ניסנית (סוג)

ניסנית ארץ-ישראלית
מיון מדעי
ממלכה:	צומח
מערכה:	בעלי פרחים
מחלקה:	דו-פסיגיים
סדרה:	אסטראים
משפחה:	מורכבים
סוג:	ניסנית
שם מדעי
.Crepis L ‏לינאוס, 1753

ניסנית (שם מדעי: .Crepis L) – סוג של צמחים עשבוניים חד-שנתיים דו-שנתיים או רב-שנתיים בני חלוף, שפרחיהם צהובים וכולם לשוניים ממשפחת המורכבים. בסוג 206 מינים, מהם 13 מינים בישראל וסביבתה ומחציתם נדירים עד נדירים מאוד ואף נידחים, רובם חד-שנתיים ומיעוטם רב-שנתיים.

תפוצתו העולמית של הסוג רחבה והיא משתרעת בעיקר באזורים הממוזגים והסובטרופייים של חצי כדור הארץ הצפוני, אם כי ישנם מינים הגדלים בהרים טרופיים באפריקה. מרבית מיני הניסנית בישראל הם צמחים ים-תיכוניים הגדלים בצפון ישראל ובמרכזה, והשכיחים שבהם ניסנית ארץ-ישראלית, ניסנית כינורית וניסנית זיפנית.

ניסנית הבולבוסין (בשמה הקודם Crepis bulbosa) הועברה לסוג מרור, ושמה המדעי המעודכן הוא Sonchus bulbosus — כלומר, מרור הבולבוסין. ישנם חוקרים שהעבירו אותה לסוג אחר, ושמה לפי סיווג זה הוא Aetheorhiza bulbosa, אך לפי אתר POWO הסוג Aetheorhiza אוחד עם הסוג Sonchus (מרור).

מורפולוגיה

ניסנית דו-קרנית, צמח ממשפחת המורכבים

ניסנית ארץ-ישראלית

צמחים עשבוניים חד-שנתיים או רב-שנתיים בני חלוף, צהובי פרחים גובהם 3 עד 120 ס"מ, ועל פי רוב בעלי שוֹשֶנֶת עלים. צמחים שעירים לגמרי או בחלקם בעלי שערות פשוטות או זיפיות או בלוטיות. הן מצויות על כל חלקי הצמח או רק בגבעול או בעלים או בעוקצי הפרחים או בחפי המעטפת.

השורש בדרך כלל שורש שיפודי, השורשים עמוקים או רדודים, מעוצים או סיביים.

הלוואים חסרים. הפטוטרות קיימות לפחות בעלי הבסיס.

הגבעולים זקופים עד מזדקפים, פשוטים או מסועפים, בדרך כלל בעלי פסי אורך דקים, קירחים או שעירים. הגבעולים נושאי עלים לאורכם או הם עולים מעלי השושנת והם ללא עלים לכל אורכם (scapiform). העלים מסורגים לאורך הגבעול או בסיסיים בעיקר כשוֹשֶנֶת (דוּר של עלים המרוכז בבסיס הגבעול).

התפרחות אינן סיומיות, מפורדות (על צירים נפרדים) ובצורת קרקפת. הקרקפות זקופות ובעלות פרחים לשוניים מרובים שצבעם צהוב ונראים היטב מבחוץ. לשון הכותרות מסתיימות ב-5 שיניים.

המעטפת עשויה מחפים חיצוניים הקצרים כרגיל באפן ניכר מהפנימיים. החפים הפנימיים שווים פחות או יותר זה לזה באורכם, והם מתקשים לעת ההבשלה, עוטפים את זירעוני ההיקף ומתפשקים אחרי פיזור זירעוני המרכז.

המצעית עליה יושבים הפרחים חשופה, לפעמים בעלת שערות ארוכות.

הפרחים צינוריים בלבד, דו מיניים וצהובים.

השחלה תחתית, בעלת שני עלי שחלה, בעלת מגורה אחת וביצית אחת. עמוד השחלה מחולק בראשו לשתי צלקות ארוכות שצבען צהוב או ירוק.

