אסטונית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אֶסטוֹנית
eesti keel
Reklaamsilt näitab suunda Kaali trahtrisse.jpg
מדינות אסטוניה
אזורים צפון אירופה, חלק מן הגוש המזרחי לשעבר
דוברים 1.1 מיליון
שפת אם 1 מיליון
כתב אלפבית לטיני
משפחה

אוּראלית

פינו-אוּגרית
פינו-פּרמית
פינו-ווֹלגית
פינו-לאפּית
בַלטוֹ-פינית
אסטונית
לאום אסטוניהאסטוניה  אסטוניה
ארגון האיחוד האירופי
מוסד מכון השפה האסטונית
ראו גם שפהרשימת שפות

אסטונית (eesti keel ‏- IPA: ) היא שפתה הרשמית של אסטוניה והיא מדוברת בפי כ-1.1 מיליון איש.

השפות הקרובות ביותר לאסטונית הן פינית, קַרֶלִית (מדוברת ברפובליקת קַרֶלִיָה שברוסיה), שלוש השפות הנפוצות פחות (ווֹדית, איז'וֹרית ווֶפּסית), המדוברות במחוז סנקט פטרבורג (רוסיה), והשפה הליבונית (מדוברת בצפון-מערב לטביה). שבע השפות הללו מהוות את הענף הבַלטוֹ-פיני בקבוצת השפות הפינו-אוגריות (המשתייכת למשפחת השפות האוּרַאלִיוֹת). ענף זה, ביחד עם שפת סאמי (או לאפּית, המדוברת במחוז לאפלנד, החולש על צפון-פינלנד וצפון-מזרח שוודיה), מהווה את קבוצת השפות הפינו-לאפּית. קרובה רחוקה של אסטונית היא ההונגרית. שפה זו, ביחד עם השפות הפינו-לאפיות ושפות נוספות (38 בסך הכל, רובן ככולן מדוברות ברוסיה) מהוות את משפחת השפות האוּרַאלִיוֹת.

האסטונית היא שפה עשירה באוצר מילים, ביחסות דקדוקיות ובצורות פועל שונות. במילים האסטוניות נופל הטעם תמיד על ההברה הראשונה במילה; כך גם ברוב המילים הלועזיות ששאלה האסטונית, אך לא בכולן.

אין באסטונית מין דקדוקי - לא בשם העצם, לא בכינוי הגוף ולא בנטיית הפועל. אין באסטונית יידוע: POISS - "נער (אחד)" וכן "הנער".

האסטונית אינה פונטית לגמרי, אבל בדרך-כלל יש התאמה בין האופן שבו נכתבות המלים לבין הגייתן. החריגים העיקריים מכלל זה הם:

  • H בראש מילה אינה נהגית.
  • עיצור בין שתי תנועות נהגה כעיצור וחצי, בעוד ששני עיצורים נהגים כשני עיצורים וחצי.
  • B ,G ו-D נהגות כבלתי-קוליות, ולכן נשמעות לדוברי העברית כמעט כמו P, K ו-T.
  • במקרים מסוימים ישנו חינכוך של חלק מהעיצורים.
  • באסטונית קיימות שלוש דרגות של אורך התנועות.
פונמות באסטונית
סדקי וילוני חכי בתר־
מכתשי
מכתשי שפתי
שִנִּי)
אפי nʲ m
סותם k tʲ p
חוכך h ʃ sʲ v f
מקורב
(צדי)
j
lʲ
רוטט r

* פונמות זרות
* תוספת פונמה לסטנדרט

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]