ניתוח עלות-תועלת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ערך זה הוא קצרמר בנושא כלכלה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.

ניתוח עלות-תועלת הוא תהליך בו בוחנים את סך העלויות הצפויות, את סך הרווחים הצפויים ומספר גורמים אחרים כדי לבחור את האפשרות הרווחית ביותר[1].

בניתוח עלות-תועלת לרוב מדובר בשיקולים כספיים בהשוואת הוצאות ראשוניות לתשואה המיוחלת. לדוגמה, מנהל מכירות יכול להשוות את הוצאות הייצור והשיווק למכירות הצפויות עבור מוצר מסוים, ולהחליט לייצר מוצר זה אם ההכנסות הצפויות ישלמו חזרה את העלויות, כולל עלויות המימון.

ניתן להשתמש בערכים כספיים אחרים, פחות מוחשיים, כגון סיכון, אובדן מוניטין והיערכות אסטרטגית ארוכת טווח, במהלך ניתוח עלות-תועלת. לעיתים גורם מסוג זה יכול לעורר מחלוקות[2], כגון שיקולים חיי אדם או הסביבה כאשר בוחנים תרופה חדשה או כביש חדש, בהתאמה.

הניתוח מתחשב גם בנוסחאת ערך הזמן של כסף. לרוב מדובר בהמרה של הכנסות והוצאות צפויות לערך הנוכחי.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ניתוח עלות-תועלת בוויקישיתוף


הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Amartya Kumar Sen, The Discipline of Cost‐Benefit Analysis, Journal of Legal Studies -Chicago-, 2000 doi: 10.1086/468100
  2. ^ Robert H. Frank, Why Is Cost‐Benefit Analysis so Controversial?, The Journal of Legal Studies 29, 2000-06-01, עמ' 913–930 doi: 10.1086/468099