2016-02-20.
  15. ^ "(Pénteken, december 15-én)". Budapesti Hírlap. 42. (280.): 7. 1922-12-07. נבדק ב-2016-02-20.
  16. ^ "Bemutató az Andrássy úti Színházban". Budapesti Hírlap. 42. (287.): 7. 1922-12-16. נבדק ב-2016-02-20.
  17. ^ Láng Péter (1970). "A Horthy-korszak munkáskönyvtárai". Budapest. 8. (6.): 33. נבדק ב-2016-02-20.
  18. ^ "Elkobzott regény". Budapesti Hírlap. 38. (213.): 9. 1918-09-12. אורכב מ-המקור ב-2016-03-02. נבדק ב-2016-02-20.
  19. ^ "Az elkobzott regény". Budapesti Hírlap. 38. (290.): 10. 1918-12-11. אורכב מ-המקור ב-2016-03-02. נבדק ב-2016-02-20.
  20. ^ "Félévi fogházra ítéltek egy írót". Budapesti Hírlap. 43. (271.): 5. 1923-11-30. נבדק ב-2016-02-20.
  21. ^ "Szeméremsértő regény". Budapesti Hírlap. 44. (253.): 7. 1924-11-27. נבדק ב-2016-02-20.
  22. ^ "Újhelyi Nándor". Budapesti Hírlap. 44. (266.): 9. 1924-12-13. נבדק ב-2016-02-20.
  23. ^ "Újhelyi Nándortktheti fogházra ítélték". Budapesti Hírlap. 45. (67.): 21. 1925-03-22. נבדק ב-2016-02-20.
  24. ^ Hoch István (1973). "Szigeti emlékek". Budapest. 11. (9.): 24. נבדק ב-2016-02-20.
  25. ^ "Elfogatóparancsot adtak ki Ujhelyi Nándor író ellen". Budapesti Hírlap. 49. (73.): 24. 1929-03-31. נבדק ב-2016-02-20.
  26. ^ Karinthy Frigyes (1924). "Minek gondolná az ember?!". Színházi Élet (4.): 18. נבדק ב-2016-02-20.
  27. ^ "Újhelyi Nándort letartóztatták". Budapesti Hírlap. 50. (107.): 10. 1930-05-13. נבדק ב-2016-02-20.
  28. ^ "Újhelyi Nándort szabadlábra helyezték". Budapesti Hírlap. 50. (112.): 16. 1930-05-18. נבדק ב-2016-02-20.
  29. ^ "Ausztria nem adja ki Újhelyi Nándort". Budapesti Hírlap. 50. (185.): 15. 1930-08-15. נבדק ב-2016-02-20.
  30. ^ 1 2 Kelecsényi László (2002). "Egy erotikus emigráns". HOLMI. 14. (8.): 1026–1036. נבדק ב-2016-02-20.
  31. ^ "Újhelyi Nándor hirtelen meghalt Londonban". Budapesti Hírlap. 53. (171.): 17. 1933-07-30. נבדק ב-2016-02-20.
  32. ^ "Magyar vígjátékból – német film". Budapesti Hírlap. 53. (270.): 10. 1933-11-28. נבדק ב-2016-02-20.
  33. ^ "A m. kir. minisztérium 10.800/1944. M. E. számú rendelete. A magyar szellemi életnek a zsidó szerzők írói műveitől való megóvása". Belügyi Közlöny (19.): 589–592. 1944-05-07. נבדק ב-2016-02-20.
  34. ^ "Nevezetesebb újdonságaink az idei karácsonyra". Budapesti Hírlap. 34. (322.): 28. 1914-12-20. נבדק ב-2016-02-20.
  35. ^ Az Éjfél című, magyar írók misztikus novellái gyűjteményes kötetben)
  36. ^ "Új magyar film készül". Budapesti Hírlap. 53. (68.): 9. 1933-03-24. נבדק ב-2016-02-20.
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=נאנדור_אויהאי&oldid=37517627"