מפרץ חיפה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מפרץ חיפה במבט מדרום לצפון, 2007

מפרץ חיפה הוא המפרץ הגדול היחידי בחוף הים התיכון של ארץ ישראל, אורכו (בציר צפון-דרום) הוא כ-12 קילומטר והנחל העיקרי הנשפך אליו הוא הקישון. המפרץ נמצא בצפון מישור החוף.

האזור שלחוף מפרץ חיפה הוא משכנו של אזור התעשייה של רובע מפרץ חיפה של העיר חיפה המכיל מפעלי תעשייה רבים המתמקדים בעיקר בתחום הכימיקלים, זיקוק נפט וחומרים מסוכנים (בראשם בולטים בתי הזיקוק וחיפה כימיקלים), כמו כן פועלים באזור אולמי-שמחות רבים, תעשיות רפואיות ומספר עסקים קטנים. בשנות ה-90 פותחו באזור גם מספר מרכזי קניות המשרתים את תושבי חיפה והקריות.

גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תמונת לווין של המפרץ וסביבתו, 2003

גבולותיו של מפרץ חיפה הם:

בדרום, הכרמל ובקצהו כף הכרמל וחיפה
בצפון, עכו ומפרץ עכו
במזרח, עמק זבולון
במערב, הים התיכון

ככל שמתקדמים ממזרח למערב במפרץ חיפה המפרץ מעמיק וחלקו המזרחי הוא למעשה חלק מעמק זבולון ששקע לאחר תקופת הקרח האחרונה מתחת לפני המים.

למפרץ חיפה נשפכים שני נחלי איתן גדולים: נחל קישון ונחל נעמן. ספיקתם של שני הנחלים הללו הצטמצמה מאז קום המדינה בשל שאיבת מים ממקורותיהם, ובעשורים האחרונים מימי שני הנחלים הזדהמו בשל ביוב מבסיסים צבאיים באזור, מפעלים ועוד. בשפכו של נחל קישון למפרץ הוקם נמל הקישון - נמל משנה לנמל חיפה. למפרץ נשפכים עוד כמה נחלי אכזב שמקורם בכרמל.

על השמירה על איכות הסביבה בנחלי מפרץ חיפה אחראיות שתי רשויות ניקוז נחלים: בדרום המפרץ - רשות ניקוז ונחלים קישון, ובצפון המפרץ - רשות ניקוז ונחלים גליל מערבי (שטחיהן של שתי הרשויות משתרע גם מעבר למפרץ חיפה).

התעשייה במפרץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

המפרץ היה בשימוש במתכונת מצומצמת כבר בשלהי התקופה העות'מאנית, ופותח על ידי שלטונות המנדט הבריטי. בשנות האלפיים, התעשייה במפרץ חיפה כוללת מפעלים מהתעשייה הכימית והפטרוכימית, בתי זיקוק, תעשייה כבדה, מפעלי דשנים ועוד. האזור מהווה מקור פרנסה חשוב ביותר עבור תושבי הסביבה. רבים מן המפעלים הפועלים במפרץ מבוססים על הנפט ומוצריו. אחת הסיבות המהותיות ביותר לתעשייה הענפה השוררת במפרץ חיפה היא הנמל, שדרכו מיובאים ומיוצאים חומרי גלם ותוצרים סופיים רבים.

זיהום האוויר והמים באזור[עריכת קוד מקור | עריכה]

אזור מפרץ חיפה נחשב לאחד ממוקדי זיהום האוויר הגדולים ביותר במדינת ישראל, זאת בשל ריכוז גדול של מפעלי תעשייה מזהמים הנמצאים באזור.

באזור חיפה פועלות 25 תחנות לניטור איכות אוויר, מתוכן 23 תחנות כלליות/תחנות לניטור מקורות פליטה נייחים ו- 3 תחנות תחבורתיות. תחנת אחוזה משמשת כתחנה כללית עבור המזהמים גופרית דו-חמצנית (SO2), תחמוצות חנקן (NOx), פחמן חד-חמצני CO וחלקיקים נשימים עדינים ותחנה תחבורתית עבור המזהמים: תחמוצות חנקן בנזן, טולואן, קסילן ואתיל בנזן. בחיפה יש את מספר תחנות לניטור אוויר הגדול ביותר בישראל. לשם השוואה, באזור גוש דן ישנן רק 15 תחנות ניטור אוויר ובירושלים 5 תחנות בלבד‏[1]. בשנת 2015 נשמעות טענות בכל אמצעי התקשורת במדינת ישראל, על מצב התחלואה בחיפה, ועל הקשר בין מחלות סרטן, אצל ילדים ומבוגרים, הנובעות או לא נובעות מכמות רבה זו של מזהמים.

הגוף שאחראי על ניטור איכות האוויר במפרץ חיפה, ובישראל בכלל הוא המשרד להגנת הסביבה. בכל עיר קיים גוף האחראי על הנושא והוא נקרא איגוד ערים. בחיפה יו"ר האיגוד הוא יונה יהב.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Haifa coa.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא חיפה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.

קואורדינטות: 32°52′N 35°3′E / 32.867°N 35.050°E / 32.867; 35.050