ניר בקר

ניר בקר
לידה	31 בדצמבר 1959 (בן 64); קיבוץ נען
ענף מדעי	כלכלה סביבתית
מקום מגורים	חיפה
מקום לימודים	האוניברסיטה העברית, אוניברסיטת מינסוטה
מוסדות	המכללה האקדמית תל-חי
תרומות עיקריות
	משנה לנשיא לעניינים אקדמיים ופרופסור מן המניין במכללת תל חי; יועץ למשרד להגנת הסביבה ולרשות הטבע והגנים הלאומיים; מחבר הספר הראשון בישראל בנושא כלכלה סביבתית; עורך ראשי של כתב העת: Journal for Nature Conservation

ניר בקר (נולד ב-31 בדצמבר 1959) הוא כלכלן ופרופסור חוקר ישראלי בתחום הכלכלה הסביבתית במכללה האקדמית תל-חי. עבודת המחקר של פרופסור בקר מתפרשת על פני ארבעה עשורים וכוללת פרסומים והובלת מיזמים שהשפיעו באופן ניכר על המדיניות הציבורית בישראל בתחום הסביבה.^[1] חלק ניכר מעבודתו נסוב סביב ניתוחי עלות תועלת של מיזמים בתחום שימור הסביבה, ניהול משאבים באופן בר-קיימא וההשלכות הכלכליות של הזיהום הסביבתי. בקר שימש ומשמש עד היום כיועץ לגופים ממשלתיים בנושאי סביבה וכלכלה וביניהם למשרד להגנת הסביבה ורשות הטבע והגנים הלאומיים.^[2]

ביוגרפיה

ניר בקר נולד ב-31 בדצמבר 1959 בקיבוץ נען שם שימש אביו כרופא הקיבוץ. בשנת 1964 עברה משפחתו לרחובות שם למד בבית הספר היסודי שפרינצק ובבית הספר התיכון ע"ש קציר. ב-1984, השלים לימודי תואר ראשון בכלכלה סביבתית וניהול באוניברסיטה העברית. בשנת 1986, השלים לימודי תואר שני בכלכלה סביבתית וניהול באותו מוסד והשלים תזה בנושא: "ניתוח כלכלי של פיצויי בצורת" בהנחיית פרופ' דוד ביגמן.

בשנת 1986, עבר לארצות הברית והחל לימודי תואר דוקטור בכלכלה יישומית באוניברסיטת מינסוטה. עבודת הדיסרטציה שלו שנכתבה בהנחיית פרופ' K. W. Easter בנושא Dynamic games in the Great Lakes זכתה להערכה רבה וזיכתה אותו בשנת 1990 פרס Herald Jensen עבור עבודת הדיסרטציה הטובה ביותר לאותה שנה. כמו כן, זכתה העבודה לציון לשבח מהאגודה האמריקאית לכלכלה חקלאית.

בשנת 1990, שב לישראל והתקבל כמרצה לכלכלה סביבתית באוניברסיטת חיפה. מחקריו בתקופה זו התמקדו במדיניות סביבתית וניהול משאבים. בחלוף השנים, ליווה תלמידים רבים בעבודות התזה.

ב-1997, הצטרף בקר למכללה האקדמית תל-חי. בשנת 2007, מונה כפרופסור חבר וב-2013, כפרופסור מן המניין. בין השנים 2000–2009, כיהן כראש המחלקה לכלכלה וניהול. בתקופת כהונתו, הורחבה משמעותית תוכנית הלימודים ושולבו בה קורסים מתקדמים בכלכלה סביבתית, ניתוח עלות-תועלת וניהול משאבי טבע. בין השנים 2013–2018, כיהן כדיקן הפקולטה למדעי הרוח והחברה במכללה.

בשנת 2021, מונה בקר למשנה לנשיא לעניינים האקדמיים בה.^[3]

מחקריו

פרופ' בקר הוא אחד מהחוקרים המובילים בישראל בניתוחי עלות תועלת סביבתיים. במהלך הקריירה שלו, פרסם בקר נכון ל-2024 כתשעים מאמרים בכתבי עת מקצועיים מובילים, כמו גם פרקים רבים בספרים אקדמיים. בשנת 2020 יצא לאור הספר אשר נקרא: "היבטים כלכליים של איכות סביבה" אשר נכתב על ידי פרופ' בקר וד"ר חנוך פרידמן. זהו הספר הראשון שנכתב בעברית בנושא.^[4]

עבודתו משתרעת על מגוון רחב של נושאים, כולל כלכלת משאבי מים והיבטים כלכליים של זיהום סביבתי ושימור המגוון הביולוגי. הוא מרצה על נושאי מחקריו בכנסים בישראל ומחוצה לה.

