ניסנית (סוג)

ניסנית ארץ-ישראלית
מיון מדעי
ממלכה:	צומח
מערכה:	בעלי פרחים
מחלקה:	דו-פסיגיים
סדרה:	אסטראים
משפחה:	מורכבים
סוג:	ניסנית
שם מדעי
	.Crepis L; ‏ליניאוס, 1753

ניסנית (שם מדעי: .Crepis L) – סוג של צמחים עשבוניים חד-שנתיים דו-שנתיים או רב-שנתיים בני חלוף, שפרחיהם צהובים וכולם לשוניים ממשפחת המורכבים. בסוג 206 מינים, מהם 13 מינים בישראל וסביבתה ומחציתם נדירים עד נדירים מאוד ועד נידחים, רובם חד-שנתיים ומיעוטם רב-שנתיים^[1]^[2]^[3]. תפוצתה העולמית רחבה והיא משתרעת בעיקר באזורים הממוזגים והסובטרופי בחצי כדור הארץ הצפוני, אך יש מינים הגדלים בהרים הטרופיים של אפריקה. מרבית מיני הניסנית בישראל הם צמחים ים-תיכוניים הגדלים בצפון ישראל ומרכזה והשכיחים שבהם ניסנית ארץ-ישראלית, ניסנית כנורית וניסנית זיפנית.

ישנה נטייה בקרב הבוטנאים להעביר את "ניסנית הבולבוסין" (Sonchus bulbosus) לסוג מרור^[4].

מורפולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

צמחים עשבוניים חד-שנתיים או רב-שנתיים בני חלוף, צהובי פרחים גובהם 3 עד 120 ס"מ, ועל פי רוב בעלי שוֹשֶנֶת עלים^[5]. צמחים שעירים לגמרי או בחלקם בעלי שערות פשוטות או זיפיות או בלוטיות. הן מצויות על כל חלקי הצמח או רק בגבעול או בעלים או בעוקצי הפרחים או בקשקשי המעטפת^[6].

השורש בדרך כלל שורש שיפדי, לעיתים רחוקות קנה שורש. השורשים עמוקים או רדודים, מעוצים או סיביים).

הלוואים חסרים. הפטוטרות קיימות לפחות בעלי הבסיס.

הגבעולים זקופים עד מזדקפים, פשוטים או מסועפים, בדרך כלל בעלי פסי אורך דקים, קירחים או שעירים. הגבעולים נושאי עלים לאורכם או הם עולים מעלי השושנת והם ללא עלים לכל אורכם (scapiform)^[7]. העלים מסורגים לאורך הגבעול או בסיסיים בעיקר כשוֹשֶנֶת (דוּר של עלים המרוכז בבסיס הגבעול).

התפרחות אינם סיומיות, מפורדות (על צירים נפרדים) ובצורת קרקפת. הקרקפות זקופות ובעלות פרחים לשוניים מרובים שצבען צהוב ונראים היטב מבחוץ^[6]. לשון הכותרות מסתיימות ב-5 שיניים.

המעטפת עשויה מחפים חיצוניים הקצרים כרגיל באפן ניכר מהפנימיים. החפים הפנימיים שווים פחות או יותר זה לזה באורכם, והם מתקשים לעת ההבשלה, עוטפים את זירעוני ההיקף ומתפשקים אחרי פיזור זירעוני המרכז.

המצעית עליה יושבים הפרחים חשופה, לפעמים בעלת שערות ארוכות.

הפרחים צינוריים בלבד, דו מיניים.

השחלה תחתית, בעלת שני עלי שחלה, בעלת מגורה אחת וביצית אחת. עמוד השחלה מחולק בראשו לשתי צלקות ארוכות שצבען צהוב או ירוק.

הפרי הוא זרעון. הזירעונים על פי רוב שווי צורה; לעיתים רחוקות שונים זירעוני ההיקף מזירעוני המרכז^[6]. ואז, הזירעונים על פי רוב בני שתי צורות; זירעוני ההיקף עטופים כל אחד בחפה מעטפת וכרגיל שונים בצורתם מזירעוני המרכז. הזירעונים ההיקפיים מכונפים (בעלה כנפיים), ונותרים על צמח האם למשך זמן רב^[5]^[6].

