ניווט חופי
ניווט חופי היא שיטה לקביעת מיקומו של כלי שיט בים, המבוססת על תצפית בעצמים נייחים בחוף. שיטה זו מיושמת כאשר השיט מתבצע בטווח ראייה מהחוף, בתנאי ראות טובה, ובסיוע אמצעי ניווט חזותיים כגון מגדלורים, מצופים, מבנים בולטים, ארובות ואנטנות ובלבד שעצמים אלו מסומנים במפה הימית המפורטת של האזור.
ביצוע הניווט
[עריכת קוד מקור | עריכה]ניווט חופי מתבסס בעיקר על מדידת תכוונים (Bearing)[א] באמצעות מצפן מגנטי או גירוסקופי, מדידת מרחקים באמצעות מכ"ם, ומדידת עומק באמצעות מד עומק. על כל מדידה להיות מדויקת ונקייה משגיאות הנובעות מתצפית לקויה או מכשירים לא מכוילים.
המיקום שהושג באמצעות מדידות אלו מחייב תיעוד מדויק של זמן המדידה, לפי השעה האזורית בכלי השיט. סימון המיקום במפה הימית נעשה בהתאם לקוד סימון גרפי מקובל בימאות, תוך שימוש בכלי שרטוט מדויקים כגון סרגלים מקבילים ומד זווית.
האחריות לניווט חלה על קצין משמרת גשר, ותחת פיקוחו של רב החובל או מפקד כלי השיט. תכיפות חישוב המיקום תלויה במספר גורמים: מהירות כלי השיט, תנאי הראות, עומק הים, מצב הים, עוצמת הרוח, כיוון הזרמים ועוד. לדוגמה, רוח חזקה עשויה לגרום לסטייה משמעותית ממסלול ההפלגה, ולכן יש להפעיל תיקון מתאים באמצעות ההיגוי, ולשקלל את השפעתה בחישובי הניווט.
קביעת מיקומו של כלי השיט בניווט חופי מתבצעת באמצעות תצפית על עזרים וסימנים בחוף כגון מגדלורים, מצופים, מבנים גבוהים או סימני תמרור ימי. קיימות מספר שיטות מקובלות לקביעת מיקום:
- תכווין ומרחק
- שני תכוונים בו זמנית
- שני טווחים בו זמנית
- תכווין וטווח עוקבים
- זוויות אופקיות בין עצמים
- תכווין בשילוב עומק
- תכוויני מעבר
- תכוויני סכנה
כדי להפיק קו התקדמות מדויק על גבי המפה הימית, מומלץ לקבוע מיקום מדויק (Fix) הן לפני שינוי קורס והן לאחריו.
מעבר לאיתור המיקום, הניווט החופי כולל גם חישוב שגיאות במצפן (מגנטי או ג'יירו), התמודדות עם השפעות זרם ורוח, חישובי ניווט משוער (D.R.), וכן חישובי גאות ושפל בנמלים עיקריים ומשניים לאורך המסלול.
שיטת חיתוך תכווינים
[עריכת קוד מקור | עריכה]השיטה הנפוצה ביותר לניווט חופי היא בחיתוך של שני תכווינים בו זמנית. את התכווינים יש לקחת במצפן מגנטי, או מצפן גירוסקופ, ששגיאתם העצמית ידועה בוודאות.
מדידת הכיוונים נעשית בעזרת טבעת עליה מותקנות שתי לוחיות באחת חריץ ובשנייה חוט דק הטבעת מורכבת על שפת המצפן בעמדה הגבוהה בגשר האונייה. טבעת מדידת התכווינים נקראת "פלורוס" ((Pelorus (instrument) על שם הנווט של חניבעל שניווט את פינוי כוחות קרתגו מאיטליה.[1]
מודדים את התכווינים ל-2 עצמים מזוהים בחוף ומסומנים במפה בעדיפות למגדלורים או מצופים מוארים הניתנים לזיהוי גם בלילה. הזווית האופקית ביניהם תהיה לפחות 30 מעלות והם צריכים להילקח תוך זמן קצר כי האנייה מתקדמת כל הזמן.