מחקריו בתחום כלכלת משאבי מים

בשנות ה-90 של המאה ה-20 נושא שיתוף הפעולה בין מדינת ישראל לבין הרשות הפלסטינית וירדן. מבחינת משאבי המים עמדו בפני תפנית בעקבות הסכמי אוסלו וחזון המזרח התיכון החדש. במהלך תקופה זו, פרסמו בקר ואחרים מאמרים שהראו כיצד יכולים שוקי מים לפתור בעיות של קונפליקטים היות ששני הצדדים בעסקה מרוויחים.^[5] המחקרים הראו שנושא המים הופך יחסית לשולי מבחינת העלויות בהשוואה לפתרונות חד צדדיים כגון התפלה או השבת מי קולחין. בקר הראה ששווקי מים יכולים לקדם הקצאה יעילה יותר גם בתוך מדינת ישראל עצמה על ידי שימוש במים רק לחקלאים שיכולים לעשות שימוש יעיל יותר במים מאשר חקלאים שמחזיקים זכויות היסטוריות על מים אולם נמנעים מלעשות בהם שימוש יעיל.^[6]

שימור מינים בסכנת הכחדה

בקר ושותפיו הראו בסדרת מאמרים ששימור מינים בסכנת הכחדה כגון נשרים,^[7] כרישים,^[8] זאבים וצבאים,^[9] הוא לא רק בעל ערך מוסרי אלא גם בעל ערך כלכלי. על ידי שימוש בכלים של הערכה לא שוקית (Non-market valuation), הראו בקר ואחרים שערכו של הכחדת נשר, למשל, גבוה מעלות השימור שלו (למשל על ידי הקמה של תחנת האכלה).^[10] סדרת מאמרים זאת נתנה צידוק לרשויות שמירת הטבע בישראל להשקיע כספים בשימור מינים אשר נמצאים בסכנה מכיוון שהתועלת משימורם עולה על העלות.

שיקום נחלים ומקווי מים

כמו שימור מינים בסכנת הכחדה כך גם לשיקום נחלים יש ערך שאינו שוקי. עצם העובדה שנחל משוקם גורם לתועלת אשר באה לידי ביטוי בביקורים נוספים ובתועלת מביקור נתון. בסדרת מאמרים הראו בקר ושותפיו ששיקום נחלים כדאי מבחינה כלכלית. לדוגמה, הקישון,^[11] עין הזהב,^[12] אלכסנדר^[11] והירדן התחתון.^[12] שיקום נהר הירדן מורכב יותר מכיוון שנדרש שיתף פעולה בין לפחות שתי ישויות כדי שהשיקום יהיה כדאי. בקר ושותפיו הראו באלו תנאים שיתוף פעולה שכזה יכול לעבוד ומהי חשיבותו מבחינת התועלת משיקום הירדן.

תמחור שמורות טבע

השאלה האם על השימוש בטבע להיות חופשי לכולם או אם יש מקום לתמחר אזורים שונים שניתן לבקר בהם אבל לווסת את הביקורים על ידי גביית תשלום, עולה פעמים רבות סביב השיח על שימור משאבי טבע. התשלום משמש גם להגבלת כמות המבקרים וגם כמקור הכנסות לשמירה על הטבע. בסדרת מאמרים, הראו בקר ושותפיו את התחליפיות שבין גביית הכנסות מתשלומים על ביקורים לבין חוזר היעילות מעצם העובדה שמבקרים צריכים לשלם על שירות שעלות אספקתו שולית.^[13] הם השתמשו בעקרון של סבסוד צולב כדי לבחון תמחור אופטימאלי של שמורות טבע אשר מסתמך על השוני בגמישות הביקוש בין האתרים השונים.

