אלכסנדר אלכסנדרוביץ' בסטוז'ב
 |
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
| |
| הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית. | |
 | |
| לידה |
3 בנובמבר 1797 סנקט פטרבורג, האימפריה הרוסית  |
|---|---|
| נהרג |
7 ביוני 1837 (בגיל 39) מבצר סוויאטוי דוך באדלר (כיום בסוצ'י), האימפריה הרוסית |
| מדינה |
האימפריה הרוסית |
| שם עט |
Марлинский |
| שפות היצירה |
רוסית |
| תקופת הפעילות | מ-1817 |
  | |
אלכסנדר אלכסנדרוביץ' בֶּסְטוּז'ֶב או בסטוז'ב-מַרלינסקי (ברוסית:Алекса́ндр Алекса́ндрович Бесту́жев, 3 בנובמבר (לפי לוח השנה היוליאני 23 באוקטובר) 1797 - 19 ביוני (לפי לוח השנה היוליאני 7 ביוני )1837) היהאציל וסופר רוסי ופעיל מהפכן שהשתתף ב מרד הדקבריסטים. אחרי דיכוי המרד נשלח לסיביר, אך עונשו הוסב לגלות כאיש צבא בקווקז , שם השתתף במלחמת האימפריה הרוסית נגד הצ'רקסים. בסטוז'ב כתב בשם העט מרלינסקי (Марли́нский) שירים, סיפורים קצרים ורומנים בוח רומנטית שזכו בהצלחה. הוא נהרג בתקרית צבאית ביישוב אדלר על חוף הים השחור.
קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]
בסטוז'ב נולד בסנקט פטרבורג כילד החמישי בין חמשת בניו ושלוש בנותיו של הקצין, הסופר והמחנך אלכדסנר פדוסייביץ' בסטוז'ב, צאצא למשפחת אצילים וותיקה. אמו הייתה בת של סוחר. מגיל צעיר הכין אותו אביו לקריירה צבאית. בגלל ציונים בלתי מספיקים במתמטיקה לא התקבל לצי הקיסרי הוא שירת ביחידת שאסור-הרים של פרחי קצונה ואחר כך הועבר כדרגון לרגימנט של המשמר הקיסרי בביתן "מארלי" בפטרהוף. ב-1818 הועלה לדרגת קצין ושימש כעוזר אישי של כמה קצינים בכירים. נראה שציפה לו עתיד מזהיר. את הקריירה הספרותית התחיל בסטוז'ב ב-1817 כשפרסם לראשונה את שיריו, את תרוגמיו וסיפוריו ההיסטוריים בעיתונים רוסים חשובים. בשנות ה-1820 פרסם לראשונה מאמר תחת שם העט א.מרלינסקי, שבחר בו לפי שם ביתן "מארלי" שבו שירת בפטרהוף. התוכניות השתבשו עקב הצטרפותו לתנועת הדקבריסטים, יחד עם ארבעת אחיו - מיכאיל, ניקולאי פיוטר ופאבל. ב-1825-1823 יחד עם ידידו, הדקבריסט קונדראטי רילייב הוציא לאור אלמנך בשם "כוכב הצפון". אלכסנדר ואחיו לא היו כל כך רדיקליים ברעיונותיהם לעומת שאר הקושרים נגד הצאר. אלכסנדר הצטרף למרד פחות מהרצון להקחליף את הצאר ברפובליקה ויותר בגלל קשריו עם כמה מהמהפכנים, לרבות אחיו ורילייב. משום כך ובגלל הודאותיו במשפט, שהה רק שנה וחצי במאסר וב-22 באוגוסט 1826 נידון ל15 שנות עבודות פרך שעמד להתחיל בקצה סיביר, ביאקוצק ולפי בקשתם שלו ושל משפחתו, הוסב העונש לשירות צבאי כחייל פשוט בקווקז. באמצע אוגוסט 1829 הגיע לטביליסי וגוייס לרגימנט 14 של שאסר. בסטוז'ב היה הדקבריסט היחיד שהורשה להמשיך בקריירה הצבאית. אף על פי שהלשטון נרתע נרתע מלקדם מחדש קצין לשעבר שסרח, בסטוז'ב הצטיין באומץ שלו במבצעים הצבאיים במלחמת קווקז וזכה בכמה עיטורים. ב-1836 הועלה בחזרה לדרגת קצין. הוא נהרג ב- 19 ביוני 1837 בהיתקלות עם לוחמים צ'רקסים קרוב למבצר סוויאטוי דוך באדלר, בימינו חלק מן העיר סוצ'י ,על חוף הים השחור. גופתו לא נמצאה. שניים מאחיו, מיכאיל וניקולאי, נידונו לעבודות פרך לכל החיים. עונשם קוצר ל-20 שנים ובהתאמה - 13 שנים ונשארו בגלות סיביר עשרות שנים.
