לדלג לתוכן

נורת'רופ A-17

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
נורת'רופ A-17 / נומאד
Northrop A-17 / Nomad
נורת'רופ A-17
נורת'רופ A-17
נורת'רופ A-17
מאפיינים כלליים
סוג מפציץ סיוע לכוחות קרקע
ארץ ייצור ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
יצרן נורת'רופ
טיסת בכורה 1934
תקופת שירות 19361944 (כ־8 שנים)
צוות 2, טייס ותותחן
יחידות שיוצרו 446
משתמש ראשי ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
משתמשים משניים ארגנטינהארגנטינה ארגנטינה
קנדהקנדה קנדה
עיראקעיראק עיראק
הולנדהולנד הולנד
נורווגיהנורווגיה נורווגיה
פרופרו פרו
דרום אפריקהדרום אפריקה דרום אפריקה
שוודיהשוודיה שוודיה
ממדים 
אורך 9.67 מ'
גובה 3.62 מ'
מוטת כנפיים 14.54 מ'
שטח כנפיים 33.7 מ"ר
משקל ריק 2,211 ק"ג
משקל טעון 3,328 ק"ג
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
ביצועים 
מהירות שיוט 274 קמ"ש
מהירות מרבית 332 קמ"ש
קצב נסיקה 6.9 מ'/שנייה
טווח טיסה מרבי 1,046 ק"מ
סייג רום 5,915 מ'
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
חימוש 
תותחים 4 מקלעי 7.62 M1919 בראונינג מקובעים מלפנים
מקלע 7.2 מכוון לאחור
פצצות 544 ק"ג פצצות
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
הנעה 
1 X מנוע פראט אנד וויטני R-1535-11 ‏750 כ"ס
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

נורת'רופ A-17 (מכונה גם "נומאד" - Nomad, באנגלית: "נווד") היה מפציץ דו מושבי, חד מנועי, חד כנפי, שנבנה ב-1935 על ידי חברת נורת'רופ עבור חיל האוויר של ארצות הברית.

תכנון וייצור

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ה-A-17 היה פיתוח של מטוס המטען "נורת'רופ גמא" שפותח בתחילת שנות ה-30 על ידי חברת נורת'רופ. אב טיפוס סופק לצבא ארצות הברית למבדקים ב-6 באוקטובר 1934, ולאחר מספר שינויים החלה אספקה סדירה לחיל האוויר של ארצות הברית. ב-1935 הוזמנה אספקת 11 יחידות. המטוס יועד לשמש כמפציץ, והיה בעל אחסנה פנימית של פצצות, וכן נשא פצצות במתלים חיצוניים.

לאחר שיפורים נוספים, הזמין חיל האוויר של ארצות הברית 129 יחידות נוספות. בתקופה זו נרכשה נורת'רופ על ידי חברת דאגלס איירקראפט קומפני, ולכן כונו הדגמים המאוחרים יותר, שיוצאו למדינות שונות, גם "דאגלס 8".

השימוש על ידי ארצות הברית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

המטוס נכנס לשירות פעיל בפברואר 1936 והוכיח עצמו כאמין ופופולרי. עם זאת, ב-1938 החליט חיל האוויר כי מטוסי התקיפה שלו צריכים להיות דו מנועיים, החלטה שגרמה לסיום השירות המבצעי של מטוס ה-A-17 החד-מנועי. לאחר מכן שימש המטוס כמטוס סיור בהגנה החופית של ארצות הברית, ולא לחם במלחמת העולם השנייה. חיל האוויר של ארצות הברית הוציא מטוסים אלו משירות בשנת 1944.

השימוש במדינות מחוץ לארצות הברית

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • צרפת ביצעה הזמנה גדולה של מטוסים אלו, אך נכבשה על ידי הנאצים בטרם סופקה ההזמנה. מטוסים אלו נמסרו לבריטניה וכונו "נומאד". הבריטים העריכו כי המטוס מיושן והעבירו אותו לדרום אפריקה לשמש כמטוס אימון. מטוסים אחרים מהזמנה זו סופקו לקנדה.
  • עיראק הזמינה 15 מטוסים שהושמדו במהלך המלחמה האנגלו-עיראקית בשנת 1941.
  • הולנד הזמינה 18 מטוסים שהושמדו במהלך התקיפה הנאצית בשנת 1940.
  • נורווגיה הזמינה 36 מטוסים, אך בטרם סופקו המטוסים נכבשה נורווגיה על ידי הנאצים. מכיוון שכך הם נמסרו ליחידת טייסים נורווגיים בקנדה. הממשלה הנורווגית ניסתה למכור חלק ממטוסים אלו לפרו, אך צבא ארצות הברית הטיל אמברגו על הרכישה, ולבסוף החרים את המטוסים. ב-1943 נמכרו 18 מהמטוסים לפרו.
  • פרו רכשה בעצמה 10 מטוסים ישירות מארצות הברית, והשתמשה בהם במלחמתה עם אקוודור ב-1941. מטוסים אלו, וכן המטוסים שרכשה פרו מנורווגיה, נותרו בשירות עד שנת 1958.
  • שוודיה רכשה זיכיון לייצור עצמי, ובין 1938 ל-1941 ייצרה 94 מטוסים, ששימשו את חיל האוויר השוודי עד 1944, ושימשו בעיקר כמפציץ צלילה.