מסמנים את הכיוונים במפה בצורה מדויקת בעיפרון חד עם סרגל מקביל שהוא גם מד זווית והחיתוך ביניהם הנקרא fix, הוא מיקום כלי השיט לזמן המדידה.[ב]
- איש הפלי"ם עוסק בניווט אוניית המעפילים "אף על פי כן".
- סרן ישראל פטשניק לוקח כוון מצלחת מצפן ג'ירו בצד גשר הנחתת פ-51 1971.
- סימון אתר לפי שלושה תכווינים על מפה ימית.
- תרשים לקיחת תכווין בחוברת ניווט חופי של חיל הים.
שיטות נוספות
[עריכת קוד מקור | עריכה]שיטת כיוון ומרחק
[עריכת קוד מקור | עריכה]
כלי שיט המצוידים במכ"ם יכולים למדוד טווח לנקודות בולטות בחוף שניתן לאתר אותן במפה ימית. התכוין נמדד בטבעת המצפן והטווח נמדד במכ"ם לאותה נקודת חוף. מסמנים במפה את קשת הטווח עם מחוגה כאשר החוד שלה בקו המים הסמוך אל אותה נקודת החוף. החיתוך במפה בין קשת הטווח וקו התכווין הוא ה fix. אפשר להשתמש בשיטה זו גם כאשר הטווח נמדד לנקודה שונה מהתכווין.
עדיף לקחת טווחים לכפים לשונות יבשה הבולטים לים כי הם נראים טוב במכם וגם במפה. בחופי ישראל למשל: כף כרמל, פינת כף עכו, וכף ראש הנקרה הם כאלה.
שיטת הרצת תכוינים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
שיטה זו שמושית כאשר באזור ההפלגה יש רק עזר ניווט יבשתי אחד (כגון מגדלור) הנראה ומזוהה ובתנאי שמהירות כלי השיט ידועה ומהימנה ומזג האוויר נוח. בהנחה שכלי השיט חרש נתיב ישר במים . שלבים:
- לוקחים תכוין מדויק לנקודת החוף המזוהה, מניחים אותו במפה עם הזמן המדויק ומסמנים את נקודת החיתוך עם קורס ההפלגה.
- אחרי שהתכוין לאותה נקודת חוף השתנה בלפחות 40 מעלות, לוקחים תכוין שני ומניחים במפה עם הזמן ששנמדד.
- מחשבים את מרחק ההפלגה, לפי מהירות כלי השיט והזמן שחלף בין שני התכווינים, ומסמנים נקודה על הנתיב המתוכנן.
- מעבירים במפה קו מקביל לתכוין הראשון דרך הנקודה המחושבת על הנתיב.
- הנקודה בה המקביל לתכווין הראשון חותך את התכוין השני היא אתר הנכון בשעת התכוין השני. וממנה ימשיך נתיב ההפלגה.
הכרת המפה הימית
[עריכת קוד מקור | עריכה]
מפות ימיות, צריכות להיות מאושרות לשימוש על ידי מוסדות בינלאומיים. מופקות ברמת הדפסה גבוהה ומעודכנות דוגמה: איסורי שייט שמוציאה מדינה מסוימת בשטח בו מבוצעים תמרונים צבאיים שלה באופן קבוע או זמני. שיטת מרקטור וגנומונית. סימנים וקיצורים במפה.
לצורכי אימן בניווט חופי הנפיק בשנת 2009 המרכז למיפוי ישראל בשיתוף רשות הספנות והנמלים מפה של חוף ישראל ובה הוכנסו נתונים נוספים שאינם קיימים במציאות.