הפרי הוא זירעון. הזירעונים על פי רוב שווי צורה; לעיתים רחוקות שונים זירעוני ההיקף מזירעוני המרכז (למשל, ניסנית זיפנית). ואז, הזירעונים על פי רוב בני שתי צורות; זירעוני ההיקף עטופים כל אחד בחפה מעטפת וכרגיל שונים בצורתם מזירעוני המרכז. הזירעונים ההיקפיים מכונפים (בעלה כנפיים), ונותרים על צמח האם למשך זמן רב.

הזירעונים אינם קטועים כי אם צרים כלפי ראשם או הם (לפחות הזירעונים הפנימיים) בעלי מקור ברור, אורך המקור כאורך הזירעון לערך או גדול מזה. הזירעון גלילי או דמוי פריזמה (בשונה ממרור). על פי רוב הציצית נישאת על מקור לפחות בחלק של הזירעונים. הציצית בעלת שערות לבנות רבות, ארוכות, פשוטות ורכות מאוד בלבד, והיא נשירה או משתיירת (במרור היא אינה משתיירת ועשויה קבוצות של שערות דקות ורכות וגם זיפים נשירים יחידים). על פי רוב אין הציצית ניתקת מהזירעון ואם היא ניתקת הרי אין שערותיה מאוחות לטבעת.

אורך הזירעונים גדול פי 4 או יותר מרוחבו (לפחות רובם של זירעוני הקרקפת), הזירעונים בעלי 10 עד 35 קווי אורך.

פנולוגיה (מחזור חזותי) של התפרחות והפרחים

התפרחת בנויה מספר דּוּרִים (טבעות) עוקבים של פרחים צינוריים בעלי עלה כותרת אחד הפרוש בצורה לא סימטרית כלפי היקף התפרחת. התפרחת נפתחת עם הזריחה ונסגרת בשעות הצוהרים ולא לעת ערב, לרוב רק בימים שטופי שמש. ובכל יום נפתח דּוּר (טבעת) אחד של פרחים מהחוץ פנימה וכאשר הדור הפנימי ביותר מסיים את יומו המיני כל פרחי התפרחת נובלים בבת אחת.

פרחי כל דור מתפקדים באופן מיני במשך יום אחד בלבד, אבל, האבקנים והצלקת מבשילים בזמנים שונים (פרוטאנדריה). בבוקר חל בהם השלב הזכרי, כלומר המַאֲבָקִים שבראש האבקנים משחררים את גרגרי האבקה, שמשמשים כפיתיון למאביקים, לפני הבשלת הצלקת. המאביקים, הדבורים וחיפושיות, אוספים את רוב האבקה כבר בבוקר ולקראת שעות הצוהריים אין כמעט אבקה בפרחים. בשלב הנקבי בוקעת הצלקת את צינור האבקנים, מתפשקת ונכונה לקלוט את גרגרי האבקה.

המינים הגדלים בישראל וסביבתה

הסוג ניסנית (Crepis) כולל כ־203 מינים, מהם 13 מינים בישראל: עשרה מהם חד-שנתיים, ושלושה רב-שנתיים: ניסנית ירושלמית, ניסנית כינורית וניסנית מעוצה. רק חמישה מינים נחשבים שכיחים או מצויים: ניסנית ארץ-ישראלית, ניסנית דו-קרנית, ניסנית זיפנית, ניסנית ירושלמית וניסנית שיכנית. שאר המינים — שמונה במספר — הם נדירים עד נדירים מאוד, וחלקם אף נמצאים בסכנת הכחדה בישראל, בהם ניסנית נאה, ניסנית מעוצה, ניסנית מיובלת וניסנית קטנת-פרחים.

רוב המינים בישראל משתייכים לצמחייה ים-תיכונית — לפחות עשרה מהם כוללים רכיב ים-תיכוני מובהק. מיעוטם משתייכים לחבלים ביוגאוגרפיים אחרים: ניסנית מכונפת היא מין אירנו-טורני; ניסנית ערבית שייכת לחבל הסהרו-ערבי; וניסנית נאה היא מין רחב תפוצה (אירו-סיבירי–ים-תיכוני–אירנו-טורני), הגדל בארץ רק בחרמון ונחשב נדיר מאוד.

