פרדיננד מרקוס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
פרדיננד מרקוס
פרדיננד מרקוס ב-1966
Ferdinand Marcos at the White House.jpg
לידה 11 בספטמבר 1917
סאראט, הפיליפינים עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 28 בספטמבר 1989 (בגיל 72)
הונולולו, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הפיליפינים עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות של הגיבורים, הפיליפינים עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה המכללה למשפטים של אוניברסיטת הפיליפינים עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק פוליטיקאי, יזם, משפטן עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה המפלגה הליברלית של הפיליפינים, מפלגת נסיונליסטה עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • קולר מסדר איזבלה הקתולית
  • הצלב הגדול של ההצטיינות הצבאית - עיטור לבן
  • מסדר סיקטונה
  • מסדר הראג'אמיטראבהורן
  • אות הכוכב הגדול על שירות הרפובליקה האוסטרית
  • מסדר חוסיין בן עלי
  • כוכב הרפובליקה של אינדונזיה
  • מסדר הכוכב המשווני
  • דרג'ה אוטאמה טמאסק
  • אביר מסדר פרו מריטו מליטנזי
  • מסדר הכוכב של רומניה
  • צלב השירות המצוין
  • לב הארגמן
  • כוכב הארד
  • השרשרת הגדולה של המסדר העליון של החרצית הביצנית עריכת הנתון בוויקינתונים
חתימה Marcos Sig.svg עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

פרדיננד עמנואל אדרלין מרקוסאנגלית: Ferdinand Emmanuel Edralín Marcos;‏ 11 בספטמבר 1917 - 28 בספטמבר 1989), היה נשיא הפיליפינים בין השנים 19651986

מרקוס החל לכהן כחבר בבית הנבחרים של הפיליפינים מטעם המפלגה הליברלית בשנת 1949. ב-1959 נבחר לראשונה לסנאט הפיליפיני, ובשנים 19631965 כיהן כנשיא הסנאט. לקראת הבחירות לנשיאות ב-1965 בה הנשיא דיוסדאדו מקפגאי ממפלגתו התמודד לכהונה נוספת, ערק למפלגה הלאומית על מנת שיוכל להתמודד לנשיאות, ובבחירות הדיח את מקפגאי, ונכנס לתפקידו ב-30 בדצמבר. מרקוס זכה בקדנציה שנייה ב-1969, קדנציה שלפי החוקה הייתה אמורה להיות אחרונה.

ב-21 בספטמבר 1972 הכריז על משטר צבאי בשל סכנות מצד מורדים קומוניסטים ומוסלמים. הקונגרס נסגר, חופש העיתונות הוגבל, ומנהיגי אופוזיציה נעצרו, ב-1978, אחרי שנערכו בחירות לפרלמנט על פי חוקה חדשה, מרקוס החל לכהן גם כראש ממשלה. ב-1981 נבחר שוב לנשיאות, בבחירות שהוחרמו על ידי מרבית האופוזיציה.

בסוף 1985, לאור לחץ ציבורי הולך וגובר מבית והתערערות התמיכה של בעלי בריתו מבחוץ ובראשם נשיא ארצות הברית רונלד רייגן, הכריז מרקוס על בחירות בזק לנשיאות. בבחירות שהתקיימו ב-7 בפברואר 1986 התמודדה מולו קורסון אקינו, אלמנתו של מנהיג האופוזיציה בגנינו אקינו שנרצח ב-1983 כשנחת בפיליפינים בשובו מגלות.

הבחירות הסתיימו במחלוקת, כאשר לפי ספירת ועדת הבחירות הרשמית ניצח מרקוס, אך לפי ספירה של ארגון עצמאי ניצחה אקינו. אף על ש-30 טכנאי מחשב אשר עבדו בוועדת הבחירות הממשלתית, עזבו את מקום עבודתם במחאה על הטיית הבחירות, הוועדה הכריזה ב-15 בפברואר 1986, על מרקוס כמנצח הרשמי בבחירות. הבישופים הקתוליים של המדינה, כמו גם הסנאט של ארצות הברית, גינו את מערכת הבחירות, ואקינו קראה לשביתה כללית ולחרם על עסקים הנשלטים בידי תומכי מרקוס.

ב-22 בפברואר פרצה מהפכת העם בפיליפינים לאחר ששניים מן הבולטים בתומכי מרקוס, שר ההגנה חואן פונס אנרילה, וסגן הרמטכ"ל פידל רמוס, קראו למרקוס להתפטר והתבצרו בשני מחנות צבא מצפון למנילה. ב-25 בפברואר 1986 התקיימו שתי השבעות מתחרות לנשיאות. אקינו לתפקידה בידי שופט בית המשפט העליון של הפיליפינים, במועדון פיליפינו בסן חואן. מרקוס בארמון הנשיאות, אולם נמלט מהמדינה באותו הלילה.

מרקוס שהה בגלות בהוואי עד מותו ב-1989. ממשל אקינו סירב לאפשר את קבורתו בפיליפינים. גופתו נשמרה בהוואי עד 1993 אז הועברה לצפון הפיליפינים. ב-2016 שרידיו נקברו בבית הקברות הלאומי בסמוך למנילה.

מ-1953 ועד מותו היה פרדיננד מרקוס היה נשוי לאימלדה, שנודעה לשמצה בפזרנותה. היה לה, בין היתר, אוסף ענק של זוגות נעלים. לזוג היו 4 ילדים, מהם אחד מאומץ.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פרדיננד מרקוס בוויקישיתוף
P vip.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא אישים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.