נמל התעופה פארו
איירבוס A319 של דרוק אייר על מסלול ההמראה | |||||||||||
נתוני השדה | |||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| |||||||||||
סוג השדה | ציבורי | ||||||||||
עיר סמוכה | פארו | ||||||||||
משרת את | טהימפהו ומחוז פארו | ||||||||||
בסיס לחברות | |||||||||||
קואורדינטות | 27°24′32″N 089°25′14″E / 27.40889°N 89.42056°E | ||||||||||
גובה מעל פני הים | 2,235 מטר (7,332 רגל) | ||||||||||
paroairport | |||||||||||
מסלולי טיסה | |||||||||||
| |||||||||||
(למפת בהוטן רגילה) |
נמל התעופה פארו (באנגלית: Paro Airport, בדזונגקה: སྤ་རོ་གནམ་ཐང༌།) שוכן בעמק בגדות נהר הפארו צ'ו במרחק של 6 ק"מ מהכפר פארו במערב בהוטן. זהו נמל התעופה הבינלאומי היחידי במדינה מבין 4 נמלי התעופה בבהוטן. בגלל מיקום נמל התעופה בעמק מוקף הרים אשר חלקם מעפילים לגבהים של 5,500 מטרים, הוא נחשב לאחד המסוכנים בעולם ומבחר טייסים בודדים בלבד רשאים לנחות שם.[1]
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-1968, סלל ארגון כבישי גבול הודו (אנ') מסלול טיסה קטן בעמק פארו אשר שימש בהתחלה לשירותי מסוקים של צבא הודו מטעם ממשלת בהוטן. חברת התעופה הבהוטנית הראשונה - דרוק אייר, נוסדה ב-5 באפריל 1981.
נמל התעופה נבנה עם מסלול טיסה באורך של 1,200 מטרים, מה שהגביל אפשרות נחיתתם של מטוסים גדולים מעבר למטוסי STOL. עקב התשתיות המינימליות בפארו, נדרש שהמטוסים יוכלו לטוס בגובה שיוט גבוה ושיוכלו לטוס מרחק של 1,200 ק"מ מקולקטה לפארו ובחזרה ללא כל תדלוק.
ב-11 בפברואר 1983, החלה חברת דרוק אייר לתפעל טיסות מפארו לקולקטה תחת מספר טיסה 101 ובחזרה תחת מספר טיסה 102. עד להיווסדה של מחלקת התעופה האזרחית של בהוטן בינואר 1986, דרוק אייר הייתה אחראית על תחזוקת נמל התעופה.
בשנת 1990, הוארך מסלול הטיסה מ-1,402 מטר ל-1,964 מטר והותאם למטוסים גדולים יותר. האנגר נבנה במימונה של ממשלת הודו כחלק מפרויקט פיתוח נמל התעופה.
ב-21 בנובמבר 1988, נמסר המטוס הראשון של דרוק אייר מדגם בריטיש איירוספייס 100–146 (אנ'). ב-19 באוקטובר 2004, נמסר מטוס האיירבוס A319-100 הראשון שהחליף את מטוס הבריטיש אירוספייס הישן.
בודהה אייר הייתה חברת התעופה הבינלאומית הראשונה שהחלה לתפעל טיסות צ'רטר לפארו באוגוסט 2010. דווח כי בשנת 2012, 181,659 נוסעים עברו בנמל התעופה.
חברות תעופה ויעדים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בהוטן איירליינס
- קטמנדו (צ'רטר)
- סיליגורי
- בנגקוק-סוברנבהומי
- דלהי
- גוואהטי
- גלפו
- ג'קר
- דאקה
- מומביי
- סינגפור
- קולקטה
- קטמנדו
- נמל התעופה פקיונג (החל מ-1 בינואר 2019)
צ'רטר: הונג קונג
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- נמל התעופה פארו, ברשת החברתית פייסבוק
- נמל התעופה פארו, ברשת החברתית אינסטגרם
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ שדות התעופה הכי מפחידים, באתר ynet, 30 ביולי 2008