נאפו (נהר)
שפך ריו קוקה (בחזית) לתוך ריו נאפו (בימין והחלק העליון) בסמוך לפוארטו פרנסיסקו דה אוריאנה (בימין) | |
מידע כללי | |
---|---|
אורך | 1,130 קילומטרים |
ספיקה ממוצעת | 6,600 מ"ק לשנייה |
אגן ניקוז | 115,000 קמ"ר |
מוצא | קוטופקסי |
יובלים | קוקה, Misahuallí River, Yasuní River, Tiputini River, Payamino River, Aguarico River, Curaray River, Anzu River, Jatunyacu River |
שפך | אמזונאס |
מדינות באגן הניקוז | אקוודור, פרו |
נהר נאפו (בספרדית: Río Napo) הוא יובל של נהר האמזונאס שתחילתו באקוודור יורד מהקרחונים שבהרי הגעש האנדיים המזרחיים אנטיסנה (ספ') בגובה 5,700 מטר, סינצ'ולגואה בגובה 4,571 מטר ומהר קוטופקסי בגובה 5,897 מטר. בהמשך חוצה את פרו ומתחבר לאמזונאס[1].
אורכו הכולל הוא 1,129 ק"מ, מתוכם 667 ק"מ בפרו[2], ואגן ההיקוות שלו הוא כ-103,000 ק"מ. והזרימה ההמוצעת השנתית שלו היא 6,660 מ"ק לשנייה[1].
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הנהר התגלה בשנת 1541 על ידי משלחת בראשותו של פרנסיסקו דה אורייאנה, שחיפש את אזור הזהב האגדי של אל דוראדו[3]. נהר נאפו מופה בין השנים 1637–1639 על ידי פדרו טקסירה הפורטוגזי.
גאוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הנהר באקוודור
[עריכת קוד מקור | עריכה]לפני שהוא מגיע לאזור המישורי זורמים אליו מספר רב של נחלים קטנים היורדים ממורדות ההרים המזרחיים של הפארק הלאומי לנגנאטס, בעמקים הצרים של הרי הקורדילרה ריאל(אנ') באנדים, איחוד הנהרות מולאטוס וורדיאקו היוצרים את הג'אטוניאקו (נהר גדול) וזה בתורו מתחבר עם נהר אנזו היורד מרכס הרי אביטאהואה, והם מתחברים לנהר הנאפו היוצא מהר הגעש קוטופקסי בגובה 4,270 מטר. מצפון מצטרף אליו נהר קוקה (אנ'), שמקורותיו בערוצים של הר הגעש קאימבה (ספ') על קו המשווה, ובהמשך גם נהר אגואריקו (ספ') שתחילתו בצפון מזרח אקוודור בסמוך לגבול קולומביה, ובסופו משמש כגבול טבעי בין אקוודור לפרו עד שנשפך לנהר נאפו.
מפגש הנהרות קוקה ונאפו מתרחש ליד העיר 'פוארטו פרסיסקו דה אורלנה' (אנ') המכונה בספרדית 'אל קוקה' (ספ') ובסמוך זורם לנאפו גם הנחל פיימינו. מהמפגש עם נהר הקוקה ועד לשפך נהר הקורירי השטח מישורי יותר, לאחר ירידה מגובה של קרוב ל-6000 מטר, לגובה של כ-500 מטר בקטע דרך שאורכו כ-100 ק"מ[1]. וישנם שם חופים חוליים בהם ניתן לראות סירות קאנו רבות הנעים בין איים סבוכים בג'ונגל, שבעונה הגשומה הם מוצפים ומעניקים לנהר רוחב עצום.
בהמשך דרכו הוא חוצה את הפארק הלאומי יאסוני באקוודור, (בספרדית: Parque nacional Yasuni) (אנ') שהוקם ב-26 ביולי 1979' המשתרע על שטח של 10,227.36 קמ"ר. ומאז 1989 היא שמורה ביוספרית של אונסק"ו. ושם מצטרף אליויובל נוסף, נהר יאסוני, המגיע ממערב. משם יש קטע קצר שהנהר הוא הגבול הבינלאומי בין אקוודור, מצפון, ופרו, מדרום. מסלולו באקוודור מסתיים כאשר הוא מקבל את החשוב מכל יובליו האקוודוריים, נהר אגואריקו (ספ') (390 ק"מ), המתקרב אליו בגדה השמאלית מכיוון צפון-מערב. במפגש שני הנהרות, כבר בארצות פרו, נמצאת העיירה קאבו פנטוג'ה, בירת המאינאס, שבה שדה תעופה קטן.
הנהר בפרו
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאחר המעבר לפרו, הוא מקבל מים מיובל חשוב נוסף ממערב, נהר קורראי (ספ') שאורכו 800 ק"מ, המתחיל באקוודור סמוך לגבול הצפוני של פרו, וזורם בחלק המזרחי של אקוודור, עובר לפרו וממשיך שם 414 ק"מ[2] עד שנשפך לנאפו.
הנאפו התחתון, בשטח פרו עובר באזור מישור ומיוער שלגדותיו נראים מעט ביצות ולגונות, בו הוא מתרחב בהדרגה ומשתנה מרוחב של כ-1 ק"מ, לרוחב של כ-2 ק"מ עד השפך לאמזונס בדלתה רחבה של כ-3 ק"מ. בשל מקורותיו המשווניות, יש לו זרימה שופעת וסדירה שמאפשרת לשוט בו בכלי שיט מהאמזונס עד לשפך קורראי, מרחק של כ-348 ק"מ, ואולי קצת יותר; לאחר מכן, על ידי רק על ידי סירות הקאנו, ניתן להמשיך ולעלות עד סנטה רוסה, וכן ניתן להיכנס במעלה נהר הקוקה עד לאמצע מסלולו, שם הוא עובר בין שני הרים, בקניון עמוק, שלאורכו ישנם מפלים גבוהים ושוניות רבות. זהו הנחל שהתפרסם על ידי משלחתו של הכובש הספרדי גונזלו פיסארו.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]אמזוניה אגן ההיקוות של האמזונאס
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 3 מחקר אקדמי על אגן ההיקוות של האמזונס פרדריק כריסטופול
- ^ 1 2 בעמוד 19 יש מידע על אורך הנהרות בשטח פרו
- ^ האנציקלופדיה של אקוודור