הסוג ניסנית בישראל מייצג בעיקר את הפלורה הים-תיכונית (חד-שנתיים ופריחה באביב), עם נציגות מצומצמת של צמחיית חבלים צחיחים או קרים מאוד.

13 המינים של הסוג ניסנית הגדלים בישראל, מובאים בפרקים הבאים לפי שמם המדעי והמאפיינים הבולטים שלהם.

ניסנית ארץ-ישראל

ניסנית ארץ-ישראלית (Crepis palaestina) היא צמח עשבוני חד-שנתי, מצוי. תפוצתו העולמית מצומצמת לאזור מזרח הים־התיכון: קפריסין, טורקיה, סוריה-לבנון, ירדן וישראל. בישראל הוא שכיח בצפון הארץ ובמרכזה, בשטחים פתוחים, בבתות ים־תיכוניות ובבתות ספר שאינן מדבריות. עונת פריחתו נמשכת מסוף פברואר עד אמצע מאי.

ניסנית ארץ-ישראלית היא צמח קירח וזקוף, שגובהו 40 עד 80 ס"מ, בעל שושנת עלים בבסיסו ועלים כינוריים רחבים החובקים את הגבעול. המעטפת חרוטית, צרה וארוכה, בנויה משמונה חפים פנימיים המתעבים ומתקשים בעת ההבשלה, ועוטפים את הזירעונים החיצוניים שבהיקף. הזירעונים חסרי מקור: זירעוני המרכז גליליים, מחודדים בהדרגה כלפי מעלה, בעלי ציצית משתיירת; ואילו זירעוני ההיקף שטוחים, מכונפים וחסרי ציצית, ונותרים על הצמח זמן רב. הציצית קצרה מאוד ביחס לזירעון, לבנה כשלג, משתיירת ואינה בולטת כמעט מתוך המעטפת.

ניסנית דו-קרנית

ניסנית דו-קרנית (Crepis sancta) היא צמח עשבוני חד-שנתי, ים-תיכוני–סהרו-ערבי נפוץ. עונת פריחתה מתחילה בסוף ינואר ונמשכת עד אמצע מאי. תפוצתה העולמית משתרעת מאירופה דרך המזרח התיכון ועד הרי ההימלאיה המערביים וחצי האי ערב, סיני ומצרים. בישראל היא נפוצה בכל החבל הים-תיכוני ומצוי בנגב הצפוני, בהר הנגב, במדבר יהודה ואף באזור ים המלח. בית הגידול שלה מגוון וכולל מדרונות, ואדיות ומישורים אבניים במדבר, בתות, שיחיות, שולי חורש ושטחים מופרים בחבל הים-תיכוני.

ניסנית דו-קרנית היא צמח קטן שגובהו 10 עד 30 ס"מ. עלי הבסיס מאורכים ומשוננים. גבעולי הפרחים דקים וחסרי עלים, מתפצלים באופן דו-קרני ומספרם מועט. הקרקפות נישאות על עוקצים וקוטרם 1 עד 1.5 ס"מ. מצעית הקרקפת מכוסה קשקשים או שערות (על פי רוב מועטות מאוד). החפים חסרי שיכים, והזירעונים חסרי מקור. זירעוני ההיקף לבנים מוארכים ומצולעים וקליפתם עשויה חומר שעמי. זירעוני המרכז גליליים ודקים.

ניסנית זיפנית

ניסנית זיפנית (Crepis aspera) היא צמח עשבוני חד-שנתי, ים-תיכוני נפוץ. עונת פריחתה מתחילה בסוף פברואר ונמשכת עד סוף יוני. באביב ניכרת פריחתו הצהובה בנוף של בתות ים-תיכוניות, חורש פתוח ואף במעזבות, בעיקר בצפון הארץ ובמרכזה.

