יעקב שרת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אין תמונה חופשית

יעקב (קובי) שרת (נולד ב-1927) הוא עיתונאי, מתרגם, מוציא לאור ופזמונאי, בנו של משה שרת, ראש הממשלה השני של ישראל, מנהל "העמותה למורשת משה שרת" והמוציא לאור של כתבי אביו.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

יעקב שרת למד בבית הספר הכרם בירושלים. עם מוריו נמנו דוד בנבנישתי וישעיהו ליבוביץ'. ב-1944, במסגרת הכשרה של הפלמ"ח, שהה ביישוב בית הערבה. בגיל 17 התגייס לבריגדה היהודית, שאביו היה בין מקימיה. היה בין מייסדי קיבוץ חצרים שבנגב.

אחר כך למד היסטוריה רוסית בלונדון, וב- 1960 שימש כמזכיר ראשון בשגרירות ישראל בברית המועצות ממנה גורש ב-1961, באשמת ריגול.

בשנת 1989, תקופת האינתיפאדה הראשונה, הוציא לאור את ספרו "מדינת ישראל לבית אלטנוילנד איננה", ובו הוא מנבא את מותו של המפעל הציוני, משום שאם ה'כיבוש והדיכוי' לא ייפסקו, מרחץ הדמים במזרח התיכון לא יסתיים, דבר שיסכן לדעתו את המפעל הציוני.

מפעלו הגדול היה הוצאתם לאור של יומני משה שרת, שפורסמו ב-1978 ועוררו הדים רבים. כן הוציא לאור ספרים המבוססים על מכתביו של אביו.

בין פעילויותיו חיבור פזמונים להם כתבו לחנים טובי המלחינים בזמר העברי. בין הידועים שבהם נמנים "נגן לי ירדן", "אהבה פשוטה" ו"כנרת אחרת".

את שירו "נמה יפו" עיבד גיל אלדמע, למילים של יוסף מלוא וליצירה של יוני רכטר.[1].

שרת הוא מתרגם פורה ומגוון מאנגלית ומרוסית. בין היתר תרגם את ספרו של בני מוריס "קורבנות: תולדות הסכסוך הציוני - ערבי", את ספרו של דזמונד מוריס, "הקוף העירום", וכן ספרי ילדים קלאסיים כספרי ההרפתקאות של פרידריך וילהלם מדר והספר "מונפליט" של ג'ון מיד פוקנר.

ב-2012 יצא לאור ספרו "פניני קדם" בהוצאת ידיעות ספרים.

יעקב שרת נשוי לרנה שרת, מורה למחול, כוראוגרפית וחוקרת מחול.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אתר הספרייה הלאומית, ערך : אלדמע גיל, "נמה יפו", 3 קולות, ארכיון, סדרה בי