נינוצ'קה רוסקה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
נינוצ'קה רוסקה
Ninotchka Rosca
אין תמונה חופשית
לידה 1946 (בת 75 בערך) עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הפיליפינים עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה אוניברסיטת הפיליפינים עריכת הנתון בוויקינתונים
מקצוע סופרת, עיתונאית, פעילת זכויות אדם
פרסים והוקרה פרס הספר האמריקאי (1993) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

נינוצ'קה רוסקה (באנגלית: Ninotchka Rosca; נולדה ב-1946) היא פמיניסטית, סופרת, עיתונאית ופעילת זכויות אדם פיליפינית, אשר פעילה בארגונים AF3IRM [2], Mariposa Center for Change,[1] Sisterhood is Global[2] והוועד היוזם של ברית מריפוסה  (Ma-Al), מרכז רב-גזעי, רב-אתני לאקטיביסטיות הפועל להבנת ההצטלביות הקיימת בין הדיכויים על בסיס מעמד, גזע ומגדר, לקראת בניית פרקטיקות מקיפות יותר לשחרור נשים.[3] כסופרת, רוסקה זכתה בפרס הספר האמריקאי ב-1993 עבור הרומן שלה Twice Blessed.[4]

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רוסקה פרסמה שני רומנים, שני אוספי סיפורים קצרים וארבעה ספרי עיון. הרומן שלה State of War נחשב כסיפור קלאסי על דיקטטורה של אנשים רגילים. סיפוריה הקצרים זכו להכרה - הסיפור שלה "Epidemic" נכלל באנתולוגיה בעריכתו של ריימונד קארבר משנת 1986, 100 Short Stories in the United States וגם באוסף של כתב העת הספרותי Missouri Review" ‏Best Published Stories in 25 Years, וסיפורה "Sugar & Salt" נכלל באוסף של Ms. מגזין Best Fiction in 30 Years.

רוסקה חיברה שני רומנים רבי מכר, State of War ו-Twice Blessed. האחרון זיכה אותה בפרס הספר האמריקאי לשנת 1993, פרס למצוינות בתחום הספרות. ספרה האחרון הוא JMS: At Home In The World, אשר נכתב במשותף עם חוזה מריה סיסון, אשר נכלל ברשימת הטרוריסטים של ארצות הברית.[5]

רוסקה הייתה אסירה פוליטית תחת הדיקטטורה של פרדיננד מרקוס בפיליפינים. היא נאלצה לצאת לגלות בהוואי, כאשר איימו עליה במעצר נוסף בשל עבודתה למען זכויות אדם. רוסקה מונתה לרשימת "12 הנשים האסייתיות-אמריקאיות של תקווה" על ידי פרויקט התרבות "לחם ושושנים". הנשים נבחרו על ידי חוקרים ומנהיגים קהילתיים עבור אומץ, חמלה ומחויבות לעזור לעצב את החברה. הן נחשבות כמודלים לחיקוי עבור אנשים צעירים של צבע, אשר, במילותיה של גלוריה סטיינם, "נמנע מהם הידיעה שגדולה נראית כמוהם."

רוסקה עבד עם אמנסטי אינטרנשיונל ועם מרכז PEN האמריקאי. היא הייתה גם המייסדת והיו"ר הראשונה של GABNet, ארגון הסולידריות הגדול ביותר בין נשים אמריקאיות ופיליפיניות, אשר התפתח ל- AF3IRM. היא הדוברת הבינלאומית של קמפיין "השושנה הסגולה" של GABNet נגד סחר בנשים, עם דגש על נשים פיליפיניות.

רוסקה השתתפה בכנס הנשים העולמי הרביעי של האו"ם, שהתקיים בבייג'ינג, ובכנס העולמי לזכויות אדם של האו"ם בווינה, אוסטריה. בכנס זה, היא חיברה את הצהרת הניצולים, החתום על ידי ארבעה זוכי פרס נובל ומאות אסירי מצפון. הצהרה זו היא הראשונה להחיל את המושג "עבדות מודרנית" לסחר בנשים. היה זה גם בכנס בווינה שהסיסמה "זכויות נשים הן זכויות אדם" צברה תאוצה בינלאומית; רוסקה ייבאה את הסיסמה מתנועת הנשים בפיליפינים ועזרה להשיק אותה בזירה הבינלאומית.

רוסקה הייתה מזכירת העיתונות של טריבונל הנשים בהאג בנושא עבדות המין שהחלה יפן במהלך מלחמת העולם השנייה, אשר הרשיעה את מנהיגי צבא יפן מתקופת המלחמה, על יצירת מערכת ושימוש ב"נשות ניחומים". רוסקה עוסקת באופן מיוחד במקורות הדיכוי של נשים, והממשק בין מעמד, גזע ומגדר בכל הנוגע לניצול, במטרה שנשים יוכלו לנוע לקראת בניית תאוריה ופרקטיקות מקיפות יותר של שחרור אמיתי עבור נשים. היא מרצה לעיתים קרובות על נושאים כמו תיירות סקס, סחר, תעשיית כלות בהזמנה, אלימות נגד נשים, ורכיב ייצוא כוח העבודה של הגלובליזציה תחת האימפריאליזם.

רוסקה למדה באוניברסיטה של הפיליפינים ומתגוררת בקווינסניו יורק.

עבודות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Sugar & Salt (2006)
  • Jose Maria Sison: At Home in the World—Portrait of a Revolutionary by Jose Maria Sison and Ninotchka Rosca (2004)
  • Twice Blessed: A Novel (1992)
  • State of War (1988)
  • Endgame: The Fall of Marcos non-fiction (1987)
  • The Monsoon Collection (Asian and Pacific Writing) (1983)[6]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]