יעקב שרת

יעקב שרת
	יעקב שרת במדי הבריגדה היהודית, 1945
	יעקב שרת במדי הבריגדה היהודית, 1945
לידה	26 ביולי 1927; ירושלים, פלשתינה (א"י)
פטירה	19 במאי 2022 (בגיל 94); תל אביב-יפו, ישראל
מדינה	ישראל
תקופת הפעילות	1959–2022 (כ־63 שנים)
פרסים והוקרה	יקיר העיר תל אביב-יפו

ערך זה עוסק בעתונאי ופזמונאי. אם התכוונתם לסבו, ראו יעקב שרתוק.

יעקב (קובי) שרת (26 ביולי 1927 – 19 במאי 2022) היה עיתונאי, מתרגם, מוציא לאור ופזמונאי ישראלי. בנו בכורו של משה שרת, ראש הממשלה השני של ישראל, מנהל "העמותה למורשת משה שרת" והמוציא לאור של כתבי אביו.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

יעקב שרת למד בבית הספר התיכון בית הכרם בירושלים. עם מוריו נמנו דוד בנבנישתי וישעיהו ליבוביץ'. ב-1944, במסגרת הכשרה של הפלמ"ח, שהה ביישוב בית הערבה. בגיל 17 התגייס לבריגדה היהודית, שאביו היה בין מקימיה.

היה בין מייסדי קיבוץ חצרים שבנגב.

אחר כך למד היסטוריה רוסית בלונדון, וב־1960 שימש כמזכיר ראשון בשגרירות ישראל בברית המועצות וגורש ממנה ב-1961, באשמת ריגול.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1989, תקופת האינתיפאדה הראשונה, הוציא לאור את ספרו "מדינת ישראל לבית אלטנוילנד איננה", ובו הוא ניבא את מותו של המפעל הציוני, משום שאם ה'כיבוש והדיכוי' לא ייפסקו, מרחץ הדמים במזרח התיכון לא יסתיים, דבר שחשב שיסכן את המפעל הציוני.

מפעלו הגדול היה הוצאתם לאור של יומני משה שרת, שפורסמו ב-1978 ועוררו הדים רבים^[1]. כן הוציא לאור ספרים המבוססים על מכתביו של אביו.

ב-2012 יצא לאור ספרו "פניני קדם" בהוצאת ידיעות ספרים, אסופת פתגמים וניבים עבריים קדומים^[2].

שיריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בין פעילויותיו חיבור פזמונים להם כתבו לחנים טובי המלחינים בזמר העברי. בין הידועים שבהם נמנים "נגן לי ירדן", "אהבה פשוטה" ו"כנרת אחרת".

את שירו "נמה יפו" עיבד גיל אלדמע, למילים של יוסף מילוא וליצירה של יוני רכטר^[3].

שרת היה מתרגם פורה ומגוון מאנגלית ומרוסית. בין היתר תרגם את ספרו של בני מוריס "קורבנות: תולדות הסכסוך הציוני - ערבי"^[4], את ספרו של דזמונד מוריס, "הקוף העירום", וכן ספרי ילדים קלאסיים כספרי ההרפתקאות של פרידריך וילהלם מדר והספר "מונפליט" של ג'ון מיד פוקנר.

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2019 הוענק לו תואר יקיר העיר תל אביב-יפו^[5].

העמותה למורשת משה שרת[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1993 הקים יעקב שרת את "העמותה למורשת משה שרת" ועמד בראשה עד 2022. איתו עבדה אשתו רנה שרת, גיסתו תמי גדרון (בת רבקה ודב הוז) ובנו יורם שרת כאחראי על אתר העמותה. בהמשך הצטרף גם אחיו הצעיר חיים שרת.

מטרת הקמת העמותה הייתה לרכז, לקטלג ולהוציא לאור את כתבי משה שרת בצורה מסודרת ומוערת^[6]. העמותה הוציאה לאור כ-20 ספרים, כולל הסדרה "דבר דבור", הכוללת 5 כרכים 1948-1952 שמרכזים את נאומי שרת ומשנתו באותה התקופה של קום המדינה. באתר האינטרנט של העמותה אפשר לעיין חינם ב-30 מספריו, כולל אלה שיצאו לאור בחייו ולפני הקמת העמותה, ובכללם שמונת כרכי "היומן האישי" שהוציא יעקב שרת בשנת 1978^[7]. בשנים האחרונות, יצא לאור "היומן האישי" בשפה האנגלית.

