ניקולאי בסטוז'ב
 | |
| לידה |
24 באפריל 1791 סנקט פטרבורג, האימפריה הרוסית  |
|---|---|
| פטירה |
27 במאי 1855 (בגיל 64) Novoselenginsk, אירקוטסק, האימפריה הרוסית |
| מקום לימודים |
בית הספר לקציני צי (1809) |
| תחום יצירה |
חיל ים, literary activity, היסטוריה, פעילות פוליטית |
| פרסים והוקרה |
עיטור ולדימיר הקדוש, דרגה 4 |
| צאצאים |
Alexey Startsev |
  | |
ניקולאי בסטוז'ב (ברוסית: Николай Бестужев; 13 באפריל 1791 - 27 במאי 1855) היה קצין, סופר, ממציא ואמן דיוקנאות של הצי הרוסי; קשור למרד הדקמבריסטים.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הוא נולד למשפחת אצולה. אביו, אלכסנדר פדוסייביץ', היה סופר וחבר מועצה ממשלתית. אחיו, אלכסנדר, מיכאיל, פיוטר ופאבל היו גם סופרים, קציני צבא ודקמבריסטים.
הוא נכנס לבית הספר של חיל הצוערים ב-1802 וסיים את לימודיו ב-1809. בעודו שם, הוא בדק שיעורים שלימד אנדריי וורוניחין באקדמיה האימפריאלית לאמנויות. [1] ב-1810 הוא הפך לקצין בדרגת סגן בחיל. ב-1815 השתתף בפעולות ימיות בהולנד. הוא מונה לעוזר המפקח של המגדלור הבלטי בקרונשטאדט ב-1820.[2] שנתיים לאחר מכן, הוא ארגן מחדש את מחלקת הליטוגרפיה באדמירליות, שעליה הוענק לו מסדר ולדימיר הקדוש, והחל לכתוב היסטוריה של הצי.
בשנת 1824 הוא הועלה לדרגת סגן-מפקד וזמן קצר לאחר מכן מונה למנהל המוזיאון של האדמירליות, שם נודע בשם "המומיה". במהלך תקופה זו הוא גם תרם לכתבי העת Polar Star (בעריכת אחיו, אלכסנדר) ו-Syn otechestva (בן המולדת). הוא גם שירת בלשכת הצנזורה וב-1825 הפך לחבר בחברה הקיסרית לעידוד האמנויות[2]
אולם הישגים אלו היו קצרי מועד. מאז 1824, הוא היה חבר ב"החברה הצפונית", ארגון סודי בראשותו של קונדרטי רילייב, וכתב "מניפסט לעם הרוסי". בעקבות מרד הדקמבריסטים בכיכר פיטר, שבמהלכה הוביל יחידה של מורדים ימיים, הוא הסתתר אך נמצא ונעצר. הוא נלקח למצודת פיטר ופול וב-10 ביולי 1826 הורשע בפעילות חתרנית ובמרד. הוא נידון לעבודת פרך לכל החיים.[2]
החיים בסיביר[עריכת קוד מקור | עריכה]
בחודש שלאחר מכן, הוא ואחיו מיכאיל נלקחו למצודת שליסלבורג. בספטמבר 1827, הם הועברו לסיביר והונחו בכלא מיוחד במפגש הנהרות צ'יטה ואיינגודה. ב-1830 הם הועברו שוב, לעיירה פטרובסק-זבייקלסקי. ב-1832 צומצם עונשם לחמש עשרה שנים. זמן קצר לאחר מכן, הוא התחתן ונולדו לו שני ילדים; אחד מהם היה אלכסיי סטארטסב, דמות מרכזית בסחר המסחרי בין רוסיה לסין. בשנת 1839 הוא ואחיו הועברו לנובוסלנגינסק, שם בחר להישאר ומת ב-1855.
למרות התנאים הקשים, הוא צייר דיוקנאות רבים של חבריו הדקמבריסטים, בני משפחתם ותושבי הכפר המקומיים; בהתחלה צייר בצבעי מים, אחר כך בשמנים. בתום הגלייתו הוא בילה ב-1841 באירקוטסק, וצייר כמה דיוקנאות של פקידי ממשל.
הוא עבד גם כסנדלר, מפעיל מחרטה ושען. בתפקידים אלה, הוא יצר עיצוב לכרונומטר בעל דיוק גבוה המבוסס על "מערכת חדשה" שאותה מעולם לא חשף. במהלך מלחמת קרים, הוא עיצב מנעול אקדח. הוא גם ערך תצפיות מטאורולוגיות ואסטרונומיות, יצר מערכת השקיה, גידל כבשים, מצא מרבץ פחם חדש ואסף אגדות עם בוריאט.
ב-1973, המחזאי סמיון מטליצה כתב דרמה על בסטוז'ב בשם ״אזרח רוסיה״. הסרט שנעשה בעקבות הספר היה ״אין ארץ זרה״ מבוסס על חייו בסיביר.[3]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך זה הוא יתום, כלומר אין ערכים בוויקיפדיה שמקשרים אליו. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולקשר אליו מכמה מהערכים שמכילים את המונח "ניקולאי בסטוז'ב".