לדלג לתוכן

מפקד האוכלוסין בארץ ישראל (1922)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מפקד אוכלוסין 1922 של ארץ ישראל

מפקד אוכלוסין 1922 של ארץ ישראל היה מפקד האוכלוסין הראשון של שלטונות המנדט הבריטי בארץ ישראל, ונערך ב-23 באוקטובר 1922.

לפני כן בתקופה העות'מאנית בארץ ישראל נערכו מפקדי אוכלוסין בשנים 1884, 1905, 1911, ו-1915, בעיקר במטרה להטיל מיסים, או לאתר גברים לשירות צבאי, ולכן הם לא היו פופולריים.

הוועד הפועל הערבי התנה את תמיכתו במפקד, בכך שיירשמו גם הפלסטינים שנמצאים מחוץ לארץ ישראל. ממשלת פלשתינה (א"י) קיבלה את התביעה, והוועד הפועל קרא לאוכלוסייה הערבית לקחת חלק במפקד, שיקבע את גודלו של הרוב הערבי ובכך ישרת את עניינו.[1]

במפקד 1922 הייתה האוכלוסייה המדווחת 757,182 נפש, כולל הצבא ואזרחים זרים. החלוקה לקבוצות דתיות הייתה, 590,390 מוסלמים סונים, 83,694 יהודים, 73,024 נוצרים, 7,028 דרוזים, 408 סיקים, 265 בהאים, 156 מוסלמים שיעים, ו-163 שומרונים. המפקד הבא שנערך על ידי שלטונות המנדט הבריטי היה מפקד 1931 של ארץ ישראל.

ב-1946 הגיש בן-גוריון ל"ועדת החקירה האנגלו-אמריקאית לענייני ארץ ישראל" מסמך של ישראל טריווש תחת הכותרת "אין רוב ערבי בארץ".[2] במסמך נטען שיש שגיאות שורשיות במפקדי האוכלוסין הבריטים מ-1922 ו-1931 – שלדבריו נועדו להרתיע את הציונות המדינית. לדוגמה, טופסי המפקד מולאו על ידי ראשי חמולות הרואים בניפוח נתונים דמוגרפים מכשיר לשדרוג מעמדם הפוליטי, הכלכלי והחברתי; טופסי ההתפקדות הערבית עברו בדיקה חפוזה, ומספרי המתפקדים הבדווים נופח בשיטתיות. כמו כן טען שהדיווח על פטירות במגזר הערבי היה מצומצם ביותר, ורבים מהמהגרים הערבים מהכפר אל העיר נספרו פעמיים, כולל תושבי חוץ לארץ ערבים שנכללו במפקד האוכלוסין.[3]

הדמוגרף רוברטו בקי חקר את שיטות האיסוף של מפקד האוכלוסין של 1922 ומצא בו מספר פגמים, יחסית מינוריים.[4] העיקריים שבהם הם:

  • תת-דיווח על מספר הנשים המוסלמיות (המספר תוקן במפקד האוכלוסין של 1931)
  • תת-דיווח על מספר הגברים בקבוצת הגיל 15 עד 25, שנעשה במכוון ונבע מהחשש שהם יגויסו לצבא
  • חוסר שיתוף פעולה מצד האוכלוסייה הבדואית. לאוכלוסייה זו בוצעה הערכה גסה של מספר התושבים

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ יהושע פורת, צמיחת התנועה הלאומית הערבית הפלסטינית 1918–1929, עמ' 122
  2. ^ ישראל טריווש, אין רוב ערבי בארץ: גילויים מפתיעים על הסילופים בספירת האוכלוסייה הערבית בארץ, ספריית חזון, הוצאת הלל, תל אביב, תש"ז
  3. ^ יורם אטינגר, הנתונים מוכיחים: אין שום 'פצצת זמן דמוגרפית' ערבית, באתר מידה, 8 במאי 2018
  4. ^ Roberto Bachi, The Population of Israel, 1974, pp. 379, 394
ערך זה הוא קצרמר בנושא היסטוריה ובנושא ישראל. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.