שמורה ביוספרית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מספר השמורות הביוספריות לפי מדינות

שְׁמוּרָה בִּיוֹסְפֶרִית היא שמורת טבע בקרבת מגורי אדם, העונה על שורה של קריטריונים אקולוגיים ותכנוניים הנוגעים לביוספרה, כולל פיתוח בר קיימא ושמירה על ערכי טבע מגוונים, במטרה לאזן בין צורכי האדם העכשוויים, העתידיים וערכי שמירת הטבע.

השמורות הביוספריות מוקמות ומוכרות במסגרת "תוכנית האדם והביוספרה" (MAB) של אונסק"ו, ובהתאם לאמנת האומות המאוחדות בדבר מגוון ביולוגי.

מטרת הקמת השמורות הביוספריות היא ליצור שילוב חכם בין שימור מגוון ביולוגי לבין פיתוח כלכלי. על פי תקנון השמורות הביוספריות של אונסק"ו, שמורות ביוספריות "יעודדו ויציגו מערכת יחסים שקולה בין בני אדם לבין הביוספרה". סעיף 4 לתקנון קובע, כי על שמורה ביוספרית "לכלול פסיפס של מערכות אקולוגיות", ולמעשה לייצג שילובים מגוונים בין ערכי טבע יבשתיים, ימיים או חופיים.

נכון ליולי 2013, "הרשת העולמית של שמורות ביוספריות" של אונסק"ו כוללת 621 שמורות ביוספריות ב-117 מדינות ברחבי העולם.

מרכיבי השמורה הביוספרית[עריכת קוד מקור | עריכה]

על מנת שמרחב מסוים יקבל הכרה כשמורה ביוספרית, עליו לכלול אזור ליבה עם ערכי טבע המוגנים על פי חוק, אזור חוצץ שבו אסורות פעולות הפוגעות בטבע, ואזור מעבר, שבו מותרות פעולות כאלו בהתאם לחוקים ולתקנות המקומיות. באזור המעבר תהיה קיימות מקומית וייעשה שימוש בר-קיימא במשאבים טבעיים לטובת הקהילה המקומית. על מנת להבטיח זאת, מוקמים בכל שמורה מנגנונים של מחקר, פיקוח, חינוך האוכלוסייה והכשרת בעלי מקצוע.

שמורות ביוספריות בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בישראל קיימות שתי שמורות ביוספריות, בכרמל וברמות מנשה. שמורת הר כרמל הוכרה כשמורה ביוספרית על ידי אונסק"ו באפריל 1996. נכון ל-2009, מעמד השמורה נמצא בסכנה היות שההכרזה על השטח כשמורה הונחתה מלמעלה והאוכלוסייה המקומית לא שותפה בתכנון השמורה או בתהליך השימור הנוכחי.

פארק רמות מנשה הוכר כשמורה ביוספרית על ידי אונסק"ו ביוני 2011. לאחר קבלת התואר הרשמי נקרא הפארק בשם: "מרחב ביוספרי רמות מנשה".

במהלך שנת 2014 החל המשרד להגנת הסביבה לפעול להחייאת המרחב הביוספרי בכרמל, אחרי אסון השריפה הגדולה. המטרה היא ליצור מנגנון ניהולי חדש לטובת תושבי האזור, פיתוח תחושת גאווה ואחריות של תושבי המקום, ובעקבות כך שמירה של תושבי המקום על הכרמל שהוא נכס ייחודי במדינת ישראל.[1]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא שמורה ביוספרית בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]