טאלין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
טאלין
Tallinn
Tallinn greater coatofarms.png
סמל העיר
Flag of Tallinn.svg
דגל העיר
FL-Tallinn.jpgמראה העיר העתיקה
מדינה / טריטוריה Flag of Estonia.svg אסטוניה
מחוז הריו (Harju Maakond)
ראש העיר אדגר סאוויסאר (Edgar Savisaar)
שטח 159.20 קמ"ר
גובה 44 מטרים
תאריך ייסוד 1154
אוכלוסייה
 ‑ בעיר
 ‑ במטרופולין
 ‑ צפיפות

404,005‏  (נכון ל-2009)
505,000‏  (נכון ל-2006)
2,537.72 נפש לקמ"ר (נכון ל-2009)
קואורדינטות 59°25′00″N 24°45′00″E
אזור זמן UTC +2
http://www.tallinn.ee/eng
לוגו טאלין החדש
המרכז ההיסטורי של טאלין
Flag of UNESCO.svg אתר מורשת עולמית
Tallinn Old City.jpg
טאלין - רחוב בעיר העתיקה
מדינה Flag of Estonia.svg אסטוניה
האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותי בשנת 1997, לפי קריטריונים 2, 4

טאלין (אסטונית Tallinn) היא בירת אסטוניה, העיר הגדולה במדינה ועיר הנמל העיקרית שלה. העיר שוכנת לחוף הים הבלטי, כ-80 ק"מ דרומית להלסינקי. טאלין הינה נפה עירונית ומשמשת גם כבירת מחוז האריו.

מקור השם[עריכת קוד מקור | עריכה]

במקורות הרוסים העתיקים העיר טאלין הוזכרה תחת השם קוליוואן (Колывань), במסמך ההיסטורי "הכרוניקה הליבונית של היינריך" (Heinrici Cronicon Lyvoniae), שנכתב בלטינית על ידי היינריך הליבוני במחצית הראשונה של המאה ה-13, העיר רשומה תחת השם הסקנדינבי לינדַ‏ניסֶ‏ה (Lindanise). בימי הביניים הגרמנים והסקנדינבים התחילו לקרוא לעיר בשם רֶ‏ווַ‏ל (Reval, ), שמקורו במילה "רוולה", ששימשה כשם האסטוני העתיק של מחוז הריו. השם רוול (ברוסית: Ревель) היה שמה הרשמי של העיר עד שנת 1917. מקור השם "טאלין" שנוי במחלוקת. יש החושבים שמשמעו "טַ‏אַ‏ני לין" שפירושו באסטונית "העיר הדנית". לפי גרסה אחרת, הפירוש הוא "טלווה לין" (Talve linn), שמשמעו "העיר החורפית", אך יש טוענים שמקור השם הוא "טאלו לין" (Talu linn), שפירושו באסטונית "עיר חקלאית". שמה האסטוני של העיר "טאלין" הוזכר לראשונה במקורות הכתובים בשנת 1536 והפך לשמה הרשמי של בירת אסטוניה בשנת 1918.

גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אגם אולמיסטה הינו האגם הגדול ביותר בשטח העיר טאלין, והוא מהווה את מקור מי השתייה הראשי של העיר.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סלע זיכרון להכרזת עצמאות אסטוניה בטאלין
עמוד הניצחון במלחמת העצמאות של אסטוניה (1918 - 1920) בטאלין

טאלין נוסדה ככפר אסטוני בשם "לינדניס". העיר מופיעה על המפה של הקרטוגרף הערבי מוחמד אל-אדריסי בשנת 1154 תחת השם "קאלווני" (Kaleweny), שמקורו במילה "קוליוואן" (ברוסית: Колывань), שהייתה שמה הרוסי של טאלין. העיר שימשה כנקודת חיבור בין רוסיה לסקנדינביה. בשנת 1219 נכבשה העיר על ידי הדנים, אך עוד קודם לכן היו העיר וסביבותיה למטרה למסעי הצלב הצפוניים ותושבי האזור אולצו להתנצר. הדנים מכרו את טאלין וסביבותיה למסדר הטבטוני בשנת 1345. בשנת 1500 הוגבה צריח כנסיית אולף הקדוש שבעיר, והגיע לגובה 159 מטרים. משנת 1549 הייתה הכנסייה הבניין הגבוה בעולם, עד שבשנת 1625 נפגע הצריח ונשרף מפגיעת ברק. בשנת 1561 נכבשה העיר על ידי השבדים, ובשנת 1721 נכבשה על ידי רוסיה. הצאר פטר הגדול נתן לעיר זכויות עירוניות מצומצמות.