ניסנית זיפנית היא צמח עשבוני חד-שנתי זקוף, שגובהו 15 עד 25 ס"מ, שגבעוליו והמעטפת נושאים זיפים ארוכים, דלילים ומפושקים. עליו הבסיסיים מוארכים ודמויי מרית, ואילו העלים שעל הגבעול בעלי שפה משוננת בשינון גס, לעיתים רחוקות מפורצים לאונות מוארכות, ובבסיסם זוג אוזניות הלופתות את הגבעול. הקרקפות קטנות עד בינוניות, זקופות, ונושאות פרחים לשוניים צהובים.

למין זה שני טיפוסי זירעונים: הזירעונים הפנימיים דמויי כישור (עבים במרכזם והולכים ומתחדדים כלפי הקצוות), בעלי מקור ברור וציצית מפותחת, המתפזרים מיד עם ההבשלה; הזירעונים ההיקפיים שטוחים ומכונפים, חסרי מקור ולרוב גם חסרי ציצית (אם כי לפעמים נושאים ציצית קצרה שאינה משתיירת), ונותרים עטופים בחפים הקשים למשך זמן רב, עד להפצתם בשנה שלאחר מכן.

ניסנית ירושלמית

ניסנית ירושלמית (Crepis hierosolymitana) היא צמח עשבוני רב-שנתי, ים-תיכוני מצוי. עונת פריחתה מתחילה בתחילת מרץ ונמשכת עד סוף מאי. תפוצתה העולמית היא במזרח התיכון, כולל לבנון-סוריה, ירדן וישראל. בישראל היא שכיחה בחורש הים-תיכוני, בעיקר בצל סלעים, בשפלה הצפונית, לאורכו של ההר כולו, וגם בגולן ובחרמון.

ניסנית ירושלמית היא צמח זקוף שגובהו 20 עד 60 ס"מ. רב־שנתי בעל קנה-שורש. עליו הבסיסיים ערוכים כשושנת, דמויי כינור, ובעלי אונות מרוחקות זו מזו. האונות ארוכות ביחס לרוחב העלים ומעוגלות. האונה הקיצונית של כל העלים או של חלקם דמוית ביצה ומעוגלת, שרוחבה כאורכה. עלי הגבעול חלקם מנוצים וחלקם סרגליים. כל הקרקפות נישאות על עוקצים. עוקצי הקרקפות וחפיהן נושאים שערות גסות ושחורות. חפי הקרקפת רעופים. המצעית של הקרקפת חשופה לגמרי. הזירעון אדמדם-חום, כפוף פנימה, מוצרים בשני קצוותיו וללא מקור (לפחות ברובם). הציצית נשירה וארוכה מהזירעון.

ניסנית כינורית

ניסנית זיפנית

ניסנית כינורית (Crepis reuteriana) היא צמח עשבוני רב-שנתי, ים-תיכוני לא מצוי. עונת פריחתה מתחילה בסוף מרץ ונמשכת עד תחילת יוני. תפוצתה העולמית במזרח התיכון - מאלבניה ויוון, דרך טורקיה ועד ירדן וישראל. בישראל תפוצתה בעיקר בחורשים ובבתות בצפון הארץ: בגליל העליון, בגליל התחתון, בעמק יזרעאל, בכרמל, בהרי יהודה, בגלבוע ובחרמון.

זהו צמח רב־שנתי בעל קנה שורש, שעליו הבסיסיים ערוכים כשושנת, דמויי כינור, ובעלי אונות מרוחקות זו מזו. האונות הצדדיות חדות וארוכות יחסית, בעוד האונה הקיצונית (האחרונה) של העלים וגם האונות הצדדיות עצמן משולשות או מוארכות, ורוחבן גדול בערך פי שניים מאורכן. עוקצי התפרחות והחפים קירחים, וגם החפים הפנימיים של המעטפת קירחים. הזירעונים ישרים.