עזרים ומכשירי ניווט
[עריכת קוד מקור | עריכה]קיימים עזרי ניווט מודרניים כמו ה GPS ומפות דיגיטליות. אך אין לוותר על הניווט החופי הקלסיי שקיים וזמין גם כאשר שרתי ה GPS עלולים לקרוס או ייפלו קורבן למלחמת סייבר.
מצפנים (כולל עקרון פעולה ועקרון איפוס), מד עומק, G.P.S, DGPS, מדי מהירות A.I.S, CHART P., VDR, Auto Pilot.
פרסומי ניווט
[עריכת קוד מקור | עריכה]כל ספרי הגשר, מפות ועדכונן, ספרי חופיות, רדיו, מגדלורים, הודעות לימאים וכו'. בכל אונייה חייבים להימצא ספרי חופאות (Pilot books) המכסים בכללי את כל נתיבי השייט בעולם. ספרים אלה נותנים בעיקר מידע מפורט ומדויק על סכנות שייט, שרטונות, זרמים ורוחות ועוד באזור ההפלגה.
תכנון הפלגה
[עריכת קוד מקור | עריכה]על פי הוראות הפלגה, תכנון, ביצוע ומעקב. הניווט החופי מאפשר
תכנון מראש של ההפלגה תוך התחשבות בסכנות שייט.
קורס אמיתי מעל הקרקע, מהירות ממוצעת כפי שבוצעה בפועל על הנתיב.[ג]
הפתעות
[עריכת קוד מקור | עריכה]ככלל הים צופן הפתעות. ייתכנו זרמים שלא תמיד ידועים באזור ההפלגה. סכנות לשייט שהתגלו כגון שרטון שנתגלה ולא מופיע במפה. יש לדווח עליהן למדינה נוגעת בדבר.
מקורות וקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- א. שינפלד, איך יקבע רב חובל את מקום אונייתו בלב ים, 'חיל הים' חוברת י' אפריל 1949, עמ' 36.
- חיים פריימן, ניווט חופי, המרכז לחינוך טכנולוגי חולון, 1993.
- Capt, Benjamin Dutton, Navigation and Nautical Astronomy United States Naval Institute, 1939, pgs 105-168.
- Charles H. Brown, NICHOLLS'S CONCISE GUIDE TO THE NAVIGATION EXAMINATIONS FOR MATE, MASTER AND EXTRA MASTER, Publisher: Brown, Son & Ferguson; 8th edition, 1943, pgs 194-276.
- Admiralty Manual of Navigation Volume I, B.R.45, Her Majesty's Stationary Office, 1955, pgs 69-108.
- Nathanial Bowditch, The American Practical Navigator by Defense Mapping Agency Hydrographic/Topographic Center 1995 pgs 119-142.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- סרן אהרון, אמצעי ניווט ימיים, 'מערכות ים' 105, אוקטובר 1971, עמ' 10.
- רוני כהן, ניווט חופי קורס סקיפרים באתר .yam-sailing
- מבוא לניווט חופי, באתר "ניווט 24".
- ניווט חופי מגמת ניהול מערכות ימיות -הסמכה לחובלי משמרת משרד החינוך התרבות והספורט, קיץ תשס"ה.
- מתן לוי, הניווט הימי מאז ועד היום, "בין גלים" ספטמבר 2013, עמ' 62.
ביאורים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ↑ זווית הכיוון שמודדים בין קו הצפון (המגנטי או הגאוגרפי) לבין הקו שבין כלי השיט לבין עצם מסוים למשל מגדלור או מצוף שנמצא בטווח הראייה
- ↑ תכויני מכ"ם אינם מדויקים מספיק המכ"ם שימושי לניווט לילה או בראות נמוכה. חיתוך 3 תכוינים ויותר חייב להיות זריז ביותר ולא בהכרח יתקבל חיתוך נקודתי .
- ↑ מהשפעת הזרם והרוח ייתכן הבדל בין מהירות האונייה במים לבין המהירות הממוצעת המתקבלת בנתיב.