נסים כדורי חזן
לידה |
1891 ה'תרנ"א |
---|---|
פטירה |
1972 (בגיל 81 בערך) ה'תשל"ב |
תקופת הפעילות | ?–1972 |
חיבוריו | מעשה נסים, ועוד |
הרב נסים עזרא כדורי חזן (1891–1972) היה מגדולי רבני בבל ומגדולי מורי ההוראה בדורו.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]נולד בבגדאד בשנת 1891 (ה'תרנ"א) לסילמאן ודינה כדורי. אביו היה נכדו של החסיד והפייטן הבבלי רבי עבדאללה כצ'יר, מחבר הספר עובד אלהים (כ"י). כשהתבגר נישא לרבנית רג'ינה בת סאלם ופרחה, ויחד נולדו להם ארבעה ילדים. לאחר פטירתה בטרם עת של אשתו רג'ינה, נישא בשנית לתפחה בת יחזקאל ולולו. חי ופעל בבגדאד ברוב שנות חייו, ושימש כראש רבני בבל, והסמכות התורנית העליונה.
חייו בישראל
[עריכת קוד מקור | עריכה]עלה לישראל בשנת 1951 וגר בירושלים בשכונת מקור ברוך. נפטר בכ"א אלול ה'תשל"ב (1972) ונקבר בהר המנוחות בירושלים.
- עמד בראש מניין הנץ החמה בבית הכנסת "אוהל רחל". גם בירושלים הוכר כגדול וזקן רבני בבל. הרב מרדכי אליהו היה אומר עליו בשם זקני חכמי בבל שרבנו נסים כדורי היה "שני לרבנו הבן איש חי"[1]. הרב אליהו נהג להביא הלכות וסיפורים ממנו בשיעוריו, ואף היה פושט את ספיקותיו בפניו.
לימודיו ופסיקותיו
[עריכת קוד מקור | עריכה]בצעירותו החל את לימודיו בישיבת "חכם יצחק", שבראשה עמד הרב יצחק ששון. בישיבה זו למדו גם הרב שמעון אגסי, הרב דוד סופר והרב יחזקאל עזרא אליה. הם היו מבוגרים ממנו והוא למד מהם ואתם. יצק מים על ידיו של הרב שלמה לנייאדו. עם מעבר הישיבה החל ללמוד בישיבת "מאיר אליהו". בישיבה זו החזיק במפתח חדר הספרים ושם "התבודד והסתגר בארבע אמות של הלכה מסובב בחומה של ספרים"[2]. שם התעמק בתלמוד ומפרשיו ובמיוחד בספרי הפוסקים ושו"ת והיה בקיא מאוד בהם. לכן התפרסם כאחד מגדולי הרבנים ומורי ההוראה בתקופתו. רבים שיחרו לפיתחו כדי לשמוע ממנו דבר הלכה וכדי לקבל תשובות לשאלותיהם בנושאי הלכה. כמו כן ביקשו ממנו לבחון את הילדים (ראו בהמשך הסיפור לגבי הרב עובדיה יוסף). והא נהג לעודד אותם להמשיך לשקוד על לימודיהם. לאחר מכן למד בבית המדרש החשוב "בית זליכה". שם נהג ללמוד כל יום ארבע שעות עם ידידו הרב סלמאן מוצפי תלמוד בבלי עם ראשונים. בבית מדרש זה בחן יחד עם הרב סלמן חוגי עבודי[3] את הנער עובדיה יוסף לבקשת אביו. הם התרשמו ממנו ואמרו לאביו, שבנו עתיד להיות פוסק הלכה.
הרב נסים כדורי דיקדק במצוות ופסק לחומרה. לאור הוויכוח בישראל על השימוש בחשמל בשבת, לאחר בדיקה מעמיקה של כל הפרטים הטכניים וההלכתיים של אופן השימוש בחשמל, יחד עם ידידו הרב סלמאן מוצפי, אסרו את השימוש בחשמל בשבת.
הרב נסים כדורי חזן עסק יום יום בכתבי האר"י ובתורת הנסתר. התמיד בלימודיו עד יומו האחרון. השאיר אחריו הגהות והערות על ספרי הקבלה, אותם למד, והן התפרסמו לאחר מותו.
פסיקותיו ויחסו לתורת הרב יוסף חיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]חיבב מאוד את תורת הרב יוסף חיים מבגדאד (קרא לאחד מבניו על שמו). הקדיש זמן רב ללימוד תורתו ולא סטה מדבריו כמלוא הנימה, הן בהיותו בבבל והן בישראל. בנושא אובדן כתבי יד של הרב יוסף חיים של ההלכות על ויקרא, במדבר ודברים-סיפר הרב נסים שהרב יוסף חיים שלח את כתבי היד באניה, כדי להוציאם לאור וחלקם נפל לים, עקב פשיטת פירטים. הרב נסים כדורי חזן הזכיר את הרב יוסף חיים[4] בגילוי דעת לבני בבל שעלו לישראל ובו הזהיר בנושאי צניעות, טהרת המשפחה ושבת. בין היתר כתב שבבבל בתקופת הרב יוסף חיים, כולם היו כשרים "כל פרצה היה עומד מיד לתקנה, והיה מגן על הדור כולו, ועכשיו היינו יתומים ומי יגן ומי יציל אותנו.."
יצירתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- שו"ת ופסקים מעשה ניסים (אהבת שלום תשל"ה).
- חובת הארץ, הלכות מצוות התלויות בארץ בקצרה (ירושלים תשי"ד).
- לוח שנה עולמי (תשט"ו)
- בקובץ מקבציאל (היוצא לאור על ידי חברת אהבת שלום), כרך לו, נדפסו מאות הערות מכתב ידו על ספר בן איש חי. (שולבו לאחרונה בבן איש חי, מהדורת הרב אריאל כהן).
- בספר ישיבות בגדאד, כרך הנספחים, נספח לו, הובאו תשובות חדשות והערות מכתב ידו.
הקונטרסים חובת הארץ והלוח העולמי נכתבו על ידו לאחר שעלה לארץ וראה את אי ההקפדה על השמירה על מצוות הארץ. ספר חובת הארץ נכתב בשפה ברורה, כדי שיהיה נהיר לכל. ב"לוח עולמי" קבע בין היתר את זמן עלות השחר. הלוח התקבל והוא בשימוש עד היום.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- יעקב משה הלל, בן איש חי, מרכז שלום לעם, ירושלים.
- משה שבת, ישיבות בגדאד :מחקר מקיף על הווי הישיבות בבגדאד, כרך ב. בהוצאת המחבר, 2019.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- רבי נסים עזרא כצ'ורי [כדורי] חזן באתר MyTzadik
- מידע מתוך האתר העיראקי
- נסים עזרא כדורי חזן, דף שער בספרייה הלאומית