ניסנית מיובלת

ניסנית מיובלת (Crepis zacintha) היא צמח עשבוני חד-שנתי, ים-תיכוני נדיר מאוד. עונת פריחתה מתחילה בסוף פברואר ונמשכת עד תחילת מאי. תפוצתה העולמית משווייץ ועד המזרח התיכון. בישראל היא גדלה במערב הגליל העליון, על כתמי קרקע חומה ורדודה בין סלעים, ברום של כ־300 מטר מעל פני הים.

חלק מהקרקפות יושבות (אינן נישאות על עוקץ). אורך החפים הארוכים ביותר בדור החיצוני של המעטפת מגיע לכחצי מאורכם של החפים הפנימיים. בחפי המעטפת הפנימיים, החלק התחתון תופח ומתקשה בעת ההבשלה, והגביע העוטף את הפרי מתרחב ויוצר מבנה כדורי בעל שמונה מקצועות, המזכיר במראהו ראש שום.

ניסנית מכונפת

ניסנית מכונפת (Crepis pterothecoides) היא צמח עשבוני חד-שנתי, אירנו-טורני נדיר מאוד. עונת פריחתה מתחילה בסוף מרץ ונמשכת עד תחילת יולי. תפוצתה העולמית היא במזרח התיכון, כולל לבנון-סוריה, ירדן וישראל. בישראל תפוצתה משתרעת בצפון-מזרח רמת הגולן ובחרמון על קרקע סלעית או אבנית.

הגבעולים נושא הקרקפות הם קשתיים. כל הזירעונים בעלי מקור שאורכו עולה פי 3-2 על אורך גוף הזירעון. ציציות הזירעונים בולטות מתוך המעטפת.

ניסנית מעוצה

ניסנית מעוצה (Crepis robertioides) היא צמח עשבוני רב-שנתי, מזרח ים-תיכוני נדיר מאוד. עונת פריחתה מתחילה בתחילת מאי ונמשכת עד אמצע אוגוסט. תפוצתה משתרעת בסוריה, לבנון ובחרמון בישראל. היא גדלה במדרונות אבניים ובקרקעות סלעיות בשטחים פתוחים — כולל שדות עשבוניים ובתות (שיחיות) — בגבהים של 1,500 עד 3,000 מטר מעל פני הים.

ניסנית מעוצה היא צמח נמוך, רב-שנתי (המיקריפטופיט), כלומר צמח רב-שנתי שחלקו העל-קרקעי מת בעוד החלק התת-קרקעי שורד בחורף, בעל גזע מעוצה וקנה-שורש מכוסה קשקשים. רוחב העלים אינו עולה על 10 מ"מ.

ניסנית מעוצה מוגדרת מין בסכנת הכחדה (Endangered) לפי קריטריונים של IUCN, בשל מספר סיבות עיקריות: היא בעלת טווח תפוצה מצומצם מאוד, המוגבל לאזורים הרריים בלבנון, סוריה וישראל; האוכלוסיות מקוטעות ומבודדות זו מזו; קיים כרסום מתמשך בשטח התפוס שבו מצויות אוכלוסיות פעילות; ובתי הגידול שלה ממשיכים להיפגע ולהינזק — עקב רעיית יתר, חציבה, הקמת אתרי סקי, פיתוח תיירותי, חקלאות אינטנסיבית, סלילת כבישים ושינויי אקלים. רוב תתי-האוכלוסיות של ניסנית מעוצה ממוקמות בהר מקמל, הר סנין והר כניסי בלבנון. רמת הבקאע מהווה מחסום לזרימת גנים ויוצרת בידוד רבייתי בין תתי-האוכלוסיות שעל פני רכסי ההרים, אולם האוכלוסייה בכללותה לא נחשבת מקוטעת באופן חמור. תצפיות שנערכו לאחרונה בהר מקמל ובהר סנין הראו כי תתי-האוכלוסיות שם הושפעו בצורה משמעותית מלחץ רעייה: מרבית הפרטים שנמצאו באזורים הנגישים לעיזים היו גמדיים (דחוסים בגובהם). גודלן של תתי-האוכלוסיות שנצפו באזורים אלו נע בין שלושה לשבעה פרטים בלבד. בהתחשב בהידרדרות בתי הגידול ובנוכחות האיומים לאורך כל תחום התפוצה של המין, הוערכה ירידה בגודל האוכלוסייה..

