נוצרים ברצועת עזה
פלסטינים נוצרים ברצועת עזה הם מיעוט קטן מהאוכלוסייה ברצועת עזה. הנצרות הגיעה לרצועת עזה במאה ה-5, יחסית מאוחר לשאר ארץ ישראל.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הנצרות הובאה לעזה על ידי פיליפוס המבשר, שהטביל בה אישיות מחצר המלוכה האתיופית[1], אך התקדמותה בעיר הייתה איטית, ועזה וסביבתה היו מאחרוני מעוזי הפגאניות בארץ ישראל[2]. הנוצרים בעזה נרדפו, ובשנת 285 הוצא להורג הבישוף סילבנוס. בשנת 293 התחדשו הרדיפות ואלו נמשכו עד מעבר הקיסר[דרושה הבהרה] לנצרות. בוועידת ניקיאה השתתף נציג מעזה, אבל הנוצרים בעיר היו מיעוט[3]. עזה עברה להחשב מרכז נוצרי בתחילת המאה ה-5 והקהילה הנוצרית הקימה בעיר בתי ספר נוצריים ואת בית הספר לרטוריקה בעזה (אנ'). בסביבת העיר התקיימו מספר קהילות של נזירים[4] ובעזה חיו דמויות נוצריות מפורסמות כמו פורפיריוס, ובהמשך פרוקופיוס מעזה ותלמידו כוריקיוס מעזה. במאה ה-5 היו קהילות אלו ממובילי האמונה במונופיזיטיזם בארץ ישראל. בימי יוסטיניוס הראשון, קיסר האימפריה הביזנטית, עברה הקהילה בעזה לתמוך בהחלטות ועידת כלקדון. במפת מידבא מופיעה עזה כעיר מבוצרת עם כנסייה גדולה[5].
עם כיבוש העיר על ידי המוסלמים בשנת 649 הוסבה הכנסייה בעיר למסגד ורוב האוכלוסייה התאסלמה[6]. הד למאורעות אלו נמצא בסיפור ההגיוגרפי של 60 קדושי עזה (אנ'). הנוצרים שדבקו באמונתם נדרשו לשלם את מס הד'ימי.
ויליבלד הקדוש הגיע לעזה בסביבות שנת 725 וסיפר שהתפלל בכנסיית מתיאס בעיר[6].
לורן ד'ארבייה מספר שבעזה היו בעת ביקורו שתי כנסיות: ארמנית ויוונית, הגדולה יותר[7].
במהלך המאה ה-19 הגיעו פעילי המיסיון לעזה. מסיונרים אנגלים הקימו בה בשנת 1882 את בית החולים הערבי אל-אהלי וכן גני ילדים ובתי ספר[8][9][10]. מיסיונרים גרמנים הקימו בה בית ספר לבנים ובית ספר לבנות[11]. בשנת 1883 ביקר בעיר יחיאל ברי"ל, בספרו כתב כי ראה את הקתולים בונים את "כנסיית המשפחה הקדושה" על חורבות בית כנסת יהודי עתיק[12][13].
בשנת 1883 התגוררו בעזה כ-80 משפחות נוצריות, מתוך כ-24,000 תושבים[12] בשנת 1897 התגוררו בעיר 460 נוצרים, מתוך אוכלוסייה של 17,675 תושבים[14]. בשנת 1906 היו בעיר כ-750 נוצרים, 700 יוונים ו-50 ארמנים, מתוך אוכלוסייה של כ-40,000[15]. בשנת 1913 דווח על 1,100 נוצרים בעיר עזה, 1,000 מהם יוונים אורתודוקסים, כ-100 קתולים ומספר אנגליקנים אירופאיים של המיסיון בעיר[16].
בשנת 1921 נמנו בעזה כ-600 נוצרים. למרות שיעורם הקטן, היו שני נציגים נוצרים במועצת העיר[17]. במפקד האוכלוסין בארץ ישראל בשנת 1922, נמנו בעזה 701 נוצרים, מתוך 17,480 תושבים, בחאן יונס 23, בדיר אל-בלח 1 ובהרביא 10[18]. בשנת 1927 נקבע שלנוצרים יהיה נציג אחד מתוך שבעה במועצת העיר עזה[19].
במפקד האוכלוסין בארץ ישראל בשנת 1931 נמנו בעיר עזה 689 נוצרים, מתוך 17,046, בפרברי העיר נמנו 36 נוצרים נוספים, בחאן יונס 41 (ועוד 6 בפרברים), בדיר אל-בלח 10 ובהרביא 6[20]. הנוצרים היו דומיננטיים במסחר, בפקידות ובפרדסנות באזור[21]. בשנות ה-30 היו מראשי הנוצרים בעזה שהצטרפו לפעילות נגד הציונות ובין השאר הציעו לחדש את קודקס יוסטיניאנוס נגד היהודים[22].
בשנת 1946 היו בעזה כ-1,000 נוצרים, מתוך כ-36,000 תושבי העיר[23].
בעת החדשה
[עריכת קוד מקור | עריכה]כיום יש בעזה שלוש כנסיות בלבד; כנסיית פורפיריוס הקדוש, כנסיית המשפחה הקדושה והכנסייה הבפטיסטית בעזה. בשנת 2007, לפני עליית חמאס לשלטון, התגוררו ברצועת עזה כ-3,500 נוצרים[24].