ב-24 בפברואר 1918 הכריז הפרלמנט האסטוני על עצמאות אסטוניה ועל טאלין כעיר בירתה. בנוסף הוקמה ממשלה זמנית. הקיסרות הגרמנית לא הכירה בעצמאותה של אסטוניה וחששה מפגיעה באינטרסים של הגרמנים-הבלטים במדינה. על כן נכבשה טאלין ביום למחרת על ידי הצבא הקיסרי הגרמני. הצבא הגרמני יצא מטאלין בעקבות כניעת גרמניה למעצמות ההסכמה באמצע נובמבר 1918. בעקבות עזיבת הצבא הגרמני ואי ההכרה הסובייטית בעצמאותה של אסטוניה, פתח הצבא האדום בסוף נובמבר במתקפה והתקדם לכיוון טאלין. במתקפתו הגיע הצבא האדום עד כ-34 קילומטרים מזרחית לעיר בסוף דצמבר אותה שנה. במהלך דצמבר הגיעו לטאלין מתנדבים פינים ללחימה בסובייטים. בעקבות התקפת הנגד האסטונית בתחילת ינואר 1919 התרחק קו החזית מזרחה. בתחילת ינואר 1920 נכנסה הפסקת אש לתוקף וחוזה השלום עם רוסיה הסובייטית נחתם ב-2 בפברואר אותה שנה. ב-2009 הוקם בטאלין עמוד הניצחון לזכר מלחמה זו ובראשו צלב החופש שחולק למצטיינים בה. לאחר השתלטות הסובייטים ב-1940 הייתה לבירת הרפובליקה הסובייטית של אסטוניה, שסופחה במהרה לברית המועצות. ב-1941 נכבשה על ידי הנאצים, וב-1944 נתפסה שוב על ידי הסובייטים.

בינואר 1991 היו התנגשויות דמים בוילנה וריגה בין כוחות סובייטיים ומקומיים. בעקבות זאת הוחלט להקיף את גבעת טומפאה עליה נמצא בית הפרלמנט האסטוני בסלעים גדולים ומכשולי בטון.

בעקבות כישלון הפוטש של אוגוסט במוסקבה שנכשל, התכנס הפרלמנט האסטוני וב-20 באוגוסט 1991 הכריז על עצמאות אסטוניה. המהלך עבר ללא שפיכות דמים ותוך זמן קצר הוכרה עצמאות אסטוניה על ידי רוסיה והצבא הסובייטי עזב אותה. הסלעים והמכשולים פורקו ונשאר רק סלע אחד עם תאריך הכרזת העצמאות.

השכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בטאלין נמצאת אוניברסיטת טאלין לטכנולוגיה ומוסדות אקדמיים רבים:

  • אוניברסיטת טאלין (לשעבר המכון הפדגוגי)
  • האקדמיה האסטונית למוזיקה ותיאטרון
  • האקדמיה האסטונית לאומנות
  • האקדמיה האסטונית להגנה על ביטחון המדינה
  • אוניברסיטת "אודנטיס" ("Audentes")
  • בית הספר הגבוה לעסקים (Estonian Business School)
  • האקדמיה לימאות
  • בית הספר הגבוה "מאינור" ("Mainor")
  • בית הספר הגבוה לטכנולוגיה
  • אקדמיית "נורד" ("Nord")
  • המכללה לטכנולוגיות המידע

אוכלוסין[עריכת קוד מקור | עריכה]

נכון לתאריך 01.01.2009 היו רשומים בעיר 404,005 תושבים.

מספר תושבים בעבר:

1816: 12,000
1834: 15,300
1851: 24,000
1881: 45,900
1897: 58,800
1925: 119,800
1959: 283,071
1989: 500,000+
1996: 427,500
2000: 400,378
2005: 396,010
2009: 404,005


להלן גרף התפתחות האוכלוסייה ביישוב:

לפי הרשות לסטטיסטיקה של האיחוד האירופי, 27.8% מתושבי טאלין אינם אזרחי אסטוניה או מדינות האיחוד האירופי.


