נחיתת חירום של מטוס אירופלוט בנהר נייבה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נחיתת חירום של מטוס אירופלוט בנהר נייבה
Aeroflot Tupolev Tu-124 at Arlanda, April 1966.jpg
מטוס Tu-124 דומה לזה שנחת על פני הנהר
תאריך 21 באוגוסט 1963
מיקום נהר נייבה ליד לנינגרד
גורם הרעבת דלק כתוצאה מטעות טייס ומבעיות בתחזוקה
קואורדינטות 59°55′11″N 30°24′13″E / 59.91972222°N 30.40361111°E / 59.91972222; 30.40361111
הרוגים אין
ניצולים 52 (כולם)
המעורבים באסון
כלי טיס
כלי טיס טופולב Tu-124
מספר זנב СССР-45021
מוצא נמל התעופה של טאלין, היום באסטוניה
יעד נמל התעופה הבינלאומי ונוקובו, מוסקבה
מפעיל אירופלוט
נוסעים 45
אנשי צוות 7
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ב-21 באוגוסט 1963 ביצע מטוס טופולב Tu-124 של חברת התעופה הסובייטית אירופלוט נחיתת התרסקות בנהר נייבה ליד לנינגרד.

המטוס המריא השעה 08:55 משדה התעופה בטאליןאסטונית: Lennart Meri Tallinna lennujaa) ‏ (TLL) ועליו 45 נוסעים ו-7 אנשי צוות.[1]

המטוס, בעל מספר זיהוי SSSR-45021 נבנה בשנת 1962[1] ואמור היה לטוס לנמל התעופה הבינלאומי ונוקובו שליד מוסקבה (VKO) תחת פיקודו של קפטן ויקטור מוסטובוי, בן 27. לאחר ההמראה, נראה כי קיפול כן הנסע לגוף המטוס נכשל.[1] בקרת הטיסה הפנתה את המטוס לנמל התעופה הבינלאומי פולקובו בלנינגראד (LED) בגלל ערפל בגובה נמוך בטאלין.

בשעה 10:00 המטוס החל לחוג סביב לנינגראד בגובה 1650 רגל, במטרה לבזבז דלק, על מנת להפחית את משקל המטוס ולהנמיך את הסיכוי לפריצת שריפה במקרה של נחיתת חירום. צוותי הקרקע בשדה התעופה פולקובו הכינו מסלול עפר לצורך נחיתת חירום. כל סבב של המטוס סביב שדה התעופה ארך כ-15 דקות. בזמן זה, צוות המטוס ניסה לקבע את כן הנסע במצב נעול, על ידי דחיפתו בעזרת מקל שנלקח מארון המעילים.

הסיבוב השמיני והאחרון סביב שדה התעופה החל בשעה 12:10, ואז, 13 מייל משדה התעופה, מנוע מספר 1 כבה עקב מחסור בדלק.[2] המנוע השני כבה זמן קצר לאחר מכן, כאשר המטוס מעל העיר, נע מזרחה מעל קתדרלת איסק הקדוש ובניין האדמירליות. כאשר כבו שני המנועים, צוות המטוס הבין שהדרך היחידה לשרוד תהיה להנחית את המטוס על פני הנהר נייבה, נהר שרוחבו 300 מטר.

עדי ראייה ראו את המטוס מנמיך במעלה הזרם. המטוס דאה כ-30 מטר מעל מבנה הפלדה הגבוה של גשר בולשאוחטינסקי (רוסית: Большеохтинский мост), ואז עבר ממש מעל גשר אלכסנדר נייבסקי (ברוסית: Мост Алекса́ндра Не́вского), שהיה אז בבנייה, מחמיץ אותו במעט. הטייס הצליח להנחית את המטוס על פני הנהר,[1] קרוב לגוררת מונעת בקיטור, אשר נבנתה בשנת 1898.[3]

המטוס החל להתמלא במים.[3] רב החובל של הגוררת שבר את השמשה הקדמית של המטוס, קשר כבל להגה של תא הטייס, והחל לגרור את המטוס לשפת הנהר. בזמן הגרירה, כל הנוסעים נשארו בתא הנוסעים. הנוסעים וצוות הטיסה התפנו מאוחר יותר דרך צוהר גישה בגג המטוס.[3]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "Soviet Transports" series, also Ditch or crash-land? B.W. Townshend, 1965 (pp 47–49)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 3 4 Soviet Transports Team. "Soviet Transports Database". Scramble (magazine). בדיקה אחרונה ב-19 בינואר 2009. C/n 2350701 ... rgd 11oct62 
  2. ^ "Воздушные гонки в Питере... 1:1 [RC Форум]" (ברוסית). forum.rcdesign.ru. אורכב מ-המקור ב-2007-09-27. ... circle the city at 1650 feet. ... aircraft was towed ashore. 
  3. ^ 1 2 3 "Pilot saves lives by landing on a river… in 1963". Russia Today TV. 16 בינואר 2009. בדיקה אחרונה ב-29 במרץ 2011.