ניסנית נאה

ניסנית נאה (Crepis pulchra) היא צמח עשבוני חד-שנתי, נדיר מאוד, שמאפייניו הפיטוגאוגרפיים משתרעים על פני אזורים אירו-סיביריים, ים-תיכוניים ואירנו-טורניים. תפוצתו העולמית רחבה — מאירופה, דרך המזרח התיכון, ועד הרי ההימלאיה המערביים. בישראל הוא מוגבל לחרמון ולצפון-מזרח רמת הגולן. בית גידולו כולל שדות, מקומות אבניים ודרדרת טוף. עונת פריחתו מתחילה בתחילת אפריל ונמשכת עד סוף יולי.

זהו צמח גבוה יחסית, שגובהו 40 עד 100 ס"מ, ועליו תפרחות בראש הגבעול היוצרות מבנה המזכיר מנורה. מצעית הקרקפת קירחת, והזירעון חסר מקור.

ניסנית סורית

ניסנית סורית (Crepis syriaca) היא צמח עשבוני חד-שנתי, נדיר, מזרח הים-תיכוני. עונת פריחתה מתחילה בסוף פברואר ונמשכת עד סוף מאי. תפוצתה העולמית מוגבלת למזרח התיכון, כולל טורקיה, לבנון–סוריה, ירדן וישראל. בישראל היא מצויה בגליל העליון, הגליל התחתון, עמק יזרעאל, בקעת החולה, בקעת כנרות, הגלבוע, מדבר שומרון, ערבות הירדן, הגולן, החרמון, הגלעד ומואב. בית גידולה כולל בתות וצומח עשבוני.

ניסנית סורית היא צמח שגובהו 24–50 ס"מ, בעל כסות צמרית עד קירח למחצה, ולעיתים נושא זיפים קוצניים. הגבעולים זקופים, פשוטים או מסועפים במקצת; הם ארוכים ונושאים לרוב 1–2 קרקפות. העלים הבסיסיים והתחתונים הולכים ונהיים צרים לעבר הפטוטרת, בעלי צורת אזמל הפוך, ושפתם משוננת או קרועה (incised); העלים האמצעיים והעליונים יושבים (ללא פטוטרת), בעלי אוזניות (auriculate), בצורת ביצה עד אזמל, והעליונים ביותר מנוצים עמוק סמוך לבסיסם. הקרקפות מעטות, נישאות על עוקצים ארוכים. לפני ההבשלה הן דמויות כד בעל בטן נפוחה. המעטפת דמוית גביעון, בעת ההבשלה אורכה כ-2 ס"מ, משונצת במרכזה. המצעית חשופה לחלוטין. החפים החיצוניים רבים, קרומיים (כעין נייר), ברוחב 3 עד 4 מ"מ, דמויי ביצה או אזמל, חדים בקצותיהם, צמריים, ולרוב מתפשקים לאחור עם ההבשלה. החפים הפנימיים (10 עד 14 במספר) עשבוניים, צרים–אזמליים, מכוסים שערות צמריות עם שערות בלוטיות ושערות ארוכות; בעת ההבשלה הם מתקשים בחלק שמתחת למרכז ואינם מתפשקים לאחור לאחר פיזור הפירות. הזירעונים ההיקפיים עבים מעט מהפנימיים, מעוקלים, מכוסים פלומה, עטופים בחפי המעטפת, ומתחדדים בהדרגה למקור שאורכו גדול פי כמה מאורך הציצית. הזירעונים הפנימיים בעלי מקור ברור, אורכם הכולל (עם המקור) כ־1.5 ס"מ, צרים ודמויי כישור, שהולכים ונהיים צרים כלפי מקור דק שאורכו גדול בהרבה מאורך גוף הזירען עצמו. הציצית של שני סוגי הזירעונים משתיירת ובולטת, בצבע לבן-צהבהב, ואורכה כ-5 מ"מ.