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

יעקב שרת נפטר בתל אביב ב-19 במאי 2022 ל"ג בעומר בגיל 94. הותיר אחריו אישה, רנה שרת, מורה למחול, כוריאוגרפית וחוקרת מחול, שלושה ילדים, יורם שרת אורית שרת פורטר ונורית שרת, חמש נכדות ושמונה נינים. תרם גופו למדע^[8].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדיה וקבצים בנושא יעקב שרת בוויקישיתוף

דף הפייסבוק למורשת משה שרת

יעקב שרת, באתר שירונט
יעקב שרת, באתר MusicBrainz (באנגלית)
יעקב שרת, דף שער בספרייה הלאומית
העמותה למורשת משה שרת
רשימת הפרסומים של יעקב שרת, בקטלוג הספרייה הלאומית
יעקב שרת, אבות אכלו בוסר ושיני נכדים תקהינה?, באתר הארץ, 31 במאי 2018
עופר אדרת, יעקב שרת, בנו של רה"מ השני של ישראל: "אני משתף פעולה עם מדינה פושעת", באתר הארץ, 16 בספטמבר 2021
אלי אלון -, מת העיתונאי והמתרגם יעקב שרת , באתר News1 מחלקה ראשונה‏, 22 במאי 2022
עופר אדרת, בגיל 95, חרד לעתיד המדינה, מת בנו של שר החוץ הראשון, באתר הארץ, 26 במאי 2022

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

^ תום שגב, תוכניות הזוועה של שר הביטחון לבון: טרור בסוריה ובעזה "כדי שיהיה שמח", באתר הארץ, 23 באוגוסט 2007
^ ורד לי, וגם עמוד ענן, באתר הארץ, 4 בדצמבר 2012
^ אתר הספרייה הלאומית, ערך: אלדמע גיל, "נמה יפו", 3 קולות, ארכיון, סדרה בי
^ למה לרדת על המתרגם, באתר הארץ
^ יעקב שרת - יקיר העיר תל אביב news1, אלי אלון, 21 במאי 2019
^ רועי צ'יקי ארד, בגין ובן צבי בפנים, גולדה ושרת בחוץ; מנהיגים מסוימים מונצחים, השאר לא, באתר הארץ, 6 באוקטובר 2013
עופר אדרת, בניו של משה שרת מסתכלים בקנאה על גנדי, באתר הארץ, 22 באפריל 2016
^ עופר אדרת, גם משה שרת שבר שתיקה - וצונזר, באתר הארץ, 22 בינואר 2016
^ https://www.facebook.com/msharett/

[1] תום שגב, תוכניות הזוועה של שר הביטחון לבון: טרור בסוריה ובעזה "כדי שיהיה שמח", באתר הארץ, 23 באוגוסט 2007

[2] ורד לי, וגם עמוד ענן, באתר הארץ, 4 בדצמבר 2012

[3] אתר הספרייה הלאומית, ערך: אלדמע גיל, "נמה יפו", 3 קולות, ארכיון, סדרה בי

[4] למה לרדת על המתרגם, באתר הארץ

[5] יעקב שרת - יקיר העיר תל אביב news1, אלי אלון, 21 במאי 2019

[6] רועי צ'יקי ארד, בגין ובן צבי בפנים, גולדה ושרת בחוץ; מנהיגים מסוימים מונצחים, השאר לא, באתר הארץ, 6 באוקטובר 2013
עופר אדרת, בניו של משה שרת מסתכלים בקנאה על גנדי, באתר הארץ, 22 באפריל 2016

[7] עופר אדרת, גם משה שרת שבר שתיקה - וצונזר, באתר הארץ, 22 בינואר 2016

[8] ttps://www.facebook.com/msharett/

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

משה שרת
משפחתו	יעקב שרתוק (אב) • פניה שרתוק (אם) • צפורה (רעיה) • יעקב (בן) • יעל (בת) • חיים (בן) • יהודה (אח) • דב הוז (גיס) • אליהו גולומב (גיס)
הנצחתו	נווה שרת • רמת שרת • ארכיון מפלגת העבודה • אתר הזיכרון למשה שרת • קריית שרת • העמותה למורשת משה שרת
ראש ממשלת ישראל השני
ממשלות	ממשלת ישראל החמישית (1954-1955) • ממשלת ישראל השישית (1955)
אירועים בכהונתו	העסק הביש • מסעו לאסיה (1956) • אסון מעגן (1954) • ביקור או נו בישראל (1955) • מבצע אלקיים (1955)
שונות	נאום הדגל • בית כהן-שרת