נחום טייט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

נחום טייטאנגלית: Nahum Tate;‏ 1652 - 30 ביולי 1715) היה משורר, מחזאי ולבריתן אנגלי.

טייט נולד במחוז סאפוק ויצא ללמוד בדבלין, אירלנד. בשנת 1678 הופק המחזה הראשון שלו, "ברוטוס מאלבה" בלונדון וטייט קבע את מושבו בעיר זו. במהלך שנות ה-80' של המאה ה-17 כתב עוד שבעה מחזות, בעיקר עיבודים של יצירות קיימות.

הלברית של דידו ואניאס, האופרה היחידה המושרת כולה של הנרי פרסל, עוצבה על פי "ברוטוס מאלבה". האופרה, שהוצגה כנראה ב-1689 בפנימייה לבנות אצולה בצ'לסי בניהולו של ג'ושיאס פריסט, נועדה על פי סימנים שונים להצגה בחצר המלך. העלילה הדחוסה מדי התאימה, על אף מגרעותיה, למלודיות ולרצ'יטאטיבים עתירי ההבעה של פרסל. עיצוב דמותו של אניאס לוקה אמנם בחסר, אבל דווקא חיסרון זה מבליט ביתר שאת את דמותה הטרגית של דידו.

הפרולוג המושר, שהקדים את האופרה עצמה בהפקת הפנימייה ואבד לאחר זמן, היה כנראה בעל משמעות פוליטית מרומזת וסביר להניח, שכך גם האופרה עצמה, בשל נטייתו הפוליטית הברורה של טייט והשימוש המתבקש בעלילות אניאס בקרתגו לרמיזות על המתרחש בחצר המלוכה. עם זאת, בפרק הזמן המשוער של כתיבת האופרה, בין 1684 ל-1689, היה רצוף אירועים רבים כל כך בבית המלוכה האנגלי - מות צ'ארלס השני, הדחת ג'יימס השני והכתרת ויליאם ומרי - שקשה לעמוד על כוונתו המדויקת של טייט. צ'ארלס גילדון (Charles Gildon) השתמש הן באופרה והן בפרולוג בעיבוד שלו למידה כנגד מידה של שייקספיר, שהוצג בשנת 1700.

טייט מונה למשורר החצר ב-8 בדצמבר 1692 ומכאן ואילך היו ידיו מלאות בכתיבת טקסטים מתאימים לימי חג ואירועים שונים. כמה מכתביו, בהם מזמור חג המולד "ועיני הרועים רואות", עודם כלולים בספרי מזמורים בני ימינו.

מקור[עריכת קוד מקור | עריכה]