חיסכון באנרגיה

בקר ושותפיו הראו באילו מצבים ניתן לחסוך באנרגיה וכפועל יוצא מכך בזיהום בשני מקרים: גריטת מכשירי חשמל ישנים^[14] וגריטת כלי רכב ישנים.^[15] בסדרת מאמרים, הם הראו באילו תנאים ניתן לתמרץ אנשים להחליף מכשירי חשמל ישנים ולגרוט כלי רכב ישנים אשר ברשותם. נושא אחר אשר קשור לחיסכון באנרגיה הוא בנייה ירוקה. במאמריהם, הראו בקר ושותפיו באילו מקרים יש טעם כלכלי בשיפוץ סביבתי לדירות ישנות ובאילו מקרים לא.^[16]

מחקר בולט נוסף נסוב סביב השפעותיו הכלכליות של זיהום האוויר במפרץ חיפה. מחקר זה, שכמת את העלויות החיצוניות של הזיהום והשלכותיו על בריאות הציבור, שימש כתשתית לדיונים בכנסת ושינוי המדיניות הסביבתית בישראל.^[17]^[18]

ייעוץ מקצועי לארגונים ציבוריים

לאורך הקריירה שלו שימש בקר כיועץ למשרד להגנת הסביבה ולרשות הטבע והגנים הלאומיים. בנוסף שימש כחבר ב-WECUP, יוזמה ישראלית-פלסטינית המתמקדת בשיתוף פעולה בתהליכי ניהול פסולת מוצקה בגדה המערבית^[19] כמו כן, השתתף במיזם LIFE במימון האו"ם המיועד לשיקום נהרות בצפון ישראל.

ב 1999 קידם וארגן פרופ' בקר את כנס "כלכלת השלום" אשר התמקד בחקר הפוטנציאל הכלכלי לשלום בין ישראל, לבנון וסוריה. ב-2006 ארגן פרופ' בקר כנס רב משתתפים בנוגע לתמחור שמורות טבע.

פרופ' בקר הוא חבר פעיל במספר אגודות מדעיות, לרבות האגודה הישראלית לאקולוגיה, האגודה הישראלית לכלכלה והאגודה האירופית והאסייתית לכלכלני סביבה כמו גם האגודה העולמית לכלכלה אקולוגית.

פרסים והוקרות

בשנת 1997, זכה בקר בפרס ג'ון ויילי למאמר היישומי הטוב ביותר בתחום ניתוח החלטות מרובות קריטריונים.^[20]

חיים אישיים

ניר בקר נשוי לשלומית, עובדת סוציאלית בעיריית חיפה, ואב לשניים: דור ובועז.

קישורים חיצוניים

פרסומיו של פרופ' בקר ב-google Scholar
פרסומיו של פרופ' בקר ב-ResearchGate
ניר בקר, ברשת החברתית LinkedIn
פרופ' בקר בפודקאסט של מרכז הקיימות באוניברסיטה העברית
פרופ' בקר בפודקאסט "יזמות חייתית"
מור הופרט, ‏כמיליארד שקלים בשנה: העלות של זיהום תחמוצת החנקן במפרץ חיפה, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 12 בינואר 2021
ניר בקר, כלכלני האוצר מסתכלים על זיהום האוויר דרך החור שבגרוש, באתר TheMarker‏, 30 במאי 2018
זקנה בפריפריה: ניתוח עלות תועלת של מנגנונים קהילתיים לקידום בריאות וזקנה פעילה בגליל, המכון הלאומי לחקר שירותי הבריאות ומדיניות הבריאות
הרצאה מאת ניר בקר - מודל לקבלת החלטות בקונפליקט בין חקלאות לסביבתה, ביום העיון לחקלאות מים מקיימת בישראל, 2 בפברואר 2017.