הזירעונים אינם קטועים כי אם צרים כלפי ראשם או הם (לפחות הזירעונים הפנימיים) בעלי מקור ברור, אורך המקור כאורך הזירעון לערך או גדול מזה. הזירעון גלילי או דמוי פריזמה (בשונה ממרור). על פי רוב הציצית נישאת על מקור לפחות בחלק של הזירעונים. הציצית בעלת שערות לבנות רבות, ארוכות, פשוטות ורכות מאוד בלבד, והיא נשירה או משתיירת (במרור היא אינה משתיירת ועשויה קבוצות של שערות דקות ורכות וגם זיפים נשירים יחידים)^[5]. על פי רוב אין הציצית ניתקת מהזירעון ואם היא ניתקת הרי אין שערותיה מאוחות לטבעת^[6].

אורך הזירעונים גדול פי 4 או יותר מרוחבו (לפחות רובם של זירעוני הקרקפת), הזירעונים בעלי 10 עד 35 קווי אורך.

פנולוגיה (מחזור חזותי) של התפרחות והפרחים[עריכת קוד מקור | עריכה]

התפרחת בנויה מספר דּוּרִים (טבעות) עוקבים של פרחים צינוריים בעלי עלה כותרת אחד הפרוש בצורה לא סימטרית כלפי היקף התפרחת. התפרחת נפתחת עם הזריחה ונסגרת בשעות הצהרים ולא לעת ערב, לרוב רק בימים שטופי שמש. ובכל יום נפתח דּוּר (טבעת) אחד של פרחים מהחוץ פנימה וכאשר הדור הפנימי ביותר מסיים את יומו המיני כל פרחי התפרחת נובלים בבת אחת.

פרחי כל דור מתפקדים באופן מיני במשך יום אחד בלבד, אבל, האבקנים והצלקת מבשילים בזמנים שונים (פרוטאנדריה). בבוקר חל בהם השלב הזכרי, כלומר המַאֲבָקִים שבראש האבקנים משחררים את גרגרי האבקה, שמשמשים כפיתיון למאביקים, לפני הבשלת הצלקת. המאביקים, הדבורים וחיפושיות, אוספים את רוב האבקה כבר בבוקר ולקראת שעות הצהריים אין כמעט אבקה בפרחים. בשלב הנקבי בוקעת הצלקת את צינור האבקנים, מתפשקת ונכונה לקלוט את גרגרי האבקה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדיה וקבצים בנושא ניסנית בוויקישיתוף

ניסנית, באתר ITIS (באנגלית)
ניסנית, באתר NCBI (באנגלית)
ניסנית, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
ניסנית, באתר Tropicos (באנגלית)
ניסנית, באתר GBIF (באנגלית)
ניסנית, באתר IPNI (באנגלית)

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

^ .Crepis L, POWO plants of the World Online. Published on the Internet
^ ניסנית, באתר צמחיית ישראל וסביבתה
^ Crepis, WFO: World Flora Online. Published on the Internet
^ Sonchus bulbosus, POWO plants of the World Online. Published on the Internet
^ ¹ ² ³ נעמי פינברון-דותן, אבינעם דנין, המגדיר לצמחי בר בארץ ישראל, ירושלים: כנה, 1998, עמ' 752-6
^ ¹ ² ³ ⁴ ⁵ מיכאל זהרי, מגדיר חדש לצמחי ישראל, מהדורה חדשה מתוקנת ומורחבת, תל אביב: עם עובד, 1989, עמ' 496-498
^ Naomi Feinbrun-Dothan, Flora Palaestina – Part Three, Jerusalem: The Israel Academy of Sciences and Humanities, 1978, עמ' 440-447

[1] .Crepis L, POWO plants of the World Online. Published on the Internet

[2] ניסנית, באתר צמחיית ישראל וסביבתה

[3] Crepis, WFO: World Flora Online. Published on the Internet

[4] Sonchus bulbosus, POWO plants of the World Online. Published on the Internet

[:02-5] ¹ ² ³ נעמי פינברון-דותן, אבינעם דנין, המגדיר לצמחי בר בארץ ישראל, ירושלים: כנה, 1998, עמ' 752-6

[:12-6] ¹ ² ³ ⁴ ⁵ מיכאל זהרי, מגדיר חדש לצמחי ישראל, מהדורה חדשה מתוקנת ומורחבת, תל אביב: עם עובד, 1989, עמ' 496-498

[7] Naomi Feinbrun-Dothan, Flora Palaestina – Part Three, Jerusalem: The Israel Academy of Sciences and Humanities, 1978, עמ' 440-447

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]