פעילותו הספרותית[עריכת קוד מקור | עריכה]
בסטוז'ב השאיר יצירות, שזכו להתלהבות רבה בקרב קוראיו וקוראותיו - שירה, רומנים, סיפורים ומאמרי בקורת ספרות, זאת עד כדי כך שבזמנו הגיע לפופולריות דומה לזו של אלכסנדר פושקין. לפי עדותו של ויסאריון בלינסקי נחשב מעין "פושקין של הפרוזה" רבים מכתביו סווגו כרומנטיים בסגנון הלורד ביירון, ויקטור הוגו או וולטר סקוט דימויותיו היו לעיתים קרובות אקטרווגנטיות והעלילות קיבלו השראה מהתסריטים ימי-ביניימיים. בספריו על הקווקז, ומעל הכל הרומן "אמאלאט-בק" (1831) עיצב סגנון משלו, ש בשנות ה-1830 התפרסם ברוסיה בשם "מרליניזם". כתיבתו השפיע אף על מיכאיל לרמונטוב ולב טולסטוי.
ב-1840 מתח עליו בלינסקי בקורת חריפה ביותר על סגנונו, על הרטוריקה, המשפטים, על המטפורות המוזרות, הפעלולים החיצוניים, התשוקות ה"על-אנושיות" של גיבוריו לעומת זאת הביע הערכה רבה על זכותו של בסטוז'ב בייסוד הבקורת הספרותית הרוסית
ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]
| שנה | השם ברוסית |
בתרגום | הערות |
|---|---|---|---|
| 1821 | «Замок Венден» | «טירת ונדן» | |
| 1821 | «Поездка в Ревель» | «מסע לרוול» | |
| 1823 | Роман и Ольга, повесть 1396 года» | «רומן ואולגה, סיפור מ-1396 » | |
| 1823 | Вечер на бивуаке», «Второй вечер на бивуаке» | ערב בביבוואק, הערב השני בביוואק | |
| 1824 | «Наезды» | פשיטות | |
| 1824 | «Замок Нейгаузен» | «טירת נייהאוזן» | «עובד לקולנוע בסרט הרוסי "Рыцарский замок " (1990) ("טירת האבירים") |
| 1825 | «Ревельский турнир» | «טורניר ברוול» | |
| 1825 | «Изменник» | «בוגד» | |
| 1825 | Кровь за кровь» («Замок Эйзен») | ««דם תחת דם» | |
| 1825 | Ночь на корабле» | «לילה בספינה» | |
| 1825 | «Взгляд на русскую словесность в течение 1824 и начале 1825 года» |
(מבט אל הספרות הרוסית במהלך שנת 1824 ותחילת 1825 | בקורת |
| 1830 | «Испытание» | מבחן | |
| 1830 | «Вечер на Кавказских водах в 1824 году» | ערב במי הקווקז בשנת 1824 | |
| 1831 | «Лейтенант Белозор» | «לוטננת בלוזור» | |
| 1831 | «Страшное гадание» | «חידה איומה» | |
| 1831 | «Латник» | "לאטניק" [1] | |
| 1831 | «Аммалат-Бек» | «אמאלט-בק» [2] | |
| 1831 | «Красное покрывало» | «שמיכה אדומה» | |
| 1832 | «Фрегат „Надежда» | «פרגטה נדז'דה» | |
| 1832 | «Письма из Дагестана» | «מכתבים מדגסטן» | |
| 1834 | «Мореход Никитин» | המלח ניקיטין | |
| 1835-36 | «Мулла-Нур» | «מוללה-נור» | |
| 1835 | «Он был убит» | הוא נהרג | |
| «Роман в 7 письмах» | רומן בשבעה מכתבים | ||
| «Андрей Переяславский» | «אנדריי פריאסלבסקי» |
בסטוז'ב ויצירותיו במדיה האמנותית אחרת[עריכת קוד מקור | עריכה]
קולנוע[עריכת קוד מקור | עריכה]
- 1911 - סרט אילם רוסי בשם "הנסיך ברבריאני והשבויה ברברה" היה עיבוד לראינוע של הסיפור Наезды (פשיטות) של בסטוז'ב-מרלינסקי
- 1990-1991 - הבמאי סרבגיי טראסוב יצר באולפני "מוספילם" בשיתוף פעולה עם אולפני "ז'אנר" סרט אמנותי רוסי בשם "Рыцарский замок" (טירת אבירים) ,לפי הסיפור "טירת נייהאוזן"
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