הערות שוליים

^ המשרד להגנת הסביבה, הספר הירוק - הערכה ומדידה של עלויות סביבתיות
^ ניר בקר ואח', ניתוח עלות-תועלת של שיקום מלא וחלקי בנחל הקישון
^ מנהלי יחידות, באתר המכללה האקדמית תל חי
^ היבטים כלכליים של איכות סביבה, באתר פרדס הוצאה לאור
^ Nir Becker, Naomi Zeitouni, A Market Solution for the Israeli-Palestinian Water Dispute, Water International 23, 1998-12, עמ' 1–5 doi: 10.1080/02508069808686777
^ Nir Becker, Value of moving from central planning to a market system: lessons from the Israeli water sector, Agricultural Economics 12, 1995-04-01, עמ' 11–21 doi: 10.1016/0169-5150(94)00030-6
^ Becker et al., Cost benefit analysis of conservation efforts to preserve an endangered species: The Griffon Vulture (Gyps fulvus) in Israel
^ Z. Zemah Shamir, S. Zemah Shamir, D. Tchernov, A. Scheinin, N. Becker, Shark aggregation and tourism: opportunities and challenges of an emerging phenomenon, International Journal of Sustainable Development & World Ecology 26, 2019-07-04, עמ' 406–414 doi: 10.1080/13504509.2019.1573769
^ Nir Becker, Yanay Farja, The Cattle-Wolf Dilemma: Interactions among Three Protected Species, Environmental Management 59, 2017-02-01, עמ' 175–188 doi: 10.1007/s00267-016-0784-1
^ Nir Becker, Yael Choresh, Ofer Bahat, Moshe Inbar, Economic analysis of feeding stations as a means to preserve an endangered species: The case of Griffon Vulture (Gyps fulvus) in Israel, Journal for Nature Conservation 17, 2009-12, עמ' 199–211 doi: 10.1016/j.jnc.2009.04.004
^ ¹ ² Nir Becker, Asael Greenfeld, Shiri Zemah Shamir, Cost–benefit analysis of full and partial river restoration: the Kishon River in Israel, International Journal of Water Resources Development 35, 2019-09-03, עמ' 871–890 doi: 10.1080/07900627.2018.1501349
^ ¹ ² Yehonatan Yaacovi, Avital Gasith, Nir Becker, How much is an urban stream worth? Using land senses and economic assessment of an urban stream restoration, International Journal of Sustainable Development & World Ecology 28, 2021-10-03, עמ' 602–611 doi: 10.1080/13504509.2021.1929546
^ Nir Becker, A Comparative Analysis of the Pricing Systems of Nature Reserves, Tourism Economics 15, 2009-03, עמ' 193–213 doi: 10.5367/000000009787536663
^ Nir Becker, Yaron Fishman, Doron Lavee, Economic evaluation of investment in electricity conservation, Energy Conversion and Management 49, 2008-12-01, עמ' 3517–3530 doi: 10.1016/j.enconman.2008.08.010
^ Doron Lavee, Nir Becker, Cost-benefit analysis of an accelerated vehicle-retirement programme, Journal of Environmental Planning and Management 52, 2009-08-07, עמ' 777–795 doi: 10.1080/09640560903083731
^ Chanoch Friedman, Nir Becker, Evyatar Erell, Energy retrofit of residential building envelopes in Israel: A cost-benefit analysis, Energy 77, 2014-12-01, עמ' 183–193 doi: 10.1016/j.energy.2014.06.019
^ מור הופרט, ‏כמיליארד שקלים בשנה: העלות של זיהום תחמוצת החנקן במפרץ חיפה, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 12 בינואר 2021
^ ועדת המשנה לעניין השפעת הסביבה והאקלים על בריאות הציבור קיימה דיון ראשון בנושא – תחלואה וזיהום במפרץ חיפה והסביבה, באתר www.knesset.gov.il, ‏16 בנובמבר 2021
^ זיהום אוויר פוגע קשות בבריאות הציבור, אבל כמה הוא עולה לנו? לפי מחקר שנערך עבור המשרד להגנת הסביבה, עלות הזיהום מתעשייה ומכלי-רכב במפרץ חיפה הייתה 1.3-0.561 מיליארד שקל לשנה בשנת 2015, באתר 12 בינואר, 2021
^ Nir Becker, David Soloveitchik, Dynamic multiple‐objective optimization of environmental regulation policies, Journal of Multi‐Criteria Decision Analysis 7, 1998-01, עמ' 3–19 doi: 10.1002/(SICI)1099-1360(199801)7:1<3::AID-MCDA172>3.0.CO;2-J

[1] המשרד להגנת הסביבה, הספר הירוק - הערכה ומדידה של עלויות סביבתיות

[2] ניר בקר ואח', ניתוח עלות-תועלת של שיקום מלא וחלקי בנחל הקישון

[3] מנהלי יחידות, באתר המכללה האקדמית תל חי

[4] היבטים כלכליים של איכות סביבה, באתר פרדס הוצאה לאור

[5] Nir Becker, Naomi Zeitouni, A Market Solution for the Israeli-Palestinian Water Dispute, Water International 23, 1998-12, עמ' 1–5 doi: 10.1080/02508069808686777