ביוני 2007 נערך פוגרום בכנסיית המשפחה הקדושה, במהלכו נשרפו והוצתו רהיטי הכנסייה וחפצי דת חוללו[25]. באוקטובר 2007 נרצח רמי עיאד, המנהל הבפטיסטי של "חנות הספרים למורה", חנות הספרים הנוצרית היחידה ברצועת עזה, בפיגוע בחנות הספרים שלו, לאחר שקיבל איומי מוות מקיצונים מוסלמים[26][27][28]. בפברואר 2008, חבורה של 14 חמושים פרצה למשרדי ימק"א בעזה ופוצצה את הספרייה במקום[29].
מאז עליית חמאס לשלטון ברצועה היגרו רבים מהתושבים הנוצרים, לאחר התנכלויות ותקריות אלימות. תועדו לפחות שני מקרים של רצח נוצרים וחמישה מקרים של חטיפת נוצרים על רקע דתי. נכון לשנת 2023 חיים בעזה כ-1000 נוצרים[30].
במהלך הלחימה ברצועת עזה במלחמת חרבות ברזל, נפגעו כנסיות ברצועה ונוצרים נהרגו. ב-19 באוקטובר 2023, צה"ל תקף את כנסיית פורפיריוס הקדוש והרג 18 אזרחים פלסטינים[31]. ביולי 2024 חוסל סגן שר העבודה הפלסטיני איהאב אל-חוסיין, שהסתתר בכנסיית המשפחה הקדושה, בתקיפה בה נהרגו שלושה פלסטינים נוספים. ביולי 2025 שלושה בני אדם נהרגו בתקיפת צה"ל בכנסיית המשפחה הקדושה[32].
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ברוך ידיד, הנוצרים בעזה - קהילה חלשה, נרדפת ומופלית על רקע דתי, באתר עכשיו 14, 1 בינואר 2023
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Will This Be the Last Christmas for Gaza’s Christian Communities? | The Nation, The Nation, 25 בדצמבר 2023
- ^ History of the City of Gaza: From the Earliest Times to the Present Day, 1907, pages 57, 59
- ^ History of the City of Gaza: From the Earliest Times to the Present Day, 1907, page 76
- ^ B. Bitton-Ashkelony, Aryeh Kofsky, Christian Gaza in Late Antiquity, Brill, 2004, page 1
- ^ Asher Ovadiah, The Mosaic Workshop of Gaza in Christian Antiquity, Ancient Synagogues, Volume 2, 1998, Pages: 367–372
- ^ 1 2 History of the City of Gaza: From the Earliest Times to the Present Day, 1907, page 60
- ^ History of the City of Gaza: From the Earliest Times to the Present Day, 1907, page 99
- ^ מכתב מעזה, הפועל הצעיר, 3 באוקטובר 1910
- ^ מכתב מעזה, הפועל הצעיר, 12 באפריל 1911
- ^ מכתב מעזה, הפועל הצעיר, 14 ביוני 1911
- ^ שלטון העליון של הלשון הגרמנית בארץ ישראל, הצבי, 12 במאי 1912
- ^ 1 2 יחיאל בריל, יסד המעלה, באתר היברובוקס
- ^ declared-Christian Church Hit In Gaza Built On R’ Yisrael Najara’s Shul, Where Shabtai Tzvi Was Later Declared Messiah, 19 ביולי 2025, באתר VINnews(אנ').
- ^ באה"ק, המליץ, 28 ביולי 1897
- ^ History of the City of Gaza: From the Earliest Times to the Present Day, 1907, page 108
- ^ שמואל רפאלי, שכננו, העולם, 27 בנובמבר 1913
- ^ המועצה הארץ ישראלית, דואר היום, 29 ביולי 1921
- ^ J.b barron, Palestine Report and General Abstract of the Census of 1922, 1922, page 9
- ^ הבחירות בעזה, הארץ, 18 במרץ 1927
- ^ Edward Miles, Census of Palestine 1931. Population of villages, towns and administrative areas, 1931, page 2
- ^ מכתב מהדרום, חזית העם, 28 ביוני 1932
- ^ ויכוח יהודי-נוצרי-מוסלמי מעל דפי עיתון מצרי, דואר היום, 19 בדצמבר 1933
- ^ מ. אברהם, עזה, משמר, 10 בספטמבר 1946
- ^ Pioneer Press, Fear of militants makes holiday subdued for 3,000 Gaza Christians, Twin Cities, 24 בדצמבר 2007
- ^ Gaza priest slams barbaric attack against Sisters of the Rosary 06/19/2007 באתר AsiaNews(אנ').
- ^ "Gaza Christians Observe Somber Christmas after Murder". 25 בדצמבר 2007. נבדק ב-21 בינואר 2016.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Rizq, Philip (15 באוקטובר 2007). "The murder of Rami Ayyad". Palestine Chronicle.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ קתרין אורמסטד, רצח בחנות הספרים, באתר הארץ, 4 בנובמבר 2007
- ^ סוכנות הידיעות הצרפתית, עוד התקפה על נוצרים בעזה: חמושים פוצצו ספרייה, באתר הארץ, 14 בפברואר 2008
- ^ ברוך ידיד, הנוצרים בעזה - קהילה חלשה, נרדפת ומופלית על רקע דתי, באתר עכשיו 14, 1 בינואר 2023
- ^ Israel/OPT: ‘Nowhere safe in Gaza’: Unlawful Israeli strikes illustrate callous disregard for Palestinian lives, Amnesty International, 20 בנובמבר 2023 (באנגלית)
- ^
ג'קי חורי, רואן סלימאן, ניר חסון, יניב קובוביץ ורויטרס, שלושה נהרגו בתקיפת צה"ל בכנסייה קתולית בעזה ששימשה מחסה לעקורים, באתר הארץ, 17 ביולי 2025
