מפרץ חיפה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מפרץ חיפה במבט מדרום לצפון, 2007

מפרץ חיפה הוא המפרץ הגדול היחידי בחוף הים התיכון של ארץ ישראל, אורכו (בציר צפון-דרום) הוא כ-12 קילומטר והנחל העיקרי הנשפך אליו הוא הקישון. המפרץ נמצא בצפון מישור החוף.

האזור שלחוף מפרץ חיפה הוא משכנו של אזור התעשייה של רובע מפרץ חיפה של העיר חיפה, משכנם של מפעלי תעשייה רבים המתמקדים בעיקר בתחום הכימיקלים, זיקוק נפט וחומרים מסוכנים (בראשם בולטים בתי הזיקוק וחיפה כימיקלים), כמו כן פועלים באזור אולמי-שמחות רבים, תעשיות רפואיות ומספר עסקים קטנים. בשנות ה-90 נפתחו באזור מספר מרכזי קניות המשרתים את תושבי חיפה והקריות.

גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תמונת לווין של המפרץ וסביבתו, 2003

גבולותיו של מפרץ חיפה הם:

בדרום, הכרמל ובקצהו כף הכרמל וחיפה
בצפון, עכו ומפרץ עכו
במזרח, עמק זבולון
במערב, הים התיכון

ככל שמתקדמים ממזרח למערב במפרץ חיפה המפרץ מעמיק וחלקו המזרחי הוא למעשה חלק מעמק זבולון ששקע לאחר תקופת הקרח האחרונה מתחת לפני המים.

למפרץ חיפה נשפכים שני נחלי איתן גדולים: נחל קישון ונחל נעמן. ספיקתם של שני הנחלים הללו הצטמצמה מאז קום המדינה בשל שאיבת מים ממקורותיהם, ובעשורים האחרונים מימי שני הנחלים הזדהמו בשל ביוב מבסיסים צבאיים באזור, מפעלים ועוד. בשפכו של נחל קישון למפרץ הוקם נמל הקישון - נמל משנה לנמל חיפה. למפרץ נשפכים עוד כמה נחלי אכזב שמקורם בכרמל.

השמירה על איכות הסביבה בנחלי מפרץ חיפה בידי שתי רשויות ניקוז נחלים: בדרום המפרץ - רשות ניקוז ונחלים קישון, ובצפון המפרץ - רשות ניקוז ונחלים גליל מערבי (תחום אחריותן של שתי הרשויות משתרע גם מעבר למפרץ חיפה).

התעשייה במפרץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

המפרץ שנוצל במתכונת מצומצמת כבר בשלהי התקופה העות'מאנית זכה לפיתוח מואץ בתקופת המנדט הבריטי. הבריטים הניחו את צינור הנפט כירכוכ-חיפה, שהוליך נפט גולמי בין 1935 ל-1948 לבתי הזיקוק בחיפה וממנו לנמל חיפה וליעדים באירופה, וכך עיצבו את עתידו כאזור עתיר תעשיות נפט ותזקיקיו, גז ופטרוכימיה.

בשנות האלפיים, התעשייה במפרץ חיפה כוללת מפעלים מהתעשייה הכימית והפטרוכימית, בתי זיקוק, תעשייה כבדה, מפעלי דשנים ועוד שהם מקור פרנסה חשוב לתושבי מטרופולין חיפה.

זיהום קרקע מים ואוויר[עריכת קוד מקור | עריכה]

אזור מפרץ חיפה נחשב לאחד ממוקדי זיהום הסביבה, קרקע, מים ואוויר במדינת ישראל על הסיכון הבריאותי הכרוך בזיהום לאדם, לחי ולצומח בשל ריכוז גדול של מפעלי תעשייה מזהמים, שגם מונעים באנרגיה מזהמת בהתעכב המעבר לשימוש בגז טבעי, לצד ריכוזי אוכלוסייה וזאת למרות ירידה שחלה בחלוף השנים בפליטת מזהמים עקב שינויים טכנולוגיים במפעלים ומעבר לשימוש בדלקים פחות מזהמים ובמנועים מתקדמים בתחבורה. גם הסיכון לאפר"ן כגון דליפת אמוניה ממיכל אחסון האמוניה בנמל הקישון עקב תאונה או אירוע מלחמה עולה ככל שעל תא שטח מצומצם בקרבת ריכוז אוכלוסייה מרוכזת תעשייה בעלת יָכְלָת הרס.

הגוף שאחראי על ניטור איכות האוויר במפרץ חיפה, ובישראל בכלל הוא המשרד להגנת הסביבה. בכל עיר קיים גוף האחראי על הנושא והוא נקרא איגוד ערים. בחיפה יו"ר האיגוד הוא ראש העיר יונה יהב.

באזור חיפה פועלות 25 תחנות לניטור איכות אוויר, מתוכן 23 תחנות כלליות/תחנות לניטור מקורות פליטה נייחים ו- 3 תחנות תחבורתיות. תחנת אחוזה משמשת כתחנה כללית עבור ניטור המזהמים גופרית דו-חמצנית (SO2), תחמוצות חנקן (NOx), פחמן חד-חמצני CO וחלקיקים נשימים עדינים ותחנה תחבורתית עבור ניטור המזהמים: תחמוצות חנקן בנזן, טולואן, קסילן ואתיל בנזן. בחיפה יש את מספר תחנות לניטור אוויר הגדול ביותר בישראל. לשם השוואה, באזור גוש דן ישנן רק 15 תחנות ניטור אוויר ובירושלים 5 תחנות בלבד[1].

קשר זיהום-תחלואה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2015 שב לדיון ציבורי ביתר שאת מצב התחלואה בחיפה, והקשר בין מחלות סרטן, מחלות לב, נזקים לעוברים ולילדים ואסתמה אצל ילדים ומבוגרים לנוכחות מזהמים במרחב העיר.

בספטמבר 2015 הכריזה ממשלת ישראל שבאזור חיפה יש זיהום אוויר חריג ונתוני תחלואה עודפת. לאור ממצאים אלו החליטה ממשלת ישראל לקדם תוכנית לאומית להפחתת הזיהום ממפעלים וכלי רכב בחיפה. התוכנית מאמצת המלצות של המשרד להגנת הסביבה להשגת הפחתה משמעותית של מזהמי אוויר שונים, כולל תרכובות אורגניות נדיפות וחומר חלקיקי עד שנת 2018. צעדי התוכנית כוללים צוותים לקידום תוכניות לשינוי מתקני תעשייה, הסבת מתקנים שונים וכלי רכב לגז טבעי, הגבלת תנועה והתקנת מסננים על רכבי דיזל מזהמים, קידום מוניות חשמליות, הקטנת הזיהום הנפלט מאוניות בנמל, הרחבת מערך הניטור, קידום תוכנית מחקר אפדימיולוגית, הפחתת הסכנה של איחסון חומרים מסוכנים והגברת השקיפות[2].

בד בבד מתחולל מאבק אזרחי למנוע את הרחבת בתי הזיקוק, הנמל ומפעלים מזהמים נוספים בחיפה.[3][4]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

זיהום אוויר במפרץ חיפה, באתר אקו-ויקי

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Haifa coa.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא חיפה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.

קואורדינטות: 32°52′N 35°3′E / 32.867°N 35.050°E / 32.867; 35.050