נורית שרת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

נורית שרת (נולדה ב-1963) היא צלמת ואמנית וידאו ישראלית.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נורית שרת נולדה ב-1963 ליעקב ורנה שרת, נכדתו של משה שרת ונינתו של יעקב שרתוק. בשנות ה-80 של המאה ה-20 התגוררה בציריך שבשווייץ, עבדה כתאורנית בתיאטרון והצטרפה לקבוצת צלמים אוטודידקטים. בעשור הראשון של המאה ה-21 למדה במשך שנה אחת קולנוע ב"קמרה אובסקורה" ושם גילתה את הווידאו ארט. עברה ל"מדרשה לאמנות" והתמקדה בלימודי צילום.[1]

עבודתה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעבודותיה בוחנת נורית שרת את מורכבות החיים בישראל, סוגיות פוליטיות וזהות.

זהות 2006[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-2006 הציגה נורית שרת בתערוכה "עם, ארץ, מדינה" באוצרותה של גלית אילת את עבודת הווידאו "זהות". העבודה מחולקת לארבעה פרקים בהם היא מעלה סוגיות על זהות לאומית, עדתית, אתנית ומגדרית, דרך הסיפור האישי שלה. נורית שרת מספרת את הסיפור שלה בליווי תעודת זהות, תעודת שחרור מצה"ל, דרכון שווייצרי ושטר כסף שעליו דמותו של סבה, משה שרת. על עבודה זו כותבת גלית אילת אוצרת התערוכה: "באמצעות סיפורה האישי מדברת שרת על מערכת המוסכמות בחברה הישראלית, המצויה זה שלושה עשורים בתהליך של הריסת מבנים מושגיים, חברתיים, תרבותיים ופוליטיים ובניית מבנים חליפיים. הבולטים במאבקים אלו הם המאבק הפמיניסטי, העדתי והפלסטיני. בתוך כל אחד מהם נבנה נרטיב של קבוצה – נרטיב הפונה פנימה והחוצה – קבוצה היוצרת את המיתוס שלה וכותבת את ההיסטוריה מנקודת מבטה".[2]

ירח בהר גריזים 2009[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעבודה "ירח בהר גריזים" הציגה האמנית סיכום של שמונה עשר חודשים בהם ליוותה נורית שרת את בני הקהילה השומרונית שחיים בחולון ובהר גריזים ליד שכם. עבודת הווידאו הוצגה על שלושה מסכים סמוכים שמשדרים את אותה תמונה ולפעמים כל אחד מהם הופך לערוץ תקשורת עצמאי. בעבודת הווידאו מתוארים החיים בקהילה חגים וימים רגילים. האמנית מתבוננת מהצד ומתארת את המרחב התרבותי של השומרונים בסקרנות ובלי לספק תשובה.[3] היא מכירה בעובדה שהידע שלה חלקי: ״730 איש, שש שמות משפחה, שלוש שפות ושתי שכונות״ היא מסבירה בווידאו את הידע שאיתו הגיעה לפרויקט. העבודה מעלה שאלות על הראיה והיכולת המוגבלת לפענח קודים תרבותיים.[4] נורית שרת לא מכנה את יצירתה תיעודית: "אני מתעדת אך אני לא עושה סרטים תיעודיים. זוהי יצירה שלי עליהם (השומרונים) היה לי חשוב להראות שהם קיימים ולהראות דברים מסוימים על העדה. התפקיד שלי אינו לתת רקע היסטורי או ללמד".[1]

H2 2010[עריכת קוד מקור | עריכה]

H2'' הוא סרט שנעשה בעיר חברון בשנת 2010; במשך שנה נסעה שרת ללמד בנות פלסטיניות במרכז שהקים מיכאל ז'ופרנר עם שותף מקומי. הסרט מתאר את החיים בחברון, המשפחות, הבתים, חתונה מקומית והחיילים, התיל והחומות. בסרט מספרת נורית שרת את סיפורה של חברון דרך עיניה. נורית שרת מספרת על העבודה: "הסרט משקף תמונת מצב. הוא לא סרט דוקומנטרי שבא לתאר מקום כמו זבוב על הקיר, אין פה מסר לאומה. זה תיעוד של החוויות שאני עוברת שם, שעובר את העיבוד האמנותי".[5]

השכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תערוכות נבחרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 2002 – תערוכה קבוצתית "האמיני יום יבוא" גלריה פלונית בתל אביב והגלריה באום אל פאחם
  • 2003 – תערוכת יחיד, מוזיאון הרצליה לאמנות מודרנית.
  • 2005 – תערוכה קבוצתית "הלכות שכנים ג" המרכז הישראלי לאמנות דיגיטלית, חולון.
  • 2006 – 3 VIDEOZONE, הביאנלה הבינלאומית השלישית לווידאו-ארט בישראל.
  • 2006 – הביאנלה לאמנות בסידני, אוסטרליה.
  • תערוכה קבוצתית "עם, ארץ, מדינה" המרכז הישראלי לאמנות דיגיטלית, חולון.
  • 2007 – תערוכה קבוצתית, "ההיסטוריה החלה משחקת בחיי", המרכז הישראלי לאמנות דיגיטלית, חולון.
  • 2007 – THE WORLD WON'T LISTEN,, Otok gallery דוברובניק, קרואטיה.
  • 2008 – תוכנית וידאו, FACE A L’ORACLE, ב – Cinémathèque française, פריז.
  • 2009 – תערוכה קבוצתית, "ראייה מחודשת", גלריה דולינגר, תל אביב
  • 2009 – תערוכה קבוצתית, "איסורי כלאיים", המרכז הישראלי לאמנות דיגיטלית, חולון
  • 2010 – תערוכה קבוצתית, The Exotic West” Casa de Cultura de Israel“, סאו פאולו.
  • 2010 – תערוכה קבוצתית, "מנהיגים", מוזיאון פתח תקווה לאמנות.
  • 2011 – 18th.Adana Golden Boll l Mediterranean Short Film Festival
  • 2011 – תערוכה קבוצתית, Videobrasil17, סאו פאולו.
  • 2012 – תערוכה קבוצתית, "Ambiguous Being", מוזיאון Houg-Gah, טייפה.
  • 2012 – תערוכה קבוצתית, "לאן", המרכז הישראלי לאמנות דיגיטלית, חולון.
  • 2013 – תערוכה קבוצתית, Videobrasil18, סאו פאולו.
  • 2014 – הביאנלה ה-31 של סאו פאולו.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 ערמון אזולאי, אלי, ביקור סטודיו: ההקלטות באדיבות סבא שרת, הארץ, ‏19 ביולי 2019
  2. ^ "עם, ארץ, מדינה" (קטלוג תערוכה), אוצרת: גלית אילת, חולון: המרכז הישראלי לאמנות דיגיטלית, 27 במאי 2006 – 5 באוגוסט 2006.
  3. ^ Markovich, Dalya, Moon on Mount Gerizim
  4. ^ גז, דור, שיח אמן עם נורית שרת, המרכז הישראלי לאמנות דיגיטלית חולון, ‏2009
  5. ^ ספיר-ויץ, כרמית, נורית שרת: "אין פה מסר לאומה", nrg, ‏29 באוגוסט 2010