ניסנית ערבית

ניסנית ערבית (Crepis senecioides) היא צמח עשבוני חד-שנתי, מדברי, סהרו-ערבי, הנחשב נדיר מאוד. עונת פריחתה מתחילה בתחילת פברואר ונמשכת עד סוף אפריל. תפוצתה העולמית משתרעת מצפון אפריקה (תוניסיה, לוב ומצרים) מזרחה אל ערב הסעודית ודרך ירדן וישראל לצפון-מערב סוריה. בישראל תפוצתה מוגבלת לנגב, מדבר יהודה ערבות הירדן, דרום בקעת ים-המלח והערבה.

זהו צמח נמוך, שגובהו 8 עד 15 ס"מ, מרובי גבעולים, כאשר הגבעולים חסרי עלים פרט ל-1 עד 3 עלים קטנים. אורך הקרקפות קטן, ואינו עולה על ס"מ אחד. מצעית הקרקפת חשופה לגמרי. חפי המעטפת נושאים זיפים המתקשים בעת ההבשלה. חפי המעטפת נושאים זיפים המתקשים עם ההבשלה; החפים החיצוניים מועטים, צורתם נימית, ואורכם לאחר ההבשלה 7 עד 15 מ"מ. כל הזירעונים נושאים מקור שאורכו גדול פי שניים עד שלוש מאורך גוף הזירען עצמו.

ניסנית קטנת-פרחים

ניסנית קטנת-פרחים (Crepis micrantha) היא צמח עשבוני חד-שנתי, נדיר מאוד, המשתייך לצמחייה ים-תיכונית–אירנו-טורנית. עונת פריחתה מתחילה בסוף מרץ ונמשכת עד תחילת יוני. תפוצתה העולמית משתרעת מדרום-מזרח אירופה מזרחה לאיראן, ומערבה עד חצי האי ערב, סיני ומצרים, דרך ירדן וישראל. בישראל היא אותרה בשנים האחרונות בעמק יזרעאל, שם היא גדלה על קרקעות כבדות.

הקרקפות קטנות מאוד, נישאות על עוקצים, ומספרן רב. חפי המעטפת החיצוניים קצרים ביותר, שעירים ונושאים זיפים בודדים. אורך הזירעונים זעיר - 1.5 עד 2 מ"מ בלבד, הם חסרי מקור ונושאים ציצית נשירה שאורכה רב בהרבה מאורך הזירען עצמו.

ניסנית שיכנית

ניסנית שיכנית (Crepis aculeata) היא צמח עשבוני חד-שנתי, ים-תיכוני מצוי. עונת פריחתה מתחילה בסוף פברואר ונמשכת עד תחילת מאי. תפוצתה העולמית משתרעת ממערב לבנון דרך ישראל ועד סיני, לאורך מישור החוף. בישראל היא גדלה בלעדית על קרקעות חוליות של מישור החוף, בעיקר בחול מיוצב, חול חמרה וכורכר.

הצמח מחוספס בחלקו העליון ומאופיין בעלי גבעול גזורים-מנוצים לאונות מוארכות, צרות ומחודדות. הקרקפות נישאות על עוקצים. חפי המעטפת החיצוניים קצרים, ולחפים הפנימיים זיפים בודדים. הזירעונים ההיקפיים חסרי מקור, אורכם 7 עד 10 מ"מ, וחסרי כנף בצידם הפנימי; הם עטופים בחפי המעטפת ונושרים בהדרגה, זה אחר זה, בשלב מאוחר. הזירעונים הפנימיים בעלי מקור ארוך שאורכו כאורך גוף הזירען, והציצית שלהם אינה נשירה - הפצתם מתבצעת באמצעות הרוח.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא ניסנית בוויקישיתוף

• ניסנית, באתר ITIS (באנגלית)
• ניסנית, באתר המרכז הלאומי למידע ביוטכנולוגי (באנגלית)
• ניסנית, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
• ניסנית, באתר Tropicos (באנגלית)
• ניסנית, באתר GBIF (באנגלית)
• ניסנית, באתר האינדקס הבין-לאומי לשמות צמחים (באנגלית)