לדלג לתוכן

ניו מור

ניו מור
נתונים גאוגרפיים
קואורדינטות 21°37′00″N 89°08′30″E / 21.616667°N 89.141667°E / 21.616667; 89.141667
גובה מרבי 2 מטר
נתונים מדיניים
מדינה הודוהודו הודו או בנגלדשבנגלדש בנגלדש
אוכלוסייה 0 (2021)
מגלה לוויין אמריקאי
תאריך גילוי 1974
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ניו מוראנגלית: New Moore, משמעות מקורבת: "מעגן חדש"; בבנגלדש נקרא South Talpatti[1]) הוא שרטון במפרץ בנגל, שהתרומם מעל פני הים לאי קטנטן שהתקיים במשך מספר עשורים, עומד במרכזו של סכסוך גבולות בין הודו ובנגלדש.[2] האי הופיע במרחק של כ-2 קילומטרים משפך נהר ההריאבנגה, דרומית לחצי האי טלפאטי לאחר ציקלון בולה בנובמבר 1970[1]. על פי מספר דיווחים, האי נעלם בסביבות מרץ 2010.[2][3][4]

אף על פי שהאי לא איפשר מגורים ולא היה בו יישובי קבע או תחנות קבועות, הן הודו והן בנגלדש טענו לריבונות עליו בגלל השערות על קיומם של נפט וגז טבעי באזור.[2][3] סוגיית הריבונות על האיים הייתה חלק ממחלוקת כללית בנוגע לגבול הימי בין שתי המדינות. המחלוקת יושבה ב-7 ביולי 2014, כאשר בית הדין הקבוע לבוררויות בהאג פסק בנושא. הפסיקה העניקה לבנגלדש כ-80% מהשטח הימי שהיה נתון במחלוקת, אך הותירה את האזור בו היה האי בידי הודו.

האי היה במרחק של שני קילומטרים מפתחו של נהר הריאבנגה המהווה את הגבול בין הודו לבנגלדש. הופעתו התגלתה על ידי לוויין אמריקאי בשנת 1974. על פי הלוויין שטחו של האי היה 2,500 מטרים רבועים.[5] מאוחר יותר, סקרי חישה מרחוק שונים הראו כי האי התרחב בהדרגה לשטח של כ-10,000 מ"ר. גובהו המרבי של האי לא עלה מעולם על שני מטרים מעל פני הים.[2]

סכסוכים ומחלוקות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הן בנגלדש והן הודו תבעו ריבונות על האי, אף על פי שאף מדינה לא הקימה בו יישוב קבע בגלל חוסר היציבות הגאולוגית שלו. על פי דיווחים, הודו הניפה את דגל הודו על האי בשנת 1981 והקימה שם בסיס זמני של כוחות ביטחון הגבול.[2][3] בבנגלדש נקרא האי Dokkhin Talpotti (דרום טלפאטי) בעוד שבהודו ניתן לו השם New Moore.

על פי קו רדקליף, שנחתם בשנת 1947 וקבע את גבולן הימי של המדינות הללו, מרכז הערוץ האמצעי של נהר הריאבנגה הוא הגבול בין המדינות. אלמלא נעלם, לקביעת הריבונות על האי הייתה עשויה להיות השפעה רבה על מיקום הגבול הימי בין המדינות.

אין הוכחות חד-משמעיות באיזה צד של האי זרם הערוץ האמצעי וייתכן שהוא השתנה עם הזמן. הודו טענה כי סקר מפורט של עומק המים מ-1981 הראה כי הערוץ זורם מצידו המזרחי של האי, ולפיכך היה האי אמור להיות בריבונות הודית.[5] נתוני סקר דומים הודפסו על תרשים של האדמירליות הבריטית משנת 1990.

מנגד, ממשלת בנגלדש טענה, כי הנתונים הראו בבירור כי הערוץ הראשי זורם ממערב לאי ולפיכך האי שייך לבנגלדש.

ביולי 2014, בית המשפט הקבוע לבוררות קבע כי 19,467 קילומטרים רבועים מתוך הערוץ האמצעי, ששטחו הוא 25,000 קילומטרים רבועים יהיו שייכים לבנגלדש, אך השטח בו היה האי יהיה שייך להודו.

במרץ 2010 טען פרופסור סוגאטה, מבית הספר ללימודי אוקיינוגרפיה באוניברסיטת ג'דאפור בקולקטה שבהודו, כי האי נעלם עקב ההתחממות הגלובלית[2][3][4], אולם אין דיווחים נוספים התומכים בטענה זו. העלייה במפלס פני הים בעשורים שמאז הופעת האי אינה מספיקה כדי להסביר היעלמות אי בגובה של שני מטרים, אך ייתכן שלגלי וזרמי הים יש השפעה ניכרת על שטחו.

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 1 2 South Talpatti Island, Banglapedia, האנציקלופדיה הלאומית של בנגלדש
  2. ^ 1 2 3 4 5 6 "Bay of Bengal island 'disappears'" (באנגלית בריטית). 2010-03-24. נבדק ב-2021-08-12.
  3. ^ 1 2 3 4 "Global warming as peacemaker? Disputed island disappears under rising sea". Christian Science Monitor. 2010-03-24. ISSN 0882-7729. נבדק ב-2021-08-12.
  4. ^ 1 2 Matt Wade, HERALD CORRESPONDENT, Rising sea level settles border dispute, The Sydney Morning Herald, ‏2010-03-24 (באנגלית)
  5. ^ 1 2 Of Indo-Bangladesh distrust, web.archive.org, ‏2009-03-26