יהודי טאלין[עריכת קוד מקור | עריכה]

אבן זיכרון למשלוח 73 בטאלין. הכתובת בצרפתית: לזכר 878 יהודים שגורשו מצרפת ב15/5/1944 לקאונס (קובנה), טאלין (רוואל) ושטוטהוף. ב-1945 היו 22 שורדים

ערב פרוץ מלחמת העולם השנייה היו בטאלין כ-1000 יהודים. הצבא הגרמני הגיע לטאלין כחודש לאחר מבצע ברברוסה. בזמן זה הצליחו כ-400 יהודים לברוח למרכזה וכך ניצלו. האחרים נרצחו על ידי הגרמנים ומשתפי פעולה אסטונים תוך זמן קצר וכן בשאר ערי אסטוניה עד כי במסמך המסכם של ועידת ואנזה תוייגה אסטוניה כ"נקייה מיהודים" (Judedfrei). בית הכנסת בטאלין נהרס במלחמה.

עם תום המלחמה חזרו היהודים לטאלין אבל בתקופת השלטון הקומוניסטי לא היו להם כל מוסדות. המפנה החל עם התחלת עצמאות אסטוניה. נפתח בית ספר יהודי ובית כנסת באותו בניין.

ב-26 במאי 2007 נפתח בית הכנסת החדש בטאלין בטקס בהשתתפות הרב יונה מצגר, שמעון פרס ונשיא אסטוניה. בית הכנסת נבנה בתרומת נדבן יהודי, צמודים לו מוזיאון יהודי אסטוניה ומוסדות הקהילה.

פרשה עלומה מתקופת השואה הקשורה לטאלין היא פרשת משלוח 73. ב-15 במאי 1944 יצא ממחנה דראנסי משלוח מס' 73. זה היה המשלוח היחידי משם שיועד לארצות הבלטיות. המשלוח כלל 878 איש. בריגה הופרדו מהם כ-600 איש והוצעדו לפורט התשיעי. השיירה המשיכה לטאלין שם הורדו כ-300 איש מהם 34 נשלחו למחנה שטוטהוף והשאר נלקחו לבית הסוהר פאטאריי (Patarei) שם נרצחו. מכל המשלוח הזה שרדו 22 איש. אבן זיכרון למשלוח 73 נמצאת ליד בית הסוהר פאטאריי עם כיתוב בצרפתית ואסטונית.

מבט מכיכר העירייה של טאלין לעבר בניין העירייה.

תחבורה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שדה תעופה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בטאלין ממוקם נמל התעופה הבינלאומי על שם לנארט מרי (2006-1929), נשיא אסטוניה בין השנים 2001-1992.

רכבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קווי-הרכבת הפנים-ארציים מקשרים את טאלין לטרטו, רקברה, נרבה ופרנו. הקו הבילאומי היחיד מקשר את הבירה האסטונית למוסקבה‏‏[1].

מעבורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מעבורות מקשרות את טאלין ליעדים הבאים:

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ כתבה על סגירת קו-הרכבת טאלין-פטרסבורג באתר סוכנות החדשות הרוסית
טאלין. מבט לעיר מהים


דגל האיחוד האירופי
בירות מדינות האיחוד האירופי

אוסטריה: וינהאיטליה: רומאאירלנד: דבליןאסטוניה: טאליןבולגריה: סופיהבלגיה: בריסלגרמניה: ברליןדנמרק: קופנהגןהולנד: אמסטרדםהונגריה: בודפשטהממלכה המאוחדת: לונדוןיוון: אתונהלוקסמבורג: לוקסמבורגלטביה: ריגהליטא: וילנהמלטה: ולטהסלובניה: ליובליאנהסלובקיה: ברטיסלאבהספרד: מדרידפולין: ורשהפורטוגל: ליסבוןפינלנד: הלסינקיצ'כיה: פראגצרפת: פריזקפריסין: ניקוסיהרומניה: בוקרשטשבדיה: סטוקהולם

Flag of Estonia
סמל אונסק"ו
אתרי מורשת עולמית באסטוניה

הקשת הגאודזית של שטרובה‏ (עם תשע מדינות אחרות) • המרכז ההיסטורי של טאלין