נסיגה והשהייה

נסיגה טקטית היא צורת קרב צבאית שתכליתה הוא תמרון כוח צבאי לעמדה עורפית, בצורה מסודרת ומאובטחת, תוך שימור מגע עם האויב ועיכובו. בצה"ל מכונה בלשון נקייה שיפור עמדות לאחור. נסיגה טקטית יכולה להתבצע כחלק מנסיגה כללית, כדי לאחד כוחות, לתפוס שטח שקל יותר להגן עליו, לאלץ את האויב להתפרס יתר על המידה, או כדי לפתותו ליפול למארב. היא נחשבת לפעולה מסוכנת יחסית, הדורשת משמעת כדי לא להפוך למנוסה, או לגרום נזק חמור למורל הצבאי.

מרכיב הנסיגה מתמקד בשימור הכוח, ואילו מרכיב ההשהייה מתמקד בעיכוב התקדמות האויב. פעמים רבות שני המרכיבים משולבים זה בזה. במהלך הנסיגה מוותר הכוח הנסוג על שטח או עמדה בה החזיק קודם לכן, על מנת לשמר את הכוח עצמו, על מנת להרוויח זמן, או על מנת לתעל את האויב. תיעול האויב יתבצע בעדיפות לשטחים נחותים בשליטה ובאש, בהם לכוח הנסוג יהיה יתרון על פני כוח האויב בשליטה ובאש, כמו מעברי מכשול צרים, שטחים נחותים טופוגרפית, ושטחים גלויים מתוחמים טופוגרפית (הנקראים שטחי השמדה). הדבר מתבצע על ידי ביצוע מארבים של כוחות חי"ר, תצפיות, נ"ט או שריון ושילוב של אמצעי אש קרב/מסוק קרב/נשק מדויק/ארטילרית (נקרא גם מארב ארטילרי).

נסיגה טקטית

נסיגה יכולה להיות צפויה, כמו כאשר כוח מגן נמצא בעמדת נחיתות או בשטח לא נוח, אך היא חייבת לגרום כמה שיותר נזק לאויב. במקרה כזה, הכוח הנסוג יכול להשתמש במספר טקטיקות ואסטרטגיות כדי להקשות עוד יותר על התקדמות האויב. זה יכול לכלול הטמנת מוקשים או מטעני חבלה במהלך הנסיגה או לפניה, הובלת האויב למטרת ירי ארטילרי מוכן מראש, או שימוש בטקטיקות אדמה חרוכה.

במלחמה, המטרה ארוכת הטווח היא תבוסת האויב. שיטה טקטית יעילה היא דמורליזציה של האויב על ידי הבסת צבאו והברחתו משדה הקרב. לאחר שכוח הפך למבולגן ואיבד את יכולתו להילחם, המנצחים יכולים לרדוף אחר שרידי האויב ולנסות לגרום לכמה שיותר נפגעים או לקחת כמה שיותר שבויים. עם זאת, מפקד חייב לשקול את היתרונות של מרדף אחר אויב מבולגן, מול האפשרות שהאויב יתארגן מחדש וישאיר את הכוח הרודף פגיע, עם קווי תקשורת ארוכים יותר שחשופים למתקפת נגד. זה יוצר את הערך של נסיגה מדומה. כלומר, לפעולה של דימוי נסיגה או מנוסה, כדי לפתות אויב להתרחק מעמדה מוגנת או להיכנס לתוך מארב מוכן. זו טקטיקה עתיקה, שהייתה בשימוש לאורך כל ההיסטוריה של המלחמה. שלוש דוגמאות מפורסמות הן:

• ויליאם הכובש השתמש בנסיגה מדומה בקרב הייסטינגס כדי לפתות חלק ניכר מחיל הרגלים של הרולד מתוך העמדות המוגנות והיתרוניות שלהם על גבעה גבוהה יותר, מה שהוביל להשמדתם על ידי הסתערות של הפרשים הנורמנים.
• המונגולים בימי הביניים התפרסמו בשימוש הנרחב שלהם בנסיגות מדומות במהלך כיבושיהם. זאת כאשר הפרשים הקלים והמהירים שלהם הפכו מרדף מוצלח על ידי אויב לכמעט בלתי אפשרי. בלהט ובבלגן של קרב, הצבא המונגולי היה מעמיד פנים שהוא מובס, מותש ומבולבל, ונסוג פתאום משדה הקרב. הכוח היריב, שחשב שהוא הבריח את המונגולים, היה רודף אחריהם. הפרשים המונגולים, תוך כדי נסיגה, היו יורים על רודפיהם ומייאשים אותם. כאשר הכוחות הרודפים הפסיקו לרדוף אחרי הפרשים המונגולים (המהירים משמעותית), המונגולים היו אז מסתובבים ומסתערים על הרודפים, ובדרך כלל מצליחים. זה שימש חלקית כטקטיקת השמדה בפרטים, כדי לאפשר למונגולים להביס צבאות גדולים יותר על ידי פירוקם לקבוצות קטנות יותר.
• בתחילת קרב מעבר קסרין ב-1943, טנקים של דיוויזיית השריון הראשונה של ארצות הברית עקבו אחר מה שנראה כנסיגה חפוזה של יחידות מדיוויזיית הפאנצר ה-21 הגרמנית. הכוחות האמריקאים המתקדמים נתקלו אז במחסום של תותחי נ"ט גרמנים, שפתחו באש והשמידו כמעט את כל הטנקים האמריקאים. תצפיתן ארטילרי אמריקאי קדמי, שהקשר והקווי שלו נותקו על ידי ירי פגזים, נזכר: "זה היה טבח. הם נסעו ישר לתוך קני התותחים הנסתרים של השמונים ושמונה, וכל מה שיכולתי לעשות זה לעמוד ולצפות בטנק אחר טנק מתפוצץ לרסיסים, או עולה באש, או פשוט נעצר, הרוס. אלה מאחור ניסו להסתובב לאחור אבל השמונים ושמונה נראו כאילו הם בכל מקום".

נסיגות ידועות בהיסטוריה

• נסיגת כוח שכירי החרב היוונים לאחר קרב קונקסה חזרה ליוון
• נסיגת הכוחות הבריטים מחופי דנקרק בתקופת מלחמת העולם השנייה
• נסיגת הצבא הצארי הרוסי מזרחה לעבר מוסקבה בתקופת מלחמת נפוליאון
• נסיגת הצבא האדום הרוסי בתקופת מלחמת העולם השנייה מזרחה לעבר מוסקבה

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא נסיגה והשהייה בוויקישיתוף

ערך זה הוא קצרמר בנושא צבא. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.