[6] Nir Becker, Value of moving from central planning to a market system: lessons from the Israeli water sector, Agricultural Economics 12, 1995-04-01, עמ' 11–21 doi: 10.1016/0169-5150(94)00030-6

[7] Becker et al., Cost benefit analysis of conservation efforts to preserve an endangered species: The Griffon Vulture (Gyps fulvus) in Israel

[8] Z. Zemah Shamir, S. Zemah Shamir, D. Tchernov, A. Scheinin, N. Becker, Shark aggregation and tourism: opportunities and challenges of an emerging phenomenon, International Journal of Sustainable Development & World Ecology 26, 2019-07-04, עמ' 406–414 doi: 10.1080/13504509.2019.1573769

[9] Nir Becker, Yanay Farja, The Cattle-Wolf Dilemma: Interactions among Three Protected Species, Environmental Management 59, 2017-02-01, עמ' 175–188 doi: 10.1007/s00267-016-0784-1

[10] Nir Becker, Yael Choresh, Ofer Bahat, Moshe Inbar, Economic analysis of feeding stations as a means to preserve an endangered species: The case of Griffon Vulture (Gyps fulvus) in Israel, Journal for Nature Conservation 17, 2009-12, עמ' 199–211 doi: 10.1016/j.jnc.2009.04.004

[jowater-11] ¹ ² Nir Becker, Asael Greenfeld, Shiri Zemah Shamir, Cost–benefit analysis of full and partial river restoration: the Kishon River in Israel, International Journal of Water Resources Development 35, 2019-09-03, עמ' 871–890 doi: 10.1080/07900627.2018.1501349

[ijsdw-12] ¹ ² Yehonatan Yaacovi, Avital Gasith, Nir Becker, How much is an urban stream worth? Using land senses and economic assessment of an urban stream restoration, International Journal of Sustainable Development & World Ecology 28, 2021-10-03, עמ' 602–611 doi: 10.1080/13504509.2021.1929546

[13] Nir Becker, A Comparative Analysis of the Pricing Systems of Nature Reserves, Tourism Economics 15, 2009-03, עמ' 193–213 doi: 10.5367/000000009787536663

[14] Nir Becker, Yaron Fishman, Doron Lavee, Economic evaluation of investment in electricity conservation, Energy Conversion and Management 49, 2008-12-01, עמ' 3517–3530 doi: 10.1016/j.enconman.2008.08.010

[15] Doron Lavee, Nir Becker, Cost-benefit analysis of an accelerated vehicle-retirement programme, Journal of Environmental Planning and Management 52, 2009-08-07, עמ' 777–795 doi: 10.1080/09640560903083731

[16] Chanoch Friedman, Nir Becker, Evyatar Erell, Energy retrofit of residential building envelopes in Israel: A cost-benefit analysis, Energy 77, 2014-12-01, עמ' 183–193 doi: 10.1016/j.energy.2014.06.019

[17] מור הופרט, ‏כמיליארד שקלים בשנה: העלות של זיהום תחמוצת החנקן במפרץ חיפה, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 12 בינואר 2021

[18] ועדת המשנה לעניין השפעת הסביבה והאקלים על בריאות הציבור קיימה דיון ראשון בנושא – תחלואה וזיהום במפרץ חיפה והסביבה, באתר www.knesset.gov.il, ‏16 בנובמבר 2021

[19] זיהום אוויר פוגע קשות בבריאות הציבור, אבל כמה הוא עולה לנו? לפי מחקר שנערך עבור המשרד להגנת הסביבה, עלות הזיהום מתעשייה ומכלי-רכב במפרץ חיפה הייתה 1.3-0.561 מיליארד שקל לשנה בשנת 2015, באתר 12 בינואר, 2021

[20] Nir Becker, David Soloveitchik, Dynamic multiple‐objective optimization of environmental regulation policies, Journal of Multi‐Criteria Decision Analysis 7, 1998-01, עמ' 3–19 doi: 10.1002/(SICI)1099-1360(199801)7:1<3::AID-MCDA172>3.0.